הזהב למשה גפני, הכסף לחיים כץ

כשבמש' האוצר מתכננים מהלך, מתכננים גם מה לתת ליו"ר ועדת הכספים תמורתו

יעלה ויבוא זוכה מדליית הזהב באולימפיאדה הפוליטית של השבוע: משה... לא ...חיים ... כץ... לא... גפני! משה גפני. מבולבלים? זה אמור היה להיות שבוע גדול לח"כ חיים כץ, לו רק משום שכך סוכם במבט אישון בינו ובין גפני. שני הפוליטיקאים המשופשפים המתוחכמים, הכה שונים, סגרו ביניהם על זהב לכץ, כלומר שהודעות רשמיות ותדרוכים לא רשמיים יכוונו בעיקר אל כץ את היוזמה והניצחון בהקלה בגזירות האוצר.

בתחילה רצה האוצר להעלות 1% במס הכנסה החל משכר של 5,200 שקל בחודש, וגפני הודיע: לעולם לא. האוצר שינה לסף של 8,880 שקל, גפני וכץ התנגדו, כץ הציג תחשיב חשבונאי, וכך עלה רף ההעלאה ל-14,400 שקל בחודש.

בחלוקת השלל התקשורתי ביניהם נקבע כאמור שהזהב לכץ והכסף לגפני. אולי כי כץ הביא לזוגיות נדוניה יאה: ראש הממשלה בנימין נתניהו (שיחה ראשונה בטלפון בשישי אחר הצהריים, פגישה בקריה בצהרי יום ראשון), שקבע לו פגישה מיידית עם המנכ"ל הראל לוקר (ראשון בערב, בית קפה באיירפורט סיטי, לוקר, כץ, גפני ודורון ארבלי ממס הכנסה. על השולחן כוסות יין וקפה. גפני לא נגע בכלום, אפילו לא שתה מים, לא רגיל בבתי קפה, בטח לא כאלה, יצא באמצע בגלל מחויבות קודמת).

בסופו של דבר, איכשהו, בדרך עלומה, עברה מדליית הזהב מכץ, שעד היום חשב עצמו להכי חכם, חזק ומתוחכם, לגפני. כותרות השבוע היו: גפני כופף את שטייניץ. גפני צוטט: "המדיניות שלי ניצחה את האוצר". מהצד של גפני צאה בת קול: הוא מרגיש ממש לא נעים. הוא לא אוהב להעליב, בטח לא להשפיל, הוא חבר טוב של כץ, הוא מרגיש קרוב ליובל שטייניץ.

בתוך המאבק על המדליות הוביל השבוע גפני את חובת מס היסף על הכנסה מעל 800,000 שקל בשנה, אך בדרכו המתחשבת ומבינת הפשרות, הקפיד לתמוך בכץ שדאג למגזר הקולות שלו, שחלילה לא יוכנסו הרווחים הפטורים ממס בפיצויים ובקרנות ההשתלמות לסך ההכנסה השנתית שממנה יידרש מס יסף. גם הוציא מהרשימה הצעה לקבוע מס נסיעות בגובה 50 שקל על כל מי שימריא לחו"ל, "אני לא צריך שכל מי שיעלה על מטוס יקלל אותי".

משה גפני
 משה גפני

stella-k@globes.co.il

טס פעם אחת לחו"ל

גפני עצמו טס פעם אחת בחייו לחו"ל, לפני שנים, לאירוע משפחתי קצר בבלגיה. למרות פניות חוזרות הוא אפילו לא מנצל את מערך הנסיעות המסועף והנהנתני של חברי הכנסת. מעדיף את הגליל.

הוא איש צנוע. במאי השנה מלאו לו 60. נולד בתל אביב, מקבוצת מייסדי הקהילה החרדית באופקים, ראש הכולל וחבר המועצה המקומית. לפני כ-15 שנה עבר לבני ברק, דירת שלושה חדרים. רעייתו חנה מנהלת סמינר בנות גדול ויוקרתי בבני ברק, ומקפידה לשמור על שילוב מלא בין בנות ממוצא אשכנזי וספרדי.

24 שנים בכנסת. יו"ר ועדת כספים, ממפלגת יהדות התורה, מסיעת דגל התורה, הליטאית-חרדית. המתחרה הכי מר שלו הוא דווקא איש מפלגתו , יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, ראש הסיעה השנייה ביהדות התורה, אגודת ישראל. ויכוח היסטורי בין ליטאים לחסידים.

לגפני אין, לא היו ולא יהיו, פריימריז. יש לו רבנים. הוא יושב בלב הקואליציה ומתנהל כאופוזיציה רחמנית. הוא מונה בידי נתניהו למחזיק האצבע על השלטר של הכסף הגדול, מקפיד לתקוף/ לתקן/ להעיר/ ללמד את הממשלה שיעור בכמעט כל נושא... אבל בסוף מעביר אותו. לפעמים כפי שהוא, לפעמים עם תיקונים, לעתים "בחינם" לשם שמים ולטובת הציבור, וכמעט תמיד, עם תמורה, מיידית או נדחית, למגזר שלו... הוא עושה את זה בשקט, בנעימות, בהידור, כמיטב המסורת הליטאית, באלגנטיות ציבורית מעמדביינמית.

יש לו יכולת ביטוי קולחת, הוא נחמד, זורק תמיד בדיחה במקום הנכון. חוזר ומצהיר: המגזר שלי קטן, המגזר שלכם גדול, אבל אני מייצג את כוווולם. הוא גם שומר על הסדר וגם נכנס לדברים. כשבאוצר מתכננים מהלכים הם לוקחים בחשבון מה צריך לתת לגפני. הוא לא רק יו"ר הוועדה, הוא המלך שלה, הליצן, החכם והמתוחכם.