עני יותר, מובטל יותר, חלש יותר

בין "שלא נגמור כמו ספרד או יוון" ו"הקיצוץ יפגע בשכבות החלשות", חבל שבכירי האוצר לא עיינו במחקר שפירסמה קרן המטבע בסוף 2010, ובעיקר בפרק "מסקנות למדינות השוקלות קיצוץ תקציבי".

כלכלני קרן המטבע הבינלאומית מצאו שבשנתיים שלאחר קיצוץ פיסקלי, מתכווץ התוצר ב-0.5% והאבטלה עולה ב-0.3%, על כל אחוז תוצר של קיצוץ תקציבי. מכיוון שהממשלה אישרה קיצוץ והעלאת מיסים בהיקף 14 מיליארד שקל, אצלנו המשמעות תהיה 1.5% מהתוצר. כך שהצעדים צפויים להעלות את שיעור האבטלה ל- 7.7%, ולהוריד את הצמיחה לכ-2.2%.

העצם האמיתית נמצאת בתקציב 2013, שם יכול להיווצר צורך אמיתי לקצץ בעוד -2-3% תוצר, דבר שיביא לאבטלה גבוהה עוד יותר וצמיחה מתונה עוד יותר. אם נניח קיצוץ פיסקלי של 3% בתקציב 2013 ובהתאמות תקציב 2012, תעשו את המכפלות בעצמכם.

הורדת ריבית בעוד חצי אחוז

מה שעוד מצאו כלכלני IMF הוא שצעדים מוניטריים, ושינויי שערי חליפין תומכים בדרך כלל בכלכלה, ומונעים השפעה כואבת יותר של צעדי הקיצוץ. על פי ההיסטוריה, קיצוץ באחוז מביא להורדת ריבית על ידי הבנק המרכזי בשיעור 0.2%. שוב, במונחי השוק המקומי, ניתן לצפות להורדת ריבית בשיעור שבין 0.25% ל-0.5%, אם מיישמים את הנחות המודל על הכלכלה המקומית.

כמו כן, הקיצוצים מביאים להיחלשות המטבע ביותר מאחוז לכל אחוז תוצר שקוצץ. שתי השפעות אלו, מקזזות חלק מההשפעה של הקיצוץ הפיסקלי, שהיה מגיע לכיווץ ביחס 1% בתוצר על כל 1% קיצוץ.

חלק מההשפעות האלו, כגון שער חליפין, והורדת הריבית כבר מתומחרות בשוק המקומי.

מיסים עקיפים זה הכי גרוע

הכלכלנים גם בוחנים את מבנה הקיצוץ הפיסקלי. ובהקשר הזה הטענה היא כי העלאת מיסים עקיפים כגון מע"מ ומס קניה הינה האפשרות הגרועה ביותר. העלאת המיסים האלו, מעלה את האינפלציה ומקשה על הבנק המרכזי להוריד את הריבית. קיצוץ תקציבי בשיעור 1% מוטה העלאת מיסים מביא לירידה בצמיחה של 1.3% תוך שנתיים, קיצוץ תקציבי ללא העלאת מיסים, אינו משפיע באופן מובהק סטיסטית על התוצר. ההשפעה על האבטלה היא דומה.

הכלכלנים ממליצים על קיצוץ תקציבי דרך קיצוץ תשלומי העברה. (כגון אלו שמעודדים תעסוקה כגון קצבת ילדים, דמי אבטלה וכו')

חייבים לציין שבטווח הארוך (לפחות שלוש שנים אחרי על פי הניתוח של ה- IMF), המחקר מוכיח שהקיצוץ הפיסקלי מביא לירידה בתשלומי הריבית של הממשלה. הירידה בתשלומי הריבית, מביאה לירידה ביחסי החוב, וזה יכול להיות מתורגם להורדת מיסים ועלייה בהשקעות.

אז מה ההמלצות?

יש המלצות רבות במחקר. בינהם בחנו הכלכלנים את הקשר בין החשש מחדלות פרעון לבין קיצוץ פיסקלי, מה ההשפעה של ריבית נמוכה, סביב האפס, על הקיצוץ התקציבי ועוד. לצערי, מרבית המסקנות מציגות את צעדי הממשלות באירופה, ואת צעדי הממשלה המקומית כמנותקים ומנוגדים למחקר הכלכלי שנעשה על ידי קרן המטבע.

ההמלצות הינן ברורות, ועל פי הן יש לבצע קיצוץ פיסקלי מוטה תקציב תוך כדי עיסקת חבילה של הורדות ריבית על ידי הבנק המרכזי. בהקשר של כלכלת ישראל, העלאת המע"מ הינה פתרון פשוט אך מוטעה. עדיף לקצץ בתשלומי העברה שמעכבים יציאה לעבודה כגון קצבאות ילדים, ותשלומי ביטוח לאומי שונים. כמו כן, גם קיצוץ בתקציב הבטחון היה עדיף מבחינה כלכלית, אם כי לא בטוח שהיה מתקבל בהבנה בימים האחרונים. ללא צעדים אלו, כפי הנראה השוק המקומי, צפוי לצמוח בכ-1% בפחות בשנתיים הקרובות, עם שיעור אבטלה הנושק ל-8% בתוך שנתיים.

ברמה המקומית, חבל שבכירי האוצר לא קראו את המלצות קרן המטבע למדינות השוקלות קיצוץ תקציבי. מאוד מאכזב לראות כיצד ברמה הגלובלית, קובעי המדיניות בעולם, מצליחים שוב להתעלם מהנסיון ההסיטורי וחושבים, שוב, שהפעם זה יהיה שונה.

חיים נתן הוא הכלכלן הראשי במנורה מבטחים פיננסים, בעל רישיון מנהל תיקים ובעל זיקה מכוח תפקידו לנכסים פיננסיים. מנורה מבטחים קרנות נאמנות ו/או מנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות ו/או חברות אחרות בקבוצה עשויים להיות בעלות עניין אישי בני"ע מכוח כך שהן מחזיקות ו/או עלולות להחזיק ו/או לבצע פעילות בני"ע עבור עצמן ו/או עבור לקוחותיהן ו/או במסגרת אחרת. אין לראות באמור לעיל עבודת אנליזה של ני"ע ו/או הצעה של הנכסים ו/או הזמנה לרכשם ו/או ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בהם ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, בשום אופן צורה ו/או דרך. שיווק ההשקעות לעיל אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.