ישראל כץ בראיון ל"גלובס": "גילה אדרעי הייתה יריב קל"

שר התחבורה מספר על מאבקיו המוצלחים נגד האוצר, על הסכם "שמים פתוחים" שנחתם השבוע, על הקיצוצים בתקציב ועל הרומן עם הסינים, ומתייחס לראשונה לביטול המינוי של אורי יוגב ולתחלופת המנכ"לים הגבוהה במשרדו

"לא הדחתי את אורי יוגב כי הוא לא היה יו"ר הרכבת. הוא היה ממלא מקום היו"ר ובכל ישיבת דירקטוריון הרכבת היו בוחרים בו מחדש. החלטתי שאני חייב יו"ר פעיל במשרה מלאה כפי שהיה לרכבת לפני כן", כך אומר שר התחבורה ישראל כץ במסגרת ראיון ל"גלובס" שנערך דקות לאחר שראש המטה שלו, אסי יצחקי, בישר לממלא מקום יו"ר הרכבת בשנתיים האחרונות, אורי יוגב, כי שר התחבורה העדיף למנות לתפקיד היו"ר אדם אחר.

על פרשת אורי יוגב

דרמה לא קטנה התרחשה ברכבת ישראל השבוע כשהודיע כץ על כוונתו למנות את דורון וייס ליו"ר פעיל של החברה במקום יוגב. "בחרתי באדם שיש לו רקורד מכובד", אומר כץ, "הכרתי אותו רק לפני שנה והתרשמתי שהוא ערכי. הוא היה סגן ראש השב"כ וראש אגף כוח אדם. הוא נכנס כדירקטור לרכבת לפני פחות משנה וקיבל על עצמו לטפל בכל ההיערכות של הביטחון ברכבת. הוא הוביל מהלך שחסך 30 מיליון שקל לחברה".

לדברי כץ, שום משבר אמון לא התקיים בינו ובין ובין יוגב, שהיה מוערך מאוד והוביל את הנהלת הרכבת בסכסוך מול העובדים ובשינויים המבניים בחברה. "הייתי שמח אם הוא היה יכול למלא את התפקיד באופן מלא", אומר כץ, "אבל לצערי הוא לא רצה או לא היה יכול. אורי תרם לרפורמות את הערך הסגולי שלו והיה לו ערך מוסף, אבל אי אפשר לוותר על יו"ר פעיל בחברה, ויוגב לא רצה להיות יו"ר פעיל. יש לו עיסוקים נוספים, פרטיים, הוא היה הרבה בנסיעות לחו"ל ולא היה יכול להשתתף בישיבות הדירקטוריון. לרכבת יש מנכ"ל טוב, מקצועי, אבל הוא חייב דמות מגבה ומשלימה. אם היה יו"ר פעיל הייתי צריך להתעסק פחות בענייני העובדים".

- אז כעסת על כך שהסכסוך ברכבת הפך לעימות אישי בינך לבין יו"ר הוועד?

"נאלצתי להתייצב אישית, אבל אין לי כוונה להפוך את זה למנהג קבוע. עשיתי את זה כשראיתי שהיא (אדרעי, ע"ב) לא מסכימה להוציא קרון אחד לתחזוקה ושבכל פעם שהתחילו לדבר - השביתו את הרכבת. יו"ר ההסתדרות הבין שהיא מובילה קו לא סביר. פעם היינו אמורים לחתום ואז הוא יצא מהחדר מבויש ואמר: 'היא לא הסכימה'. באותו הרגע אמרתי ליוגב שכאן לא יהיה הסכם. קבעתי מסיבת עיתונאים לבוקר והוא (יוגב) ביקש ממני לדחות אותה לערב כדי שיהיה להם עוד זמן להתפשר".

- בדיעבד טעית כשלא הלכת על מהלך של סגירת הרכבת ופתיחתה מחדש.

"קיבלתי בהסכם את המקסימום שהיה ניתן לקבל. גם אם הייתי סוגר את הרכבת ופותח מחדש לא הייתי יכול לקבל יותר. תחזוקת חוץ זו מהפכה משמעותית. אם היינו סוגרים את הרכבת היינו צריכים להביא חברה מחו"ל. עכשיו אם תהיה תחזוקת חוץ, אפשר יהיה להגדיל אותה גם ל-100%. החלום של האוצר זה לייצר תשתית אלטרנטיבית שתתחרה על אותו מוצר. זה לא רק לגבי הרכבת אלא גם לגבי החשמל והנמלים".

אדרעי, שהודחה כידוע על ידי ההסתדרות ועברה לארגון "הכוח לעובד", עתרה לבג"ץ בדרישה להכיר בארגון החדש כגוף המייצג את העובדים במקום ההסתדרות.

- אדרעי אומרת שיש לה חתימות של 1,200 עובדים. היא תחזור לדעתך?

"היא לא תחזור ואני לא מאמין שבית המשפט יפגע בהסתדרות עד כדי כך. בלילה שהוא (עיני, ע"ב) כינס את הוועדים, כל ראשי הוועדים חוץ מאחד דרשו להדיח אותה - כי היא פגעה בעבודה המאורגנת. אתה רואה את פנחס עידן (יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, ע"ב) מוביל את עובדי רש"ת למאבקי שווא כאלה? אני שמח שהיא לא שם, למרות שהיא הייתה יריב קל כי כל התבטאות שלה עזרה לנו. קראתי שהיא מאוד מצטערת שהקליטו אותה תוקפת אותי ושהיא בסך הכול ניסתה להסביר את ההסכם לעובדים".

על הסכם "שמים פתוחים"

אחרי שלוש שנים של דיבורים וספקולציות - נחתם בתחילת השבוע (ב') בראשי תיבות הסכם "שמים פתוחים" עם האיחוד האירופי. ההסכם, שעדיין טעון אישור ממשלת ישראל והפרלמנט האירופי, צפוי לשנות את פני התעופה המקומית בהדרגה בתוך 5 שנים: יותר חברות תעופה אירופיות יטוסו הנה, התחרות תגבר ומחירי הטיסה יירדו. חברות התעופה הישראליות לא אוהבות את ההסכם במתכונתו הנוכחית וועדי העובדים שלהן פועלים לטרפדו. מנגד, חברות הלואו קוסט האירופיות רואות בהסכם יום חג.

"אישרתי לחתום על הסכם 'שמים פתוחים' אחרי שהשתכנעתי שאי אפשר יותר לשנות את פרטיו ושהוא טומן בחובו יתרונות גם לתעופה הישראלית", אומר כץ, "אני לא יודע אם יש נושא שנבחן כל כך הרבה כמו זה".

יממה לאחר החתימה מיהרה הסתדרות העובדים להכריז על חידוש סכסוך העבודה בחברות התעופה, שעליו הכריזה כבר בפברואר השנה והקפיאה בעקבות הבטחת השר אז להקפיא את חתימת ההסכם. "אלא שהשר", כך אמר השבוע יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, "עשה מחטף על גבם של העובדים, וחתם על ההסכם בניגוד להמלצות ועדת הכלכלה". לדברי אדרי, ליישום ההסכם השלכות חמורות ופגיעה אנושה ובלתי הפיכה בענף. עוד לטענתו, הדבר נעשה ללא ניהול מו"מ עם העובדים וללא בחינת ההשלכות על העובדים. הנהלות אל על, ישראייר וארקיע סירבו להתראיין בנושא "שמים פתוחים".

- כצפוי, החתימה על ההסכם הובילה לסכסוך עבודה ולאיומים בהשבתות.

"כמי שבחן את נושא 'השמים הפתוחים' ביסודיות, אני לא בלחץ. אף אחד לא יכול ללחוץ עליי. לחברות התעופה הישראליות אין מונופול כמו הרכבת, שם התמודדתי עם ועד עובדים קשה, וגם לא יד על השלטר כמו חברת החשמל. בכלל, אני לא מבין מה ההיגיון בלהשבית טיסות. הנוסעים פשוט יעברו לטוס עם חברות אחרות".

- האם בחנתם את האפשרות שחברות התעופה הישראליות יקרסו כתוצאה מיישום ההסכם?

"אני מקווה ומעריך שהן לא יקרסו. אני בטוח שהן יכולות להתאים עצמן למציאות החדשה, כפי שישראייר אמרה שתתאים את עצמה. בסקר שפורסם ב'גלובס' קראתי שכמחצית מהישראלים מעדיפים לטוס אל על. גם אני טס אל על. אז אנחנו יודעים שתדמית שווה כסף ומיתוג כחול-לבן נותן יתרון, לכן אל על לא תקרוס כל כך מהר. יכול להיות שזה מה שיגרום לה להתארגן ולקבל החלטות שנמנעה לקבל עד כה".

דוח פנימי שגובש ע"י האוצר ומשרד התחבורה, ושהוגש ביוני, בחן את מצבה של אל על על רקע הפסדיה הכספיים. המסקנה הייתה שבלי רפורמה רחבה בחברה יש סיכון משמעותי לחדלות פירעון. בעקבות זאת צוינו כמה צעדים אפשריים: לאפשר לאל על לפשוט רגל ולקוות שחברות זרות יכנסו בהצלחה לנעליה; להזרים סיוע חירום של עשרות מיליוני דולרים בתנאי לקיצוצים ניכרים בחברה מבלי לדרוש את הדחת בעלי המניות; ותסריט קצה, להלאים מחדש את אל על.

- אל על טוענת ששמעה על חתימת ההסכם מהתקשורת.

"לוחות הזמנים לא היו סוד. הכול היה שקוף וידוע. עשינו דיונים והדברים הושמעו, לכן 'ההפתעה' שלהם מפתיעה אותי. מה הם חושבים, שלא אבצע? אי אפשר לקונן ולהגיד שאם יהיו 'שמים פתוחים' אז אל על תהיה בבעיות. למה, היום היא פורחת? רוצים לתת פרס למי שנכשל?".

אחת הסברות היא שפתיחת השמים דווקא לא תוזיל טיסות, שחברות התעופה הזרות יורידו מחירים אולם ישתלטו על השוק לאחר שחברות תעופה ישראליות יקרסו ויעלו אותם שוב. כץ אינו מסכים וטוען כי "החברות הזרות מתחרות בינן לבין עצמן. אין ספק שתהיה תחרות בין כל הגורמים הבינלאומיים".

עניין נוסף שעשוי להקשות על חברות התעופה הישראליות בקיום תחרות הוגנת מול החברות האירופיות הוא הוצאות האבטחה הכבדות. על כך אומר כץ כי "האוצר העלה את השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות ל-75%. אני מתכוון לשכנע את הממשלה לאשר להן 100% השתתפות כי הן לא צריכות לשאת בנטל. גם ההוצאות שיהיו כרוכות בהרכבת מערכות נגד טילים במטוסים והפעלתן יכוסו לחלוטין על ידי המדינה".

על האפשרות שהמדינה תאשר מיזוג של שלוש חברות התעופה הישראליות אומר כץ כי הוא "מקווה שזה לא מה שיקרה. נכון שיהיו כאן כמה שיותר חברות תעופה. הממונה על ההגבלים העסקיים אמר שיקל על הישראליות לשתף פעולה, אבל לפעמים שיתוף פעולה מייתר את הצורך להתאחד".

- נתב"ג ערוך לשרת מקסימום 16 מיליון נוסעים בשנה וכבר היום הוא קרוב למיצוי היכולת המקסימלית. האם לא היה ונכון לבנות שדה תעופה חלופי לטיסות בינלאומיות לפני שפותחים את השמים?

"שדה משלים חייב להיות. לפני כחצי שנה הנחתי הצעת מחליטים להפיכת שדה התעופה הצבאי בנבטים לשדה משלים, אך משרד הביטחון לא מקבל הכרעה בנושא כי חיל האוויר מתנגד. השדה הזה נחוץ לא רק בגלל הצפי לגידול בטיסות בעקבות 'שמים פתוחים', אלא גם מבחינה ביטחונית. תמיד צריך עוד שדה לפזר טיסות במקרה חירום".

*** הראיון המלא - במהדורה המודפסת של "גלובס"

צרו איתנו קשר *5988