מיוחד לסופ"ש: סיורי "לילות רמאדן" בוואדי עארה

האם יש קשר בין היכולת להכות שורשים במקום מסוים לבין השורשים שנעזבו מאחור? בטוח שכן. את השורשים שלי ניתקתי כמעט באבחה, לא יכולתי לחכות לרגע שאעזוב. מאז אותו רגע, השורשים שניתקו רק הולכים ומעמיקים. מוזר.

והשורשים החדשים? מה איתם? לוקח להם זמן. הטור הזה מוקדש למקומיות, להעמקת שורשים חדשים, לתקווה שבאה עם ההתכנסות אל מה שקרוב אליך, והוא מוקדש גם למקומיים, לאנשים שסביבנו, שלא הבחנו בהם משום שהם מאוד קרובים.

גם טל רז, מורת דרך, הגיעה למסקנה דומה, בדרכה. "לפני כשש שנים החלטתי להתמקד באזור שבו אני חיה", אומרת רז. היא תושבת היישוב קציר ודמות מרכזית בעמותת מרבד ירוק ואדי עארה, עמותה משותפת ליהודים ולערבים, ששמה לה למטרה "להרחיב את שיתופי הפעולה בוואדי ולבנות אמון בין שתי האוכלוסיות". "זאת הייתה החלטה מודעת", ממשיכה רז, בשקט ובמילים שכמעט מחבקות את המקשיב. "לאחר שעסקתי כמדריכת טיולים בארץ ובעולם, רציתי להתמקד, להדגיש את האופטימיות ואת ההדדיות".

סיורי "לילות רמדאן"

ארבע אחר הצהריים, באחד הימים החמים והלחים של הקיץ הזה, הצטרפתי לסיור "לילות רמדאן" בהדרכתם המשותפת של טל רז ומוחמד רבאח מעין איברהים. רבאח, שהחיוך לא נמחק מפניו לרגע, מוביל את המשתתפים היהודים בין דקויות המסורת של חודש הרמדאן ביד בוטחת.

"זוכרים?", הוא שואל את חברי הקבוצה כשאנחנו כבר באמצע הסיור, עומדים על גג בית בפסגת הר אסכנדר שבמזרח אום אל-פאחם, על פנינו נושבת בריזה מרעננת. כאן, למרגלותינו, כמו שטיח מרהיב, פרוסים בתי העיר, אורות וקישוטי חג שנדלקים, ובמרחק הים, מתעלף מחום, והשקיעה.

"זוכרים מה פירוש השם רמדאן?", ממשיך רבאח, "רמץ, גחל, כאילו שאתה עומד על גחלים, ולכן עליך לשים עכשיו מעצורים לגוף ולנפש - זאת מטרת החודש הזה. להתנתק מאוכל ל-15 שעות בכל יום. זה העונג, עליך להתחבר אל החוסר. רבותיי, לא מזמן מישהו מאיתנו שרף את עצמו, זוכרים? החודש הזה דורש מהמוסלמי המאמין, אולי העשיר, להרגיש את העני, לתת צדקה, להתחבר למשפחתו". זה היה רגע קסום, פשוטו כמשמעו. הרוח, המילים, הצבעים, האנשים המשוטטים, מתקבצים אל המדריך לרגע, מתפזרים לשאוף עוד גוון ורוד של שקיעה - אלה רגעים שזוכרים.

אחר כך ארוחת האיפטר, שבירת הצום, אצל מוחמד וכאוכב עסלייה. כאוכב, חלוצת אום אל-פאחם באירוח יהודים בביתה (התחלה קשה, אבל מאז הצטרפו רבים), הכינה מקלובה, סיר אורז עם ירקות ותבלינים, שנהפך על מגש גדול לפני האורחים, ופרגיות ממולאות אורז, וטחינה משי, ולקינוח הממתקים המסורתיים קטאיף (פנקייק מקופל לשניים ממולא גבינה, עם וניל או עם שקדים), זונגול (כדורי בצק מטוגנים בסירופ סוכר) וקפה. והיו מילים יפות מפיו של מוחמד עסלייה ותודות לכאוכב והמון שמחה באוויר.

המשכנו ברגל אל המרכז הקדום, האזור החלש ביותר מבחינה כלכלית, וראינו איך במסגרת התערוכה "בית/מקום" של הגלריה לאמנות אום אל-פאחם, נוקו ושופצו קלות כמה בתים מהתקופה העותמאנית ונתלו בהם עבודות של אמנים יהודים וערבים. כך משתלבות עבודות אמנות בחיי היומיום של אנשים, והתושבים שמחים למבקרים, וגאים ביופי שלא ידעו שיש אצלם. התערוכה הייתה כל-כך מוצלחת, שנשקלת האפשרות להמשיך גם לתערוכות נוספות.

ירדנו במורד התלול עד לחנות ממתקי חסיבא, שם קונים כדי לקחת הביתה. היה מאוחר, ולח ודביק, ואנשים כבר היו עייפים, אבל רובם גם נרגשים. "אני לא מאמין שאני נוסע בכביש 65 כבר שישים שנה ומעולם לא נכנסתי", אמר אחד המשתתפים. "מסתובב בעולם לראות תרבויות אחרות, ולא חשבתי שאמצא את זה פה, כל-כך קרוב".

עמותת מרבד ירוק ואדי עארה:

www.wadiara.org.il. באתר, לצד הסברים ומטרות, יש רשימה ארוכה של אנשים, מקומות ובתי אוכל שאפשר להגיע אליהם, ביישובים ערביים וביישובים יהודיים כאחד, באופן עצמאי וגם בקבוצות. מי שמעוניין להצטרף לסיורי "לילות רמדאן" מוזמן להיכנס לאתר לקבלת פרטים.

טל רז - תכשיט של טיול, מורת דרך: כדאי לשאול את טל על ביתה בקציר, הוא פתוח לסיורים בתיאום מראש; מבנה מאוד מיוחד, וגם הרהיטים שבו: www.tal-raz.com

מוחמד רבאח, מורה דרך: טל' 050-3841513

הגלריה לאמנות אום אל פאחם: http://myschool.co.il/galleryhe

מוחמד וכאוכאב עסלייה: טל' 050-8868814, רק בתיאום מראש

ממתקי חסיבא: ברחוב הראשי, לפני הכיכר החמישית מימין; מונדיר, טל' 052-6889503

גלריה ארבסק כפר קרע

מוחמד סעיד כלש הוא קליגרף, אמן של כתב ערבי. בקומה הראשונה של ביתו התקין סדנת עבודה וחדר התכנסות גדול, שקירותיו ותקרתו מעוטרים בעבודות ערבסק יפהפיות. הוא עובד בטכניקות מגוונות, וגם בציור על זכוכית שלח ידו. ולמה "ארבסק" בא'? כי כשלמד אמנות בלידס באנגליה רצה לבטא את המפגש בין הנצרות לאסלאם.

"האמנות בשבילי היא סוג של מפגש", הוא אומר. "זה מייחד את הקליגרפיה, שנוצרה משילוב בין התרבות האסלאמית לתרבויות הפרסית, האפגנית וההודית. הם כותבים בכתב שמי, אבל אינם שמים. אנשים שבאים לכאן מתבטאים באופן רגשי כי האווירה כאן חמה; זאת דרכי".

גלריה ארבסק, מוחמד סעיד כלש:

טל'050-5655531 , אפשר לבוא ביחידים וגם בקבוצות.

מירב רק שנייה: חנות יד שנייה, קציר

זה מקום המפגש הכי כייפי שאני מכירה ליום שישי בצהריים. "חנות משפחתית ואינטימית, פתוחה בשישי ובתיאום מראש", אומרת מירב בן-גוריון, כותבת תסריטים, מורה לתסריטאות, שיודעת לספר סיפורים. אז מתי יהיה פתוח לא רק בשישי, אני שואלת? "אני בחורה שמתקשה להתחייב, היא אומרת, יכולה להתחייב שיהיה פתוח כשתרצי, אבל לפתוח עוד יום?... אה...".

בינתיים, הייתה לימונדה לפני שבוע. והמחירים? תאמינו או לא, כמו בפריפריה. בואו!

מירב רק שנייה, קציר: http://meiravrakshniya.blogspot.co.il

חומוס אלעכאווי, כפר קרע

ליוסף באבאללה יש סיפור חיים שקשה לעכל, וודאי אי-אפשר לסכם לפסקה אחת, אבל החומוס שלו, אלעכאווי, כלומר העכואי, הוא מהטובים בוואדי. את התיאבון הספרותי אגרה בכך שאכתוב שאביו היה ערבי ואמו פולנייה. הם גרו בעכו העתיקה, וחומוס הוא למד להכין מהשכן. גם חמין וגפילטע הוא מכין מצוין. כפר קרע מזכירה לו בפתיחות של אנשיה את עכו. אבל עד כאן, באנו בשביל החומוס. רק יוסף מכין את החומוס ולא מוסיף אפילו כפית טחינה יותר ממה שצריך. ברמדאן אפשר לקנות כאן גם פלאפל מחשי, ממולא בגבינה קשה מלוחה או, תקשיבו טוב, בפלפל שאטה חריף גרוס ובצל. שוס.

חומוס אלעכאווי, כפר קרע, חפשו אותו בפייסבוק (בערבית): הוא לא ברחוב הראשי, אבל כל מי שתשאלו ידריך אתכם, ואפשר גם להגיע לבנק הפועלים ולהמשיך עם השילוט.