הנקראות ביותר

אמנון דנקנר: "לא מתחרט שהמלצתי ללדור להתאבד"

"לדרוש מלדור להתפטר זה לא מספיק. הדחת ר"מ מכהן, תפרתם לו תיק; בעמים תרבותיים, כשתפסו מישהו שביצע פוטש, היו שמים אקדח וסוגרים את הדלת"

כשאהוד אולמרט התייצב בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בירושלים לשמיעת הכרעת הדין, ישב אמנון דנקנר בחצר היפהפייה של מלון ימקא, מרחק חמש דקות נסיעה משם, וצפה בשידור הישיר באמצעות האייפד. יחד איתו היו גם אשתו מירי ובני הזוג יצחק ואתי לבני. כששמעו הארבעה שאולמרט זוכה בפרשיות המרכזיות, מיהרו לתפוס מונית לבית המשפט, להתייצב לצד חברם. למה לא עשו את זה בטרם נכנס לאולם? "למרות שהערכתי שזו תהיה הכרעת השופטים", מסביר דנקנר, "לא היה לי את הביטחון המוחלט של דן מרגלית, שישב באולפן, אבל ידע תוך דקה, ומבלי לקרוא את 742 עמודי פסק הדין, שחייבים לערער. אני רק ידעתי מה זה יעשה למירי ולי אם חס וחלילה תהיה הרשעה, ולא רצינו להצטלם כשאנחנו במצב כזה. זה לא היה מוסיף לעניין".

- ההתבטאות שלך כלפי פרקליט המדינה משה לדור שבמדינה מתוקנת "היה צריך להתאבד", הוסיפה לעניין?

"אני לא מתחרט עליה, זו גם לא הייתה פליטת פה. תכננתי מראש שאגיד את זה, אם אולמרט יזוכה, כי חשבתי שלדרוש מלדור להתפטר, זה לא מספיק. הדחת ראש ממשלה מכהן, תפרתם לו תיק בפרקליטות רק בגלל שהוא מינה את דניאל פרידמן לשר משפטים, תצטרך לשלם על זה אישית. הנה החשבון".

- אולמרט לא ביקש אחר כך שתירגע? לא כעס שסיבכת אותו?

"לחלוטין לא. ולחברים אחרים שכן העירו לי, הסברתי שאני נמצא במצב המאושר שבו אני לא עובד בשביל אף אחד, לא מייצג אף גוף תקשורת חוץ מאשר את עצמי, וזכותי לומר מה שאני רוצה מבלי לחשוב בעיני מי זה ימצא חן. יש גם אנרכיסטים שמנים במדינה, אני אנרכיסט שמן. ואם כל מיני צדקנים חטפו מזה כאב בטן, זו בעיה שלהם".

- חשבת שבדיבורים האלה על התאבדות, אתה בעצם מתיר את דמו של לדור?

"את לא מדברת ברצינות".

- למה לא? כבר הייתה אוירה עוינת כלפי בית המשפט העליון שהכשירה זריקת נעליים על הנשיאה לשעבר דורית ביניש.

"להמליץ למישהו להתאבד, זו לא הסתה לרצח, זו הסתה להתאבדות. במסורת של עמים תרבותיים, כשתפסו מישהו שביצע פוטש, היו שמים אקדח וסוגרים את הדלת. אבל מהיכרותנו עם האקזמפלר, אנחנו יודעים שהתאבדות היא בגדר מדע בדיוני לגביו. מדובר באדם טהרן שחושב שהוא המשיח. משיח שבא ומטלפן, אבל לא מתאבד".

"כן, שתינו קצת"

דנקנר, שליווה את אולמרט בחמש השנים האחרונות, מתאר את הרגעים במונית, בדרך לבית המשפט, כסוג של התעלות: "זה היה אחד הימים המאושרים בחיי. עברתי עם אהוד ועליזה תקופה מאוד קשה, השערות סומרות מדברי הבוז שניתחו על ראשם בעיתונים בשנים האחרונות. אני לא זוכר מה בדיוק אמרתי לו בבית המשפט, מרוב התרגשות. אחר כך באנו אליהם הביתה, התחבקנו, דיברנו. וכל הזמן חשבתי על טומי (לפיד), איך הוא היה משתולל משמחה ביום כזה".

- פתחתם בקבוק יין?

"כן, שתינו קצת, אבל לא בקריאות לחיים. היה שמח באופן מאופק".

לא במקרה מקפיד דנקנר על איפוק. בית המשפט עוד לא גזר את דינו של אולמרט, שהורשע בהפרת אמונים בתיק מרכז ההשקעות, וטרם קבע אם להטיל עליו קלון. זו גם הסיבה שדנקנר מסרב להתייחס לתוכניותיו של אולמרט לכבוש מחדש את הזירה הפוליטית כנציג מפלגות המרכז. "כולם מדברים על זה, רק בחוג הפנימי ביותר של אהוד ועליזה אולמרט אין שום דיבור".

- הם זוג ותיק, אולי הם מבינים זה את זה ללא מילים.

"אני מת שאולמרט יהיה ראש ממשלה. לו זה היה תלוי בי הייתי ממנה אותו מיד. אבל אנחנו עוד במסלול המשפטי, עוד לא נקבעו העונש והקלון, ויש גם את תיק הולילנד, איך אפשר להעלות על הדעת שהוא יתעסק עם זה עכשיו?".

- דווקא אפשר. זה יכול לעזור לו מול הפרקליטות. היא תחשוש להיראות כמי שרוקמת הדחה נוספת כנגד ראש ממשלה בפוטנציה.

"אפשר לפרש את זה ככה ואפשר לפרש את זה אחרת ולהגיד שאם אולמרט יודיע שהוא כבר רץ לפוליטיקה, זה ירגיז את השופטים. אולמרט לא הורה לאף אחד מאנשיו לעשות ספין שיבשר על חזרתו לחיים הפוליטיים".

- מקורביו דווקא עסקו בזה השבוע ודיברו אפילו על ריצה משותפת עם יאיר לפיד, שיוותר על המקום הראשון למען ראש הממשלה שחזר מן הכפור.

"זה פשוט לא נכון. אני לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל עכשיו אין שום מחשבה כזאת".

- לשם הדיון, כמי שנמנה עם החבורה שתמכה בכניסתו של לפיד לפוליטיקה, החיבור לאולמרט לא יכתים אותו? לפיד מדבר על פוליטיקה חדשה ונקייה ובסוף לוקח פוליטיקאי מהזן הישן שהורשע בהפרת אמונים.

"נפלא מבינתי הרצון הנחוש הזה לשסות ולסכסך חברים זה בזה. יאיר לא מסתיר את זה שהוא חבר של אולמרט ואוהב אותו. הוא בעצמו סיפר בתקשורת איך כשמיכל אחותו נהרגה, אהוד ועליזה ישבו עם המשפחה כל השבוע ותמכו בהם; ויאיר ושולה (האם) תמכו בהם חזרה בשנים האחרונות, כי הם מבינים מה המשמעות של חברות. יאיר הכחיש את הפרסום שירוץ עם אולמרט, אבל לא בגלל שאהוד הוא גיבנת מבחינתו, אלא כי זה חסר שחר".

- במה התבטאה התמיכה של הלפידים באולמרט?

"בזה שהם קיימו את מסגרת החברות כפי שהיא הייתה כשטומי היה חי. נשארנו חבורה מלוכדת שנפגשת בשישי בערב ומאמינה שלא יכול להיות שחבר שלנו עשה דברים כאלה. מהבחינה הרגשית, זה מאוד חיזק את אהוד ועליזה. תרומתי האישית, שעליה אני מאוד גאה, הייתה בכך ששימשתי כמצחיק הרשמי של אהוד באותן שנים. מדי לילה היינו מדברים בטלפון, שיחה עמוסה צחוקים פרועים. אני איש מאוד מצחיק כשאני רוצה והייתי מביא אותו לפעמים לצחוק עד דמעות".

- מה כבר אמרת?

"אני קצת שחקן, ואם את זוכרת, השתתפתי בסדרה פולישוק, שם רק חלק מהמנעד שלי בא לידי ביטוי. הצגתי לאולמרט מעין תיאטרון, שבו אני מחקה כמה דמויות שמדברות ביניהן או שאנחנו מדברים עליהן. עשינו דמות מפרופ' יחזקאל דרור (חבר ועדת וינוגרד שדנה במחדלי מלחמת לבנון השנייה, שבה היה אולמרט ראש ממשלה, ח' ש') שהייתה מאוד משעשעת".

- גם נתניהו ולדור כיכבו?

"לא, סאטירה לא הצחיקה אז את אהוד. הוא העדיף קומדיה. ואם יש לי זכות כניסה לגן עדן, זה בין השאר כי הצחקתי את אהוד אולמרט בשנים הקשות בחייו".

- הוא באמת מאוד רזה באותן שנים. איך אתה מסביר את זה?

"אין מקום לדאגה. הוא התמכר לספורט ולמזון בריאות, כי יש לו תיאבון גדול לחיים, והוא רוצה לחיות הרבה. הוא גם אוהב לצפות בספורט, זה מאוד עזר לו בשנים האלה. משחקי היורו בכדורגל ואחר כך ווימבלדון, העבירו לו את התקופה המתוחה שלפני הכרעת הדין, והוא צפה מתי שרק היה יכול".

- נשמע כמו חיים של פנסיונר. ממה הוא התפרנס?

"אנשים שכחו, אבל הוא משמש כיו"ר קבוצת תעבורה אצל בונדי (אברהם לבנת). כל יום הוא נסע לעבוד שם. זה גם עזר".

"שולה שתקה כי היא נאשמת"

לאורך הראיון, חשוב לדנקנר להבהיר שאינו מעריץ עיוור של ראש הממשלה לשעבר. אלא שניסיון לאתגר אותו עם החלקים הפחות נעימים בהכרעת הדין של אולמרט, זוכה לשיתוף פעולה חלקי. "אני מודע גם לצדדים הלא נעימים של אולמרט", הוא מצהיר במה שנראה בהתחלה כמו גילוי דעת מבטיח. "קראתי, התעניינתי והפנמתי גם אותם. אם זה שהוא כל הזמן מדדה בתחומים האפורים האלה, ושיש שם סימנים של בלגן ואולי חוסר תשומת לב. יש לי הרבה ביקורת עליו לגבי אורחות חיים מסוימות שלו, אני רואה הכול ואני לא חסיד שוטה. אבל בחשבון הכולל אין ספק שיתרונותיו עולים על חסרונותיו".

- בוא נדבר על התחומים האפורים. בפרשת ראשונטורס, משפחת אולמרט הצהירה בבית המשפט שהיא באוברדראפט תמידי. לא עולה בדעת אולמרט לשאול מאין הכסף שמאפשר לאשתו ולילדיו לטוס?

"הוא היה משוכנע שהם טסים מהנקודות, מה הבעיה?".

- נלך על גרסת הנקודות. הן הרי נצברו לו מתוקף תפקידו כאיש ציבור. למה הציבור צריך לתת למשפחת אולמרט את הנקודות האלה במתנה? שעובדי ציבור ישתמשו בהן לנסיעות עבודה.

"זה תיקון שנכנס מאוחר, שהנקודות שייכות למדינה. אהוד ידע שבנסיעות האלה טיפלה שולה ונחה דעתו. מי שחושב שהוא צריך להתעניין בזה הוא אדם פרובינציאלי. אני הייתי דובר משרד החינוך, גדלתי בלשכה של יגאל אלון ואני מבין איך הדברים עובדים. יש את מי שמטפל בדברים ויש את מי שלא רוצה לדעת מזה".

- לאורך השנים אולמרט לא יודע שום דבר שעושים הדרגים שמתחתיו. זה קרה בתיק החשבוניות הפיקטיביות בליכוד, בתיק האי היווני ובתיק המינויים הפוליטיים שעוד לא הוכרע. מתי הוא ילמד את הלקח ויתחיל להתעניין במעשיהם של אותם עוזרים? הרי הם עושים לו כזה נזק, פעם אחר פעם.

"את זה את אומרת בתור הדודה הפולנייה שלו?".

- הדודה הפולנייה של שולה זקן יותר מעניינת. היא בטח הייתה שואלת אותה למה הייתה צריכה לשכב על הגדר בשביל אולמרט, ככה שהוא מזוכה בפרשת ראשונטורס והיא מורשעת בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים. זה בטח צורם גם לך.

"זה צורם בשביל מי שמגדיר את זה ככה. מי שאומר ששולה נשכבה על הגדר, מניח שהיא ידעה על אולמרט דברים שהיא לא מגלה. זה טעון הוכחה, נכון?".

- היא שמרה על זכות השתיקה, זה לא מספיק?

"היא שתקה כי היא נאשמת. מאיפה לך שהיא שתקה כדי לשמור על אולמרט?".

- הנסיעות היו של אולמרט. הוא זה שהרוויח מזה.

"גם אם הוא הרוויח מזה, הוא לא ידע מזה. לגבי זה שהיא משלמת מחיר? כך יצא. אני מאוד מצטער על זה, אבל זה מה שבית המשפט קבע".

- אתה לא חושש מתסריט שבו זקן מערערת על ההרשעה ופותחת סוף-סוף את הפה?

"את מוזמנת להימנע מלשתף אותי בתסריטים שלך. מה זה מעניין מה היא תעשה? ואם מחר יפול מטאוריט ויפגע בפרקליט?".

- מה כן מטריד אותך? שר בכיר שנתמך בידי איש עסקים, כותב עבורו מכתבי המלצה ומנהל כספת סודית, מתנהל כראוי מבחינה ציבורית? עזוב פלילי, האיש זכאי. אבל נורמטיבית.

"אהוד אולמרט טיפל בכספים האלה?".

- לא, אבל הכספים ניתנו עבורו, ולא בגלל העיניים היפות של אורי מסר.

"אולמרט העביר את הכספים לאורי מסר. מסר עשה מדי פעם מה שעשה, זה הכול. אלה לא דברים שמעוררים אצלי אי נחת, יש אחרים שכן, אבל אני אשמור אותם לעצמי. אין לי עניין לשתף בהם את הציבור, ובכל מקרה הם לא נוגעים למהות".

- אתה מתחמק.

"לא נכון, יש לי אי נחת מזה שאהוד אולמרט מעשן סיגרים ושהוא אוהד בית"ר ירושלים, קבוצה שלא מוכנה לכלול בשורותיה שחקן ערבי. זה לא שאין בינינו מחלוקות".

"אני אוהב את יאיר כמו דוד"

החברות בין דנקנר לאולמרט החלה לפני 19 שנה. טומי לפיד ודן מרגלית היו השושבינים. "טומי ואני הופענו אז בפופוליטיקה ונהגנו לנסוע במכונית אחת, פעם אני נהגתי ופעם הוא. אחרי התוכנית הוא ודני נורא רצו תמיד ללכת לאולמרט, ואני נספחתי אליהם מתוקף הנסיבות. היינו יושבים במטבח עם אהוד ועליזה, למין אפטר פארטי, ומדברים. בהתחלה אהוד ועליזה הסתכלו בי בחשש, ולקח זמן עד שקיבלו אותי ממש במאור פנים. מצחיק שאני, שהתחלתי כגלגל המיותר, הפכתי ליחידי שנשאר. טומי נפטר ודני הפך מאוהב לאויב".

על מרגלית יכול דנקנר לדבר ללא סוף. "דני קיבל מכת שמש ונהיה בן אור", מגחך דנקנר, "הוא לא מבין שהחיים יותר מורכבים. הוא התחיל לכתוב נגד אולמרט עוד כשהיה במעריב בעקבות מלחמת לבנון השנייה. הייתי אז עורך העיתון ונתתי לו חופש, למרות שהיה לי קשה עם הדברים".

- אולמרט לא אמר לך, למה אני צריך לקרוא דברים כאלה בעיתון שאתה עורך?

"אמר, אז מה. האמנתי בפלורליזם. לאט-לאט הטונים של דני נהיו יותר צורמים ומטענות על המלחמה זה הפך לטענות על שחיתות. אם מישהו מפנה עורף לחברות בגלל שהוא חושב שהערכים העיתונאים שלו מתנגשים בה, זה בסדר גמור, אבל אני לא חושב שזה המקרה".

- ניסית לתווך? לעשות סולחה?

"אי אפשר לעשות סולחה עם אדם שמשוכנע שאולמרט הוא פושע. כשטומי היה בחיים, הופענו מדי שבוע במועצת החכמים שהנחה דני בערוץ 10. דני וארי שביט הסתכלו עליי ועל טומי בסוג של רחמים. הם דיברו כמו חברים בכת, כאילו רק הם רואים את האור. אבל גם אחרי מריבות עזות שהיו בינינו, היינו הולכים אחרי הצילומים לאכול ב'מנטה ריי'. אחרי שהתוכנית ירדה, המשכתי להיפגש עם דני פעם בחצי שנה, אבל אחרי התגובה שלו להכרעת הדין הזו, אני כבר לא יכול יותר".

סוף פסוק? לא בטוח. נדמה שדנקנר נהנה גם מהשלב הזה ביחסיו עם מרגלית. כשאני שואלת את דנקנר אם ראה את הקריקטורה שפורסמה השבוע ב"הארץ" והנציחה את ההתנצחות שלו ושל מרגלית בתוכנית "פגוש את העיתונות" ששודרה בשבת, הוא מצהיר בגאווה: "לא רק שראיתי, גם התקשרתי לבידרמן (המאייר) וקניתי אותה. אני רוצה למסגר אותה וקריקטורה נוספת שעשו עליי ועל דני, מהתקופה שכתבנו יחד, ולתלות אותן זו לצד זו בחדר העבודה שלי".

מרגלית, מספר דנקנר, היה זה שהכיר בינו לבין אריה דרעי, עמו שומר דנקנר על קשר קרוב. מה שעושה אותו לחוט המקשר בין כמה מפצים פוליטיים עתידיים. דנקנר מרוצה מהתיאוריה הזו. "אריה אמר לי לא מזמן, שאני האיש הכי חשוב בפוליטיקה הישראלית, כי אני מחזיק ב-35% מקולות הבוחרים, שלו ושל יאיר לפיד יחד".

- מה אמרת ללפיד בערב שבו התייעץ איתך ועם יצחק לבני אם להיכנס לפוליטיקה?

"זה לא היה אירוע מיוחד. באותו יום שישי, הגיע תורו של יאיר לארח והוא העלה את האפשרות. כולנו אמרנו מיד שירוץ, אבל לא אנחנו הכרענו את הכף בהחלטה שלו, זה היה מתבקש. אנחנו רק נתנו לו את התמיכה הרגשית, כמו שעשינו לאולמרט".

- קצת מוזר שהוא נפגש איתכם בימי שישי על בסיס קבוע. בכל זאת, אתם לא בני הדור שלו. איך נראה הקשר ביניכם? אתה שומר לו זכות אבות?

"זה מעבר לזה, אני אוהב אותו כמו דוד. הוא מאוד שונה ממה שמתארים בעיתונים. מאחורי הנחמדות שאוהבים לייחס לו, יש ברזל. הוא איש חרוץ ונחוש מאוד. יש עכשיו מסע צלב נגד הטור שלו ב'7 ימים', ואני באמת לא מצליח להבין מה הבעיה פה, בפרט שהוא כותב נפלא".

- יש מי שחושב שהוא עושה תעמולה שבועית במוסף הנפוץ במדינה, פריבילגיה שאף פוליטיקאי לא נהנה ממנה.

"בגלל שזה נותן לו יתרון על אחרים? החיים מלאים באנשים שיש להם יתרונות על אחרים. עוד מעט יבקשו שיעשה ניתוח פלסטי כדי למנוע את היתרון שביופיו הגברי. יוסי שריד בתקופה שהיה ח"כ כתב במשך שנים טור שבועי בעיתון הארץ, אבל אז איש לא השמיע ציוץ, כי שריד שייך למועדון".

- שריד כתב כחבר כנסת. לפיד ממשיך להציג את עצמו כעיתונאי בעל טור, בזמן שהוא כבר פוליטיקאי.

"מי שלא רוצה שלא יקרא. כולם יודעים שהוא רץ בבחירות, הוא לא באמת גונב דעת. מה גם שזכותו להתפרנס עד שהוא נכנס לחיים הפוליטיים. כשעורך דין רץ לפוליטיקה הוא לא סוגר את המשרד, אז למה שהוא יפסיק לכתוב? אנשים מציקים לו עם השטויות האלה כי לא טוב להם בבית".

- אלה בטח אותם אנשים שטוענים שלפיד, בגלל מעמדו האמיד, מתקשה באמת להבין את מעמד הביניים שהוא מתיימר לייצג.

"זו בכלל פרובינציאליות מזעזעת. כשם שהאצולה הרומית באה לעזרת העם הפשוט, ומהפכנים רוסיים באו ממשפחות מאוד עשירות, יאיר לפיד לא חייב להיות עני כדי לעזור לעניים. מי שתקף אותו על כך שהציג את בתו האוטיסטית כדוגמה להבנתו את מעמד הביניים, לא הבין את הסבטקסט, שאומר 'אני יודע מה זה קושי וסבל ולילות בלי שינה'. מה זה משנה היחס שהוא קיבל או לא קיבל עבור בתו, הטיפול תמיד קורע לב וקשה. אם יאיר היה רוצה להתפאר, הוא היה מגלה אלו סכומי כסף אדירים הוא תרם למען הילדים האוטיסטים. ואז אנשים היו מבינים שמוטב להם להרכין ראש ולשתוק".

- נחמד להיות חבר שלך. אתה אומר את כל מה שלאנשים לא נעים לומר בעצמם. אולמרט על לדור, לפיד על התרומות.

"אני אוהב את החברים שלי. את רומזת שאני נמנע מלהעביר עליהם ביקורת, אבל בתקופה שערכתי את מעריב, פרסמתי בגיליון יום שישי בכותרת ראשית תחקיר על מינויים שעשה אולמרט בבתי הדין לעבודה".

- ואז אתה פוגש אותו כהרגלכם בשישי בערב, ומה אתה אומר לו?

"במקרה עשיתי ככה שלא אפגוש אותו באותו שישי. לא בגלל שלא היה לי נעים, אלא כי לא רציתי שהוויכוח בינינו יהיה כשהדם לוהט. לשבחו ייאמר שאחרי שלושה ימים הוא צלצל אליי ואמר 'דנקנר, אתה מתחמק?'".

- מצד שני הייתה כתבת הפרופיל המונומנטלית שהוכנה על אולמרט למוסף "סופשבוע" בתקופתך. אמרת בתחילת הראיון שנתת חופש כתיבה, אבל שכתבת אותה באגרסיביות לטובת אולמרט.

"יודעת מה? נכון. לא הייתי צריך לעשות את זה. עשיתי את זה בגלל לוח הזמנים הלחוץ והאהבה שלי לאולמרט ולסיפורי חיים כאלה. אני לא מאשים את הכתבת, נורא קשה להשתלט על ההספק של אולמרט, שהתחיל את העשייה שלו בגיל עשרים".

- השאלה היא לא הכרוניקה אלא הפרשנות שנתת.

"הכתבה הייתה שגויה. בהתחלה חשבתי שאערוך אותה, ואז הבנתי שיהיה הרבה יותר קל לכתוב אותה בעצמי. השגיאה הייתה שלא העפתי את השם של הכתבת ושמתי את שמי. זה לא היה בסדר, ואני מצטער על כך. טוב, לא מצטער, לא צריך להגזים, אבל מוכן להודות בטעויות".

"הזדמנות לתיקון גדול לעופר נמרודי"

דנקנר מאמין שנמרודי יהיה שוב מו"ל של עיתון

דנקנר, ששימש עורך מעריב בין השנים 2007-2002 לא שש להתייחס אל מעריב הקורס של היום. בית הדפוס, פורסם השבוע, עומד למכירה, גלי הפיטורים רודפים זה את זה. "אני לא אגרר לזה, כי אני לא מהאנשים המגוחכים האלה שעשו קריירה בינונית בעיתונות ועברו לקריירה בינונית מינוס בכל מיני מכללות, כדי להרצות על תקשורת", הוא מצהיר, "אני כותב ספרים כמו שמעטים יודעים לכתוב. לנתח את מהלכיו של נוחי דנקנר יש עוד רבים שיכולים".

- אתה לא מתגעגע לעמדה רשמית משפיעה בתקשורת?

"ממש לא, אני מאוד נהנה מחיי המתוקים. מדי פעם אני עושה אתנחתה מכתיבת הספרים והמוזיקה, וצץ בתקשורת כדי להשמיע את דעתי. מה שכן, זו אולי הזדמנות לעשות תיקון גדול לעופר נמרודי, ואולי מזה יבינו מה אני חושב בכלל. עופר נמרודי היה המו"ל הכי נאור, הכי מתירני והכי לא מתערב בעבודתם של עיתונאים, לפחות בתקופתי כעורך. אין לי איתו יחסים היום, ועדיין אני אומר את זה. אני מאמין שאם יעשה הון ענק בגז, הוא ייקח עיתון שוב, לא יודע אם מעריב, אבל עיתון. הוא מלא תשוקה לזה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות