"היי, למי תודה? הו למי ברכה? לעבודה ולמלאכה". הפזמון הזה לקוח מ"שיר העבודה והמלאכה", שחיים נחמן ביאליק כתב ב-1932 בהזמנת ברל כצנלסון, והולחן ועובד על בסיס נעימה עממית בוכרית על ידי נחום נרדי וברכה צפירה. זהו השיר המוקדם ביותר שמופיע כרגע ב"מנעד הפזמונים", פרויקט שמתעד את ההיסטוריה של הפזמון הישראלי בדף פייסבוק.
"אמנם יש קבוצות למוזיקה כמו 'שיר ישראלי' ואחרות בפייסבוק, אבל אין דף שנותן מידע על כל שיר, וגם נותן כבוד של ממש לשירים מכל הסגנונות", אומר מייסד מנעד הפזמונים, אלירן דיין. "אני וחברים הפכנו את ציר הזמן של פייסבוק לציר זמן היסטורי מוזיקלי ישראלי, שעליו אנחנו ממקמים את השירים לפי שנים ותקופות. ניתן להאזין וגם לקרוא מעט על כל שיר".
המידע נאסף ממקורות שונים, בהם ויקיפדיה, זמרשת ומומה, ובחלק מהמקרים מהאמנים עצמם. השם "מנעד הפזמונים" הוא דו-משמעי: משחק מילים על "מצעד הפזמונים" המיתולוגי, והמנעד המוזיקלי שהדף מייצג, סגנונות שונים על גבי תקופות שונות בזמן.
הפרויקט מנצל את פיצ'ר הטיימליין, שמאפשר לעדכן תכנים על גבי ציר זמן היסטורי. סידור המידע בצורה זו מציג בצורה ברורה יותר את התפתחות הפזמון העברי. "אפשר לראות סגנונות שונים בכל עשור ודברים שמשפיעים", אומר דיין, ומדגים: "רואים בבירור איך בקום המדינה רוב השירים היו פטריוטים יותר וכיום השירים אישיים יותר".
כיום יש בדף למעלה מ-70 שירים, ומדי יום מתעדכנים שירים אחדים נוספים. דיין ושותפיו מחפשים מתנדבים שיעזרו לעדכן את הפרויקט.
מנעד הפזמונים: facebook.com/hapizmonim
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
