לינדנשטראוס יוכל להשלים את כתיבת הדוח בפרשת הרפז

בג"ץ דחה את העתירה שהוגשה נגד החוק המאפשר למבקר המדינה היוצא להשלים את כתיבת הדוחות בהם החל במהלך כהונתו, עד 3 חודשים מתום הכהונה

מבקר המדינה היוצא, מיכה לינדנשטראוס, יוכל להשלים את כתיבת דוח הרפז, בהסכמת המבקר החדש: בג"ץ דחה את העתירה שהוגשה נגד החוק המאפשר למבקר המדינה היוצא להשלים את כתיבת הדוחות בהם החל במהלך כהונתו, עד 3 חודשים לאחר תום הכהונה.

המשמעות היא כי לינדנשטראוס יוכל להשלים את דוח הרפז. עם זאת, נקבע כי לינדנשטראוס יהיה תלוי בהסכמת המבקר החדש, יוסף שפירא, לצורך השלמת הדוח. ההסכמה נדרשת גם לצורך השלמת הדוח וגם לצורך הגשתו לכנסת.

עוד נקבע כי התיקון מאפשר את כתיבת הדוחות שטרם נכתבו, אך חקירה נוספת או השלמת הבדיקה ייעשו רק באופן חריג ובהסכמת המבקר החדש.

לפני כחודש וחצי אישרה הכנסת תיקון לחוק מבקר המדינה, שמאפשר למבקר היוצא לסיים דוחות עליהם הוא עובד תוך 3 חודשים מסיום כהונתו.

בעתירה לבג"ץ נגד החוק, שהוגשה על-ידי עו"ד שלומי פרידמן, נטען כי נוסח חוק היסוד, הקובע כי משך כהונת המבקר יהיה 7 שנים בלבד, אינו מאפשר להאריך את הכהונה ב-3 חודשים נוספים באמצעות חוק רגיל. החוק, נטען, אינו חוקתי, ועל כן יש לבטלו.

השופטים עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין ועוזי פוגלמן דחו את העתירה. השופטים ציינו כי "לא יכול להיות ספק כי קביעה לפיה מבקר המדינה היוצא יוכל להמשיך ולכהן במקביל למבקר המדינה המכהן, אף אם לתקופה קצרה, אינה עולה בקנה אחד עם ההסדר הקבוע בחוק היסוד", אך הוסיפו כי זוהי אינה כוונת התיקון או הפרשנות שיש לתת לו.

נקבע כי הפרשנות המתחייבת לתיקון החוק היא פרשנות מצמצמת, לפיה כל הסמכויות לגבי ביקורת המדינה נתונות בידי המבקר המכהן, הנכנס, בעוד המבקר היוצא סיים את כהונתו, ואין לו סמכות אלא זו הניתנת ומאושרת לו על-ידי המבקר הנכנס.

בפסק הדין צוין כי "המבקר היוצא, אם כן, תלוי לצורך השלמת הדוח, בהתאם לתיקון, במבקר הנכנס. חשוב להדגיש כי גם להנחת הדוח שהשלמתו נתבקשה על שולחן הכנסת תידרש הסכמת המבקר המכהן שבידיו נתונה הסמכות.

"יתרה מכך, תכלית החקיקה היא השלמת הדוח שהחל המבקר היוצא והגשתו לכנסת, הא ותו לא, וזאת בעיקר משיקולי יעילות וחיסכון בזמן ובמשאבים. לשם כך, עיקר עבודתו של המבקר היוצא בתקופת הזמן שהותיר לו התיקון תהיה השלמת כתיבת הדוח, אשר את הטיוטה בעניינו מסר 3 חודשים לפחות טרם סיום כהונתו".

כן הוסיפו השופטים כי "הפעלת סמכויות עזר, כגון חקירה נוספת או השלמת הבדיקה, תיעשה באופן חריג ביותר, כל עוד הדבר הכרחי לצורך השלמת הדוח, וכמובן על דעת ובהסכמת המבקר המכהן. באופן כללי ניתן לומר כי התיקון נועד למקרים חריגים ביותר, והשימוש בו ייעשה בזהירות ובמשורה".

טיוטת דוח מבקר המדינה הראשונה על פרשת הרפז הועברה כבר במארס השנה לכל המעורבים לצורך קבלת תגובותיהם. בין היתר הועברה הטיוטה לרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, ולשר הביטחון, אהוד ברק, שלפי הערכות נמצאים במוקד הביקורת. כמו כן, נשלחה טיוטת הדוח ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ולרמטכ"ל המכהן, רב-אלוף בני גנץ.

טיוטת הדוח עוסקת בשתי סוגיות מרכזיות: הראשונה היא המסלול שעבר המסמך המזויף - איך התגלגל אל משרדו של הרמטכ"ל לשעבר, ומה עשה בו אשכנזי עד שהעבירו למשטרה.
‏חלק נוסף של הדוח עוסק בסוגיה הרגישה של הליך בחירת הרמטכ"ל האחרון, על רקע היחסים המעורערים בין שר הביטחון ברק לרמטכ"ל לשעבר אשכנזי, אשר סיום כהונתו היה רצוף בהאשמות הדדיות של שני האישים וניסיונות הכפשה זה של זה. ברק רמז לא פעם על התנהגות "לא אתית" מצד אשכנזי.