דירה מסבא וסבתא

בלי ירושה, רוב הישראלים לא הצליחו לקנות דירה. וכעת גם המודל הזה קרס

עדכון טבלאות תוחלת החיים הוא אירוע דרמטי לענף המגורים אולי לא פחות מאשר לחברות הביטוח, ששווין צנח בשבוע שעבר בחדות לאחר שמחקר ארוך שביצע האוצר גילה כי תוחלת החיים הממוצעת גדלה בשיעור מהיר מהצפי (ולאחר שהמפקח על הביטוח הורה שלא למכור יותר ביטוחי מנהלים עם מקדם קצבה).

סבא וסבתא, למקרה שלא ידעתם, הם הפרמטר הכי משמעותי בהקמת בית ראשון של מרבית הזוגות הצעירים בישראל. ללא הירושה שהם משאירים להורים (או ישירות לנכדים), קשה לחשוב על דרך אחרת לאסוף פה הון עצמי בגובה מאות אלפי שקלים הדרוש לרכישת דירת מגורים.

וזוגות צעירים הם המחולל של כל שוק המגורים. תוציא אותם מהמשחק, ומשדרגי הדיור לא ימצאו למי למכור את דירת השלושה-ארבעה חדרים הישנה.

כל עוד סבא וסבתא חיו 80-70 שנה, המודל עבד נפלא. ההורים קיבלו דירה ו/או נכסים אחרים, והירושה הפכה למרכיב הכי משמעותי במימון הנדל"ן שקנו הילדים.

אבל כשסבא וסבתא חיים 90-80 שנה (לפחות, ועד 120 כמובן), המודל קורס. גם אם הדירה נשארת בדרך נס על שמם - למרות ההוצאה האדירה על עוד עשר שנים בגיל זיקנה, ללא הכנסה חודשית סדירה, ותוך ניסיון נואש לשמור על רמת חיים סבירה - מדובר כבר על קפיצה לגיל שבו מתחתנים הנינים.