"מפת ההגבלים העסקיים השתנתה מקצה לקצה. השוק מפוחד ומוטרד"

באחרונה השלים פרופ' דיויד גילה שנה לכהונתו כממונה על ההגבלים העסקיים. לטענת מומחים, גילה שינה - גם בעזרת רוח גבית חזקה של המחאה החברתית - את כללי המשחק בתחום ההגבלים והציב לשוק רף מחמיר מבעבר. "האפשרות להטיל עיצומים כספיים של מיליוני שקלים נותנת לממונה כוח כמעט נטול ביקורת", הם מתריעים

"דיוויד גילה שינה והפך את כללי המשחק בתחום ההגבלים העסקיים בישראל. מפת ההגבלים העסקיים השתנתה בתוך מעט יותר משנה מקצה לקצה". כך אומרת ל"גלובס" ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עוה"ד מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם ברנדווין, עו"ד מיכל הלפרין, לשעבר היועצת המשפטית של רשות ההגבלים העסקיים.

לאחרונה השלים פרופ' גילה שנה לכהונתו כממונה על ההגבלים העסקיים. בשנה זו התרחשו אירועים רבים שהשפיעו על מפת ההגבלים. המחאה החברתית של קיץ 2011, ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג הובילו לשורה של שינויים משמעותיים בחוק ההגבלים העסקיים ובאופן אכיפתו.

על הרקע הזה אומרים מומחי ההגבלים, עוה"ד הלפרין ורועי רוזנברג, עד לפני חצי שנה סגן הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים, והיום שותף במשרד רוה"ח יצחק סווארי, כי בשנה החולפת התרחשה "מהפכה של ממש בתחום ההגבלים העסקיים".

לדברי הלפרין, "המחאה החברתית נתנה רוח גבית גדולה לרשות ההגבלים, גם ביכולת שלה להעביר שינויים בחוק ולהעצים את סמכויותיה מצד אחד, וגם בהקשר הפשוט של הגדלת תקציבים והגדלת כוח-אדם. בנוסף, הממונה החדש על הגבלים עסקיים, גילה, שפועל בצורה מאוד נמרצת ליישום הדעות ולקידום האג'נדות שלו".

התנגדויות למיזוגים

בין השינויים הללו, מתייחסים הלפרין ורוזנברג לאופן שבו הרשות בוחנת מיזוגים ורכישות של חברות. לדברי הלפרין, גישת הרשות השתנתה: "אם עד היום היה ממונה על הגבלים עסקיים מתנגד לעסקה או שתיים בשנה, באחרונה, בתוך שבועיים, פרסם הממונה שלוש התנגדויות למיזוגים. זאת, בנוסף לכל המיזוגים שהוא התנגד להם והצדדים החליטו למשוך אותן. ההנחה הבסיסית הייתה עד היום שהתנגדות למיזוג היא נדירה, אבל נראה שהיום היד יותר קלה על ההדק בלהתנגד למיזוג או להתנות אותו בתנאים כל-כך קשים שאין טעם לעשות אותו".

רוזנברג מוסיף, כי "יש היום רף מחמיר יותר. השוק עוד לא הפנים לגמרי את הרף החדש שנוצר".

עם זאת, הלפרין חשה, כי שינוי נוסף מטריד את השוק אפילו יותר ממגמת ההחמרה בתחום המיזוגים. "השוק הרבה יותר מפוחד ומוטרד מהעיצומים הכספיים, מאשר מרף ההתנגדויות למיזוגים".

"מהפכת האכיפה המנהלית", שהגיעה גם לרשות ההגבלים, קובעת מנגנון שבאמצעותו יוכל הממונה על ההגבלים להטיל עיצום כספי בסכום מרבי, התלוי בהיקף המכירות של מבצע ההפרה, בגובה של עד 8% ממחזור המכירות של החברה, ועד לסכום של 24 מיליון שקל. כן נקבע הליך מקדים להטלת הקנס, הכולל שימוע למפר.

הלפרין: "האפשרות להטיל עיצומים כספיים נותנת לממונה כוח כמעט נטול ביקורת לאכוף באופן חד-צדדי את חוק ההגבלים. זה מביא אנשים לסיטואציות שונות מבעבר. אם עד היום הניחו כי בהיעדר פגיעה בתחרות, הרשות לא תנקוט אמצעי אכיפה נגדם, היום כבר אין הנחה כזאת והרבה חברות נאלצות לעבור רביזיה פנימית מחשש שהעיצומים הכספיים האלה ייושמו באופן מחמיר הרבה יותר ממה שהן ידעו בעבר".

התעצמות נוספת בכוחה של הרשות נוגעת לגבול בין האכיפה המנהלית לאכיפה הפלילית בעקבות הוספת הכלים המנהליים לחוק. הממונה על ההגבלים פרסם לאחרונה טיוטת הנחיה שבמסגרתה הוסדר הנוהל הקובע אילו מקרים יהיו ראויים לאכיפה פלילית ואילו לאכיפה מנהלית. אולם, לדברי הלפרין, "ההסדרה נעשתה באופן המרחיב מאוד את היקף האכיפה הפלילית. עד היום אכיפה פלילית נשמרה כמעט אך ורק לקרטלים. אולם על-פי ההנחיות החדשות, האכיפה הפלילית גורפת גם הפרות הגבלים עסקיים שמעולם לא נאכפו בכלים פליליים".

הלפרין מציינת, כי "מה שעולה מטיוטת ההנחיות שפרסם הממונה זה שבעצם כל מה שהקהילה העסקית עושה במודע, ייאכף במישור הפלילי, בין אם זה קרטלים, מיזוג בפועל או התנהגות של בעל מונופול.

זאת, בלי שום הבחנה ובלי התייחסות למה שהיה מקובל עד היום. וכל מה שאין בו פגיעה בתחרות, ואין בו ידיעה או מודעות, נכנס למסלול העיצום כספי. כך יוצא שהאכיפה הפלילית מתרחבת מאוד, לעומת מה שהיה מקובל עד היום, והעיצום הכספי מטפל בכל העניינים היותר אזוטריים. מדובר במעין הגברה והחמרה באכיפה שאין להן שום פרופורציה ושהן רחוקות מאוד מהגברת האכיפה שעליה דובר מלכתחילה בחוק".

יחס מחמיר כלפי הסדרים אנכיים

רוזנברג מתייחס לפן נוסף של כוחו של הממונה ויישום האג'נדות שלו, המשפיעים על המשק. "לממונה יש יחס מחמיר וחשדני כלפי הסדרים אנכיים שעד היום נחשבו במקרים רבים מאוד להסדרים שמקדמים את התחרות.

"באופן כללי מדובר במיזוגים אנכיים וגם כשמדובר בהסדרים אנכיים, שתי התופעות האלה מעלות חשש לפגיעה בתחרות בעיקר כשבאחת מהחוליות הרלבנטיות יש שחקן שאנו מגדירים כ"שחקן דומיננטי", מונופול או מישהו שיש לו כוח שוק משמעותי ובדרך-כלל מדובר בגורם עסקי שיש לו מעל 50% מנתח השוק הרלבנטי. הרשות חוששת שהשליטה או הדומיננטיות במקטע אחד תנוצל להדרת מתחרים במקטע האחר, ועל-ידי כך בעצם לריכוזיות ולהשגת מונופול.

אך לטענת רוזנברג, "אנחנו עדים באחרונה להתערבויות של הרשות כשלאו דווקא מתקיים התנאי הזה. כלומר, מיזוגים אנכיים או הסדרים אנכיים שבהם נתח השוק של הצדדים לו לא מגיע לרף של מונופול וגם לא לרף של 30%. ההסדרים האלה בעבר היו אולי יוצאי דופן, אבל היה נהוג לחשוב שכאשר הפירמות לא מגיעות בשוק הרלבנטי לנתח שוק משמעותי, אז הסדר אנכי כזה לא מעורר חשש. כיום ההנחה הזו ניתנת לסתירה בהרבה מקרים, וכבר היו מקרים שבהם הרשות התערבה גם כשהחברות לא הגיעו לנתח שוק של דומיננטיות".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988