סיור בעקבות מקורות ההשראה של יגאל מוסינזון לחסמב"ה

בפינה הרחובות דיזנגוף וז'בוטינסקי בתל אביב יש בית מרקחת, תרופה שמו. מעטים יודעים שזהו בית המרקחת הוותיק ביותר בעיר שעדיין עומד על תלו - וחשוב לא פחות, שבו נוסדה ב-1935 חסמב"ה, הלוא היא חבורת סוד מוחלט בהחלט. כאן גם התחלנו את הסיור בעקבות מקורות ההשראה של הסופר יגאל מוסינזון, שהתגורר בסביבה ורקם לתוך עלילות החבורה הנועזת את המציאות של אותם ימים.

צעדנו בעקבות אורי קציר - היסטוריון, בעל חברת תיירות תוכן ומורה דרך - שהוביל קבוצה אקלקטית ברחובות תל אביב. היו שם תינוקת בעגלה, ילדים בני גילים שונים והוריהם, ושניים שממש גדלו על ברכי חסמב"ה - עודד טברסקי (תבור) ואחותו חגית, שסבם נחום, בעל הוצאת הספרים נ. טברסקי, היה המוציא לאור של הסדרה הראשונה של ספרי חסמב"ה. "מוסינזון היה מביא אלינו הביתה את הטקסטים להגהה", סיפר עודד.

לא רחוק מבית המרקחת, בדיזנגוף 221, ניצב מבנה שבחזיתו המספר 001, הראשון בעיר שנבנה כתחנת משטרה. כאן התרחשה הפעולה המבצעית הראשונה של חסמב"ה, כאשר ילדי החבורה מחליטים למלט את המפקד ירמיהו (ראו בהמשך) שיושב פה במעצר. הילדים (האמיתיים) שהשתתפו בסיור שמעו פה לראשונה על סולם גנבים ועל חמור ארוך - המשחק שסייע לילדי חסמב"ה להעביר מתחת לאפם של השוטרים האנגלים שרשרת פלדה ולחברה לסורג התא בקומה השנייה, שם נכלא ירמיהו. על הבניין הישן, שתוכנן בידי האדריכל אריה לילינפלד ומשמש עד היום את משטרת מרחב הירקון, מאיימת כעת סכנת הריסה. אחד הנימוקים המופיעים בהתנגדויות שהוגשו לפרויקט הוא שהמבנה שימש השראה לחסמב"ה.

קציר שולף את הספר הראשון בסדרה המיתולוגית, שיצא לאור ב-1950, ומתוך דפיו קופצות דמויותיהם של ירון זהבי המפקד, סגניתו תמר, אהוד השמן, עוזי הרזה, רפאל כדורי, מנשה התימני, שולמית החובשת, הרוקח שחורי, וכמובן של החיפושית האדומה, הלוא הוא הבלש האנגלי ג'ק סמית. "חסמב"ה קמה בלילה אחד כדי לשגע לאנגלים את השכל", מסביר קציר לילדים.

כשוחרת חסמב"ה מוטרפת, שגדלה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, עקבתי אחר השיעור המרתק הזה בתולדות תל אביב והיישוב. הגענו לרחוב מוצקין. במספר 3, בדירת שני חדרים צנועה, התגוררה משפחתו של הילד ירון לונדון, שירון זהבי הוא בן דמותו. פה החל מוסינזון לטוות את קורי העכביש של חסמב"ה. מוסינזון השתכן כדייר משנה אצל משפחת לונדון, שרצתה לשפר מעט את מצבה הכלכלי, והילדים של היום לומדים עוד מושג, דייר משנה.

במהלך השנתיים שבהן התגורר פה רקם מוסינזון את עלילותיה של חבורת ילדים, אולי הראשונה בארץ, ויצר את אחד המיתוסים המכוננים של ספרות הילדים העברית המודרנית. מאז הוצאתו לאור ב-1950 של הספר הראשון, ועד 1990, התפרסמו 44 ספרי חסמב"ה. "זהו שיא עולמי", אומר קציר. "סוד הצלחתה טמון בכך שיצרה מצבים שבהם ילדים מצליחים לשנות לחיוב את עולם המבוגרים, שעה שאותם מבוגרים עצמם מתקשים לעשות זאת".

ברחוב מוצקין 5 היו ממוקמים משרדי הבולשת הבריטית, וסביר להניח שהבלש הדמיוני ג'ק סמית התגורר ממש פה. השריוניות הבריטיות, שנסעו ברחוב בתקופות של מתח, היו אמיתיות בעליל. כאן אנחנו מתוודעים לדמותו של אפרים קרסנר (לימים אפרים דקל), שהתגורר בבית הסמוך והיה לא פחות מאשר מפקד מחוז תל אביב בש"י, שירות הידיעות של ההגנה. קרסנר, שהחזיק באחד התפקידים החשובים בהגנה, הוא-הוא המפקד ירמיהו.

הגענו לגן העצמאות, אחד הלוקיישנים המרכזיים בעלילות החבורה. מוסינזון לא היה עד להתרסקות מטוסם של הטייסים דוד שפרינצק ומתתיהו סוקניק, שב-4 ביוני 1948 יצאו להגן על חופי העיר מפני שלוש ספינות מצריות וצללו לים, אך הטמיע את האסון באחד מספרי הסדרה. במקום שבו ניצבת כיום אנדרטת השחף לזכר הטייסים משחזר קציר את ניסיונו של אהוד השמן למנוע פיגוע אווירי של חבורת מחבלים במטוס קרב ישראלי שטס באותו מקום בדיוק.

מה שמצית כמובן את הדמיון זה המערה המסקרנת ביותר במדינת ישראל. הייתה או לא הייתה? עמדנו ברוח הים המלטפת ושמענו את הסיפור על מקס קליינהוף, מתבודד מוזר שנמלט מאוסטריה בשנות ה-30, הגיע לחוף תל אביב, חי במערה במצוק הכורכר, זכה לכינוי מקס המשוגע, והיה גיבורם של ילדי תל אביב. מקס בנה במערה את טורבינת הרוח הראשונה בישראל, שסיפקה כוח לגנרטור. זו הייתה אכן מערה חשמלית, ועל מיקומה המדויק אפשר ללמוד בסיור עצמו. נוסיף רק שמקס האומלל הורחק בסופו של דבר מהמערה וסיים את חייו בבית החולים אברבנאל.

פרטים והרשמה במרכז להכרת תל אביב במגדל שלום, טל' 03-5100337, או ישירות אצל אורי קציר, טל' 050-5772525