"יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת אינם ניתנים להשגה"

ועדת הפנים של הכנסת דנה היום ביישום מדיניות הממשלה לקידום אנרגיות מתחדשות, ושם בכירים בחברת החשמל ובמשרד האנרגיה הודו לראשונה ביעדים הגבוהים

ועדת הפנים של הכנסת דנה היום (ב') ביישום מדיניות הממשלה לקידום אנרגיות מתחדשות, ושם בכירים בחברת החשמל ובמשרד האנרגיה הודו לראשונה כי יעדי הממשלה שנקבעו לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת אינם ניתנים להשגה. ראש מינהל החשמל במשרד האנרגיה יהודה ניב אף מתח ביקורת גלויה על החלטת הממשלה וכינה אותה "החלטה נמהרת", אם כי להערכתו היעד ל-2020 יושג.

החלטת הממשלה מ-2009 קבעה כי 10% מהחשמל המיוצר בישראל בשנת 2020 יהיה ממקורות אנרגיה מתחדשת, כלומר שמש (PV ותרמו-סולאר), רוח וביומסה. ההחלטה קבעה יעד ביניים שלפיו עד 2014 ייצור 5% מהחשמל במדינה מאנרגיה מתחדשת. מדובר על התקנת 1,400 מגוואט עד 2014 וכ-2,000 מגוואט עד 2020. עד היום הותקנו בישראל רק 204 מגוואט ממקורות אנרגיה מתחדשת, כמעט כולם מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות.

לדברי ניב, "ההחלטה של הממשלה מביא לכשלים בדמות עשייה לא נכונה. היא לא אפשרה זמן לתכנון והתארגנות. התחלנו לרוץ מהר מדי ולכן אנחנו בסיטואציה הפוכה שצריך לעצור לחשוב. נקבעו כנראה תעריפים גבוהים שאפשרו מחירי קרקע גבוהים. מי משלם את זה? צרכן החשמל. מי נהנה מזה? היזמים, בעלי הקרקע ומינהל מקרקעי ישראל. כשנשאל על-ידי יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (ש"ס) איזה פיתרון הוא מציע ענה ניב "סוף מעשה במחשבה תחילה".

גם ראש ענף ההסדרה ברשות החשמל עודד אגמון העריך כי יעדי הממשלה לא ימומשו אם לא יחול שינוי במשטר המכסות שנקבע. "ב-2014 נצליח להגיע לשיעור של 3.5% ולא 5%" אמר אגמון."גם ב-2020 אנחנו נמצאים בבעייה עם צפי לייצור 4.4 טרה-וואט לעומת 6 טרה-וואט. הפער עומד על 600 מגוואט".

הפתרונות לדברי אגמון צריכים להיות שינוי יעדי הממשלה או הסטת מכסות בלתי מנוצלות ממתקני הרוח והביומסה למתקנים הסולאריים. עם זאת הוסיף אגמון כי "אנחנו צריכים לאזן את העלויות לצרכנים אל מול הרצון להשיג את יעדי הממשלה. אפשר לשחרר מיכסות אבל שילוב של אנרגיה מתחדשת ייקר את תעריפי החשמל ב-15% עד 2020 - אלה עלויות שהמשק לא יכול לספוג".

במהלך הדיון התנהלו חילופי האשמות בין רשות החשמל למינהל מקרקעי ישראל כשאגמון האשים את המינהל כי הוא יוצר מעגל שוטה בדרישותיו המופרזות לדמי חכירה מיזמי מתקנים סולאריים. המינהל העלה את גובה דמי החכירה שהוא דורש לדונם ל-75 עד 150 אלף שקל לשנה - דרישה המוסיפה עד 12 אגורות לקוט"ש בתעריף החשמל, בשעה שרשות החשמל מנסה להוריד את התעריף.

מנכ"ל המינהל בנצי ליברמן אמר כי "אין שום סיבה שבעולם שקיבוצים ומושבים ירוויחו המון ומדינת ישראל לא תיקח את הרווח לטובת הציבור. מחיר הקרקע בא אחרון ונפחית אותו בהתאם לאחוזיות הרווח".

מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל איתן פרנס תקף בחריפות את התנהלות משרדי הממשלה ביישום החלטת הממשלה. לדבריו "חשבתי שיעד שקבעה ממשלה הוא מחייב היום אומרים לי שזה יעד מנחה. זה כאילו-יעד. שאלו אותי איפה היזמים הסולאריים כשמינהל מקרקעי ישראל מזלזל ברשות החשמל שקובעת תעריפים ובמחי יד מוחה את כל מרכיב הקרקע שעליו מחושב התעריף - יזמים כבר לא ייכנסו.

"כשימנהל התכנון מצפצף על רשות החשמל ואינו עושה שום דבר כדי לתקן את העוולה הזו שנקראת היטל השבחה על מתקן סולארי. לא יעלה על הדעת שמשפחה תקים על הגג מתקן ואחרי שנה תקבל מהרשות המקומית דרישה לשלם עליו היטל השבחה בגובה 20% כשאת הכסף מהמתקן היא תראה על-פני 20 שנה".

פרנס הוסיף כי "אני לא מבין מדוע רשות החשמל טוענת להישגים בקידום אנרגיה מתחדשת. להקים 204 מגוואט תוך ארבע שנים זה לא הישג - במדינות אחרות מקימים כמות כזו בתוך שבועיים. ממשלת ישראל פשוט לא רוצה אנרגיה מתחדשת. המילה אנרגיה מתחדשת לא מופיעה באף חוק. משרד האנרגיה חסם את הצעת החוק שביקשה להכיר באנרגיה מתחדשת, כי משרד הנארגיה של מדינת ישראל הוא נגד אנרגיה מתחדשת".

כשיו"ר הוועדה כהן שאל מדוע אין ועדה העוסקת בהסרת חסמים גילה פרנס כי הממשלה מינתה ב-2007 ועדת מנכ"לים להסרת חסמים שהייתה אמורה לדווח בכל חודש על עבודתה - הוועדה התכנסה לדבריו מאז שלוש פעמים.