פרישה משירות המדינה בנסיבות שנויות במחלוקת תאריך את הצינון

נסיבות פרישה של עובד משירות המדינה, שיש בהן חשש לפגיעה באמון הציבור, או קבלת החלטה במסגרת תפקידו של עובד ציבור החורגת באופן משמעותי מהשיגרה באותו עניין - יהוו שיקולים להארכת תקופת הצינון של אותו עובד בעת פרישתו משירות המדינה. כך קובעת הנחיה חדשה שפירסם היום (ב') היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, המסדירה את מערכת השיקולים לבחינת תקופת הצינון הראויה של עובדים בדרגות שונות לאחר פרישתם מתפקידם.

בהנחיה נקבע כי במסגרת השיקולים שעשויים לקצר את תקופת הצינון, כלולים פרישה כפויה של העובד מתפקידו, מעבר לתפקיד חדש בגוף ציבורי או גוף מייצג שאינו פועל בשיגרה מול המשרד שממנו פרש העובד, וכן קיומו של הסדר ניגוד עניינים או קיומו של צינון פנימי בתקופת העבודה בשירות הציבורי, בהתאם להוראות התקשי"ר. ככלל, תקופות הצינון הן עד שנה לנושאים בתפקידים בכירים, כחצי שנה בדרגות הביניים ועד 3 חודשים לבעלי דרגות זוטרות.

במשרד המשפטים מציינים כי מי שפורש מגוף שחוק הצינון חל עליו, המבקש לקצר את תקופת הצינון החלה בעניינו, אמור להגיש בקשה לוועדה למתן היתרים, שבראשה יושב שופט של בית המשפט המחוזי בירושלים.

ההנחיה החדשה תסייע לנציבות שירות המדינה ולנציגי יתר הגופים בהבניית שיקול-דעתם בעת גיבוש עמדתם באשר לבקשות המוגשות לועדת ההיתרים.

על-ידי קביעת אמות-מידה ושיקולים ברורים ושקופים תצומצם אי-הוודאות של העובד באשר לתקופת הצינון הצפויה לו, ויקוצר משך הטיפול בפניית עובד להחלטה מוקדמת בעניינו לפני פנייתו לוועדת ההיתרים, או בגיבוש עמדה לגבי בקשה שהגיש לוועדת ההיתרים.

אמות-המידה החדשות אמורות לקדם את השמירה על השוויון בטיפול בבקשות השונות המוגשות בענין זה, תוך מתן אפשרות לסטייה במקרים המתאימים בהתאם לנסיבות המקרה, למשל כאשר מתקיים חשש לפגיעה בטוהר המידות או בשל נסיבות פרישה ייחודיות.