נמוך ומשעשע

הסדרה "זנזורי" הנשענת בעיקר על יובל סמו, נצמדה להומור בסיסי

"זנזורי", ב', ד' 20:40, "יס קומדי"

כבר כמה שבועות שאני מזכיר לעצמי להתייחס ל"זנזורי", הסדרה החדשה (אולי כבר בעצם לא כל-כך), של "יס", ואיכשהו תמיד מאפיל אירוע טלוויזיוני חשוב יותר על יובל סמו, האיש ופועלו.

ובכל זאת, מדובר אם לא במרענן הרשמי של הקיץ ("הפרלמנט", ב' 21:50, גם הוא עם סמו), אזי לפחות בתוכנית שנעים מאוד לפגוש בה, במיוחד כשהחדשות מתמשכות והופכות להיות דומות מדי לחדשות של אתמול.

למי שהחמיץ עד כה את פיני זנזורי, האיש ופועלו, נגלה שמדובר במורה לנהיגה מיבנה (מקום שישי בסקר שביעות הרצון של המקומון, כמו שהוא מקפיד לציין, וכן האיש שהביא את המראה הפנורמית ליבנה, דבר שכמעט זיכה אותו ברחוב על שמו), נשוי לאישה גדולה מהחיים - בהרבה יותר ממובן אחד, אב למתבגרת גותית ולילד שמנמן, שביום הולדתו ה-40, מתבשר כי הוא עומד למות בתוך שנה כתוצאה ממחלה תורשתית.

או אז יוצא זנזורי להספיק, בשנה האחרונה לחייו, את כל מה שלא זימנו לו 40 השנים הקודמות.

בחרה להיצמד להומור בסיסי בלבד

למרות כמה שחקני משנה מוצלחים, הסדרה נשענת בעיקר על הכוכב הגדול שלה, יובל סמו. לטעמי הפריצה הגדולה של סמו הייתה אצל נאור ציון, בתפקיד "המתחזה לטייס" שלמרות קומתו הנמוכה, זוכה בכל הנשים היפות. את התפקיד שלו ב"ארץ נהדרת", בדמות "המרואיין" השתול שנדחף לראיונות רחוב, אני מודה שאהבתי פחות (אבל אולי זה אני שסולד ממתיחות באופן גורף). בתפקיד זנזורי, הוא פשוט מושלם.

אפשר היה לקחת את הרעיון לכיוון של פרודיה עמוקה יותר ומוצלחת על משבר גיל ה-40 (גיל שבו גברים, גם בלי ידיעה ספציפית על מותם המתקרב, מרגישים לפתע את שעון החול מתהפך מעל ראשם, ונתקפים בדחף להתנסות בחוויות חדשות), וזה אולי הפגם היחיד ב"זנזורי", שבחרה להיצמד להומור בסיסי. זה לא אומר שהיא לא מצחיקה, במיוחד לאור הדוגמה הבאה.

הפלוס היחיד

"נשואים פלוס", ב' 22:25, ערוץ 2

הפלוס היחיד ב"נשואים פלוס", הוא בשם הסדרה, שכן נדמה שמעולם כמעט לא נראה בזבוז אדיר כזה של משאבים (שחקנים לא רעים ומקור טלוויזיוני שנחשב בשעתו לפורץ-דרך), שגויסו לטובת פלופ טלוויזיוני גדול כל-כך. אני נשבע שנתתי לסדרה הזאת יותר מצ'אנס אחד. ישבתי, בהיתי, חיכיתי לחיוך - נאדה.

לכאורה היא הייתה יכולה להיות אחרת: "זנזורי" דלעיל מוכיחה שאפשר לעשות הרבה יותר בהרבה פחות יומרה.

"הפרלמנט", לפחות על-פי פרק הפתיחה שלה, מראה שלא צריך לכוון גבוה כדי להצחיק, אפילו מאוד. אבל בקריית-אתא הטלוויזיונית, נדמה שאפילו ההפגנות של פיני גרוב המנוח וחבריו נגד סגירת המפעל, כבר הצטלמו טוב יותר מהאסון הטלוויזיוני הזה. קשה להבין למה מתעקשים ב"קשת" למשוך את העונה הראשונה עד תומה, כשכבר אחרי פרק או שניים, היה ברור שהעסק לא מתרומם.