פרופ' מומי דהן: "תקציב הביטחון זוכה לעדיפות מוגזמת"

"מדיניות מאקרו-כלכלית היא בעצם גם ניהול סיכונים: כיצד לחלק את התקציב בהתאם לסיכונים הצפויים בתחומים השונים, כמו למשל ביטחוני מול חברתי. נראה שתקציב הביטחון זוכה לעדיפות מוגזמת בדיוני התקציב, גם משום הנראות הגבוהה של הסיכונים הביטחוניים יחסית לסיכונים החברתיים, וגם משום הנוכחות הגבוהה של אנשי צבא לשעבר בצמרת המדינית (שבאופן טבעי קרובים יותר לאינטרסים של מערכת הביטחון)", כך אומר היום (ג') ל"גלובס" פרופ' מומי דהן, מבכירי המאקרו-כלכלנים בישראל וראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.

דברי דהן נאמרים יממה בלבד לפני הדיון המכריע בממשלה סביב תקציב הביטחון, שלפי הערכות צפוי לקבל גם ב-2013 תוספת לא מבוטלת. דהן, שכיהן בין השאר כיועץ בכיר לבנק העולמי ולמשרד האוצר, מוסיף כי "הסיכונים החברתיים הם בעלי נראות נמוכה יותר ולכן התחום החברתי זוכה לתקציבים נמוכים יותר".

דהן, הנמנה עם הכלכלנים המזוהים ביותר עם המחאה החברתית, מזכיר כי כיום "החוסן הביטחוני של ישראל תלוי לא רק בכלי המלחמה שעומדים לרשות הצבא, אלא גם - ואולי בעיקר - בהון האנושי שמפעיל כלי מלחמה אלה. ההון האנושי של החיילים שמגיעים לצה"ל תלוי בתקציבים החברתיים, כמו למשל תקציב החינוך. גם בשל כך, חשוב עד מאוד לשמור על איזון בין הצרכים הביטחוניים המיידים לתקציביים החברתיים".

נזכיר כי לפי בנק ישראל והאוצר, נדרש ב-2013 קיצוץ תקציבי עצום, בשיעור שנע בין 13 ל-15 מיליארד שקל, ושייספג על ידי המשרדים האזרחיים וייפגע פגיעה קשה בשירותים הללו.

"דיון מעמיק"

"אסור לטאטא את בעיות הכלכלה תחת שטיח הביטחון" סבור פרופ' אבישי ברוורמן, חבר הכנסת מטעם העבודה, ולשעבר בכיר בבנק העולמי ויו''ר ועדת הכספים של הכנסת. "למדינת ישראל שני אתגרים: מצד אחד, איראן ושכנותיה למזרח התיכון, ומצד שני, ביטחונם הכלכלי-חברתי של אזרחי המדינה. הסכנה הקיימת כיום היא שתקציב הביטחון ייצא משליטה וייאבד כל בקרה בשנים הקרובות, מצב שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו".

לדברי ברוורמן, "המאבק הוא בין שתי חזיתות קריטיות; מצד אחד יש לחזק את הצבא ולהיערך לסכנות שאורבות לנו במאה הנוכחית, ומצד שני קיימת גם סכנה לא פחות חמורה לעצם הגידול הלא מבוקר ולא מוצדק של הוצאות הביטחון. גידול זה יימנע הקצאת המשאבים הנחוצים לביטחון הכלכלי חברתי".

ברוורמן מתריע ומפציר: "אם לא נטפל בשתי הסוגיות הללו במקביל, נמצא עצמנו בעשור אבוד שעלול להוביל להתפרקות כלכלית-חברתית של מדינת ישראל, ואז כל הביטחון שבעולם כבר לא יעזור לנו". ברוורמן ממליץ "למצוא מנגנונים שיאפשרו בקרה ופיקוח על תקציב הביטחון ההולך ותופח בצורה שתבטיח שהכסף היקר כל כך שמופנה לביטחון המדינה, לא מושקע בבזבוזים חסרי תכלית".

ממשרד הביטחון נמסר היום כי "מערכת הביטחון לא ביקשה ואינה מבקשת תוספת כלשהי לתקציב הביטחון, וקוראת לדיון מעמיק וענייני המתבסס על עובדות, ולא על חצאי הדלפות, נתונים שגויים מוטעים ומטעים, הגוררים את כולם לדיון לא ענייני ושטחי".