טילים תהיה רק ההתחלה

בימים טרופים אלה נראה שכמעט כל ישראלי מתחבט בשאלה - איך יש לבלום את המשטר האסלאמי באיראן מלהשיג נשק גרעיני? בימים כתיקנם התחבטויות מעין אלו נעשות בסודי-סודות בחדרי חדרים של קבינטים (ויש להניח כי במדינות מתוקנות הן עדיין נעשות כך), אך לא בישראל. כאן זה הפך לדיון קולני ופומבי, לא רק בממשלה ובכנסת, אלא גלש לדפי העיתונות, לרדיו ולטלוויזיה, לאינטרנט ולפייסבוק, לסלון בבית, למונית ולאוטובוס, למסעדה ולבית הקפה. בקיצור, איפה לא?! נראה כי במה שתואר לא פעם כ"איום קיומי על ישראל", רואה כל ישראלי לעצמו זכות להביע את דעתו האישית, וגם לנסות לשכנע אחרים בנכונות ראייתו.

הוויכוח לא רק חוצה את דעת הקהל בישראל, אלא גורם לכך שגם בעלות-ברית אסטרטגיות, כמו ארה"ב וישראל, מוצאות את עצמן משני עברי המתרס בשאלה זו; כאשר הראשונה תומכת בהמשך הסנקציות הכלכליות, ואף פועלת להחרפתן; ואילו בממשלת ישראל מסתמן רוב התומך במתקפה צבאית, מתוך אמונה כי אין בסנקציות כלכליות - יהיו חריפות ככל שיהיו - מלעצור את המשטר באיראן במאמציו להשיג נשק גרעיני.

אין כל ספק שאופציה של מתקפה ישראלית נגד אתרים באיראן היא הגרועה מבין השניים. מתקפה כזו תביא לכך, שקרוב לוודאי תומטר עלינו אש טילים מצד איראן ובעלות-בריתה האזוריות, עם נפגעים רבים בנפש וברכוש ועם פגיעה בתשתיות אסטרטגיות ואזרחיות. היא גם תביא לבידודה של ישראל בעולם, בעיקר המערבי, שעמו יש תמימות דעים אסטרטגית כי יש לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית, והוויכוח הוא רק בטקטיקה.

אם יש היבט אחד שניתן לתאר אותו כ"חיובי" בהקשר למתקפה כזו, הוא שאם המתקפה אכן תצליח לפגוע פגיעה משמעותית בתשתית הגרעינית האיראנית (וזה "אם" ענק לאור מורכבות הפעולה הנדרשת וריבוי המטרות), אזי תוכנית זו תידחה, לכל היותר, במספר שנים נוספות.

בכל תואשם ישראל

התגובה האיראנית היא שיקול שיש לקחתו בחשבון. התגובה האיראנית למתקפה צבאית נגדה תהיה, קרוב לוודאי, המטרת טילים מסיבית על ריכוזי אוכלוסייה ואתרים אסטרטגיים בישראל. יש להניח כי במקרה של מתקפה ישראלית, האיראנים גם יבקשו ויצפו מבעלי-בריתם באזור - במיוחד מחיזבאללה, ג'יהאד אסלאמי וחמאס - כי יצטרפו למהלך וימטירו אש רקטות וכל שבארסנל שלהם נגד ישראל.

בנוסף, לא יפתיע באם האיראנים יגבירו במקביל את פעילותם תומכת-הטרור נגד מטרות ישראליות ויהודיות ברחבי העולם.

כמו-כן, האיראנים יבקשו למקד את דעת הקהל בעולם נגד ישראל, ויעשו כל דבר בכדי לגרום למחירי האנרגיה (ובמיוחד הנפט) לעלות. כך למשל, במקרה של מתקפה ישראלית יזומה נגד מתקני גרעין באיראן, הדבר יקל על האיראנים להציג את ישראל כסיבה העיקרית וכגורם הראשי לעלייה במחירי הנפט (שקרוב לוודאי יגרמו לעלייה במחירי מוצרים נוספים).

אך לא רק. תקריבים של אתרי ההפצצות הישראליות באיראן, עם הצגה (ולא משנה אם היא מבוימת או אמיתית) של גופות רבים וביניהם ילדים, יציגו את ישראל כאכזרית, כלא-אנושית, כתוקפנית וכמחרחרת מלחמה; ואת איראן - כקורבן. השלכה אחת של תסריט כזה תהיה מתן לגיטימציה לתוכנית גרעין איראנית, שכן באמצעותה תוכל איראן להגן על עצמה. השלכה אחרת תהיה כמובן במרוץ חימוש גרעיני באזור.

שינוי המשטר תחילה

אז מה הפתרון? נראה שגם אם נניח כי אופציה זו או אחרת תביא לעצירת המאמץ הגרעיני האיראני, עדיין לא תיפתר הבעיה שמהווה המשטר באיראן בעצם קיומו - קודם כל לאיראנים עצמם, אך גם לאזור ולשלום העולמי. לאיראן עדיין אין נשק גרעיני, אבל במהלך יותר מ-33 שנות חייו, המשטר האסלאמי פועל ללא לאות לחתור תחת משטרים שונים בעולם האסלאמי, לתמוך בטרור העולמי, לפעול נגד תהליך השלום, ולרמוס את זכויות האדם של אזרחיו.

נראה כי בעיות רבות ייפתרו באם היעד יהיה שינוי משטר (או שינויים במשטר) באיראן, ולא רק עצירת תוכניתה הגרעינית. ביעד כזה יש לישראל ולקהילה החופשית בעולם שותף רציני, השותף הטוב ביותר שניתן לבקש - העם האיראני. ברם, העם באיראן מרגיש זה תקופה ארוכה שהוא לבד במערכה, במיוחד מאז שהקהילה הבינלאומית לא שעתה לזעקותיו וזנחה אותו בשעתו הקשה ב-2009, שהייתה שעת כושר לשינוי משמעותי.

אין ספק שתוצאה אחת של המשך המצב המידרדר והולך באיראן תהיה התפרצויות עממיות נוספות, ואולי אף גדולות ומקיפות יותר מאלה של 2009. השאלה היא, האם ממשלת ישראל ומדינות העולם החופשי, ובראשן ארה"ב, נערכות היטב לסבב המהומות הבא באיראן, ובעיקר - האם הפעם הן ידעו לנצלן לשינוי משמעותי? אין ספק שאם אכן שינוי כזה יקרה באיראן, יהיו לו השלכות משמעותיות ורחבות ביותר לא רק באיראן, אלא באזור ובעולם כולו - והפעם בהיבט החיובי.

הכותב הוא ראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוני' חיפה