מהפכה: ההקדשים הציבוריים יהוו אישיות משפטית נפרדת

‎‎מהפכה בתחום ההקדשות הציבוריים: בניגוד למצב החוקי היום, ייקבע כי כל הקדש ציבורי מהווה אישיות משפטית נפרדת, בדומה לתאגידים אחרים כגון חברות פרטיות, ציבוריות או לתועלת הציבור או עמותות.

כך עולה מהצעת חוק ההקדשות הציבוריים, שגובשה במחלקת החקיקה האזרחית במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, עו"ד שרית דנה.

תזכיר החוק, שפורסם אתמול (ב'), מסדיר לראשונה בחקיקה הישראלית באופן מלא את נושא ההקדשות, שהיה מוסדר עד עתה בעקיפין בסעיף אחד במסגרת חוק הנאמנות.

מוסד ההקדשות קיים במשפט הישראלי עוד מהתקופה העותמנית, ונשתמר גם בחקיקה המנדטורית ובמשפט הישראלי. הקדשת נכסים הייתה מאז ומעולם אחד הדרכים הנפוצות להעמדת נכסים לטובת מטרה ציבורית.

ואולם, שאלת האישיות המשפטית של ההקדש לא קיבלה עד היום מענה ברור בהוראות חוק הנאמנות. בית המשפט העליון קבע בעבר כי בהיעדר הכרה מפורשת בחוק, ההקדש הציבורי אינו בעל אישיות משפטית, ונכסיו מהווים למעשה קניינו של הנאמן המופקד עליו.

‏חוק הנאמנות גם אינו מסדיר באופן מקיף הוראות בנוגע לטיב הפיקוח על הקדשות ציבוריים, והכלים שמעמיד החוק לטובת רשם ההקדשות לצורך ביצוע פיקוח אפקטיבי על פעילותם.

במשרד המשפטים מעריכים כי בישראל פועלים הקדשות ציבוריים המנהלים נכסים בסכומי-עתק, שאינם רשומים אצל רשם ההקדשות, ולכן אינם נתונים לפיקוח כלשהו, אפילו ברמה המינימלית.

‏‎‎עקרונות הממשל התאגידי

‏‎‎לפי הצעת החוק, הקדש ציבורי יהיה בעל אישיות משפטית נפרדת, בדומה לחברה או עמותה, וניתן יהיה להקימו רק בדרך של הקמת חברה המיועדת לקידום מטרות ציבוריות, שלגביה יש ליוצר ההקדש מעמד מיוחד.

על החברה יחולו כל הוראות חוק החברות בכפוף להתאמות ייעודיות. הרישום בפנקס ההקדשות הציבוריים יהיה ממצה. בחוק יובהר עוד כי העברת נכסים לתאגיד קיים שיש לו מטרות ציבוריות - עמותה או חברה לתועלת הציבור - לא תיחשב כהקמה של הקדש ציבורי אלא בנסיבות מיוחדות.

‏באשר לרגולציה ופיקוח, הצעת החוק מבקשת להחיל על ההקדשות הציבוריים את עקרונות הממשל התאגידי, כחלק מפתרון "בעיית הנציג" הקיימת באופן חריף בהקדשות ציבוריים, שהוקמו לפי חוק הנאמנות או לפי הדינים שקדמו לו.

לדברי משרד המשפטים, "בהיעדרה של אישיות משפטית, הנאמנים הם המוציאים והמביאים היחידים בכל ענייניו של ההקדש, ביצירת התחייבויותיו ובניהול נכסיו, גם אם הדבר נעשה אך ורק לצורך קידום מטרות ההקדש. החוק הקיים אינו מייצר כלים מפותחים לבקרה ופיקוח פנימיים של ההקדש כמוסד משפטי עצמאי".

‏לפיכך, מציע תזכיר החוק לקבוע כי ההקדש הציבורי יוקם כחברה, שמנגנוניה הפנימיים יאפשרו בקרה ופיקוח פנימיים על ניהול יעיל והגון לטובת קיום המטרה הציבורית. את התפקיד שניתן כיום לנאמני ההקדש ימלאו בעלי המניות וחברי הדירקטוריון.

בדומה לבעלי המניות בחברה לתועלת הציבור, בעלי המניות בהקדש הציבורי לא יהיו הבעלים של נכסי ההקדש, אלא ההקדש עצמו. בית המשפט יוסמך לחייב את בעל המניות או הדירקטור בחיוב אישי על נזק שנגרם עקב הפרת חובות הנאמנות.

בדומה לחברה לתועלת הציבור, הקדש ציבורי לא יהיה רשאי לחלק רווחים. האיסור על חלוקת רווחים יחול גם ביחס לחלוקה ליוצר ההקדש הציבורי. בנוסף יוטלו מגבלות על האפשרות לשנות חלק מהוראות תקנון ההקדש ולקבוע חובה לקבל את אישור בית המשפט לתיקונים אלה.

עוד מוצע לחזק את יכולת הפיקוח האפקטיבית של רשם ההקדשות, למשל באמצעות שימוש באמצעי אכיפה מינהליים במצבים קונקרטיים של הפרות הוראות החוק.

‎‎הקדש ציבורי - ההסדר החדש

‏* ‎‎יהיה בעל אישיות משפטית נפרדת, בדומה לחברה או עמותה.

‏* ‎‎ניתן יהיה להקימו רק בדרך של הקמת חברה, המיועדת לקידום מטרות ציבוריות.

‏* ‎‎יחולו עליו כל הוראות חוק החברות בכפוף להתאמות ייעודיות וכן עקרונות הממשל התאגידי.

* ‎‎את התפקיד שניתן כיום לנאמני ההקדש ימלאו בעלי המניות וחברי הדירקטוריון.

* ‎‎בעלי המניות בהקדש הציבורי לא יהיו הבעלים של נכסי ההקדש, אלא ההקדש עצמו.

* ‎‎בית המשפט יוסמך לחייב את בעל המניות או הדירקטור בחיוב אישי על נזק שנגרם עקב הפרת חובות הנאמנות.

‏* ‎‎בדומה לחברה לתועלת הציבור, הקדש ציבורי לא יהיה רשאי לחלק רווחים.