הידע עלה כיתה. עכשיו תור ההוראה

ומה שפתאום אפשרי הוא תקשורת דינמית וזמינה ברמה גלובלית. שיעורי המדינות והאנשים ההולכים ומתחברים לרשת תקשורת אנושית ענפה, צומחים בקצב מסחרר. בישראל, יותר מ-90% מכלל בני הנוער גולשים באינטרנט בדרך זו או אחרת, בתדירות גדלה והולכת. הזמינות והתפוצה של תקשורת אינטרנט אלחוטית מהירה, של סמארטפונים, טאבלטים, רשתות חברתיות ועוד, ההולכת עם ילדינו בכף היד לכל מקום, הפכו את הסיסמה "חיזוק התקשוב במערכת החינוך" ללא-רלבנטית, אפילו מגוחכת: התלמידים כבר מזמן שם, בלי שום קשר למה שהמערכת עושה או לא. אנו ניצבים בפני דור שנולד וגדל מחובר, דור שמרגיש כל-כך נינוח עם הדינמיקה של למידה מקוונת שהיא אינה טבע שני שלו, היא טבע ראשון.

אפשרויות מהפכניות

מצב זה הופך את הלמידה המקוונת לאחת האפשרויות המהפכניות הקיימות. זו טכנולוגיה המאפשרת חיבור ישיר בין המורים והידע המובילים בעולם לבין תלמידי כל העולם, ובעיקר - חיבור בין יתרונות הלמידה הפרטנית ליתרונות הלמידה להמונים. הלמידה המקוונת פתוחה לכל אדם, ומאפשרת למאות אלפי תלמידים להשתתף בה. המורה המצטיין ביותר הופך להיות זמין ללא מגבלות גיאוגרפיים כלשהם, וכך גם הידע. אופייה של הלמידה המקוונת מאפשר לכל תלמיד להתקדם בקצב אישי, תוך יצירת ההקשרים המתאימים לו, לשאול שאלות ולקבל תשובות ממומחים ומעמיתים כאחד, לקבל משוב על משימות, לטפל בתפיסות מוטעות, ולתקן טעויות בהיקף שמעולם לא התאפשר לפני כן.

למי שחושב שזה בלתי-אפשרי, שיתקשר עם מאות אלפי הסטודנטים בעולם שכבר לומדים כך ביוזמות כמו EDX, קורסרה ועוד, המציעות בחינם קורסים מקוונים עדכניים של טובי האוניברסיטאות. הלומדים לא הפכו לבודדים מול המחשב, להיפך: הוכח שהסטודנטים יוזמים מפגשים, קבוצות למידה עצמאיות ופעילויות, הן בהתאם לגבולות הגיאוגרפיים שלהם והן ברמה המקוונת. זה גם לא מייתר את האוניברסיטאות, זה מעשיר אותן ואת מה שמתאפשר להן להציע ולדרוש מהסטודנטים שלהן. ובעולם הכלכלי הנוכחי, שבו יותר ויותר שירותים ניתנים בחינם להמונים ועלויות ההשכלה המסורתית מרקיעות שחקים, זה דורש חשיבה מחדש על המודל העסקי-כלכלי של החינוך כולו.

לא יודעים פחות

אנו נוהגים לטעון שילדים יודעים כיום הרבה פחות מבעבר, אבל זו טענה שכל דור נוהג להשמיע כלפי הדור החדש שקם אחריו. ילדינו לא בהכרח יודעים פחות מאתנו, אבל הם יודעים דברים אחרים והאפשרויות העומדות לרשותם מגוונות ועשירות יותר. מצב זה משנה מן היסוד את תפקיד המורה, ההופך להיות מתווך גמיש המסייע בבניית תהליך, והרבה פחות בעל ידע ומקור סמכות. הידע עלה כיתה בהפיכתו לנחלת הכלל. עכשיו תור הלמידה וההוראה.

סדר גודל כזה של שינוי מעורר חששות כבדים, אבל גם הזדמנויות אדירות. האם זה פותר את כל בעיות החינוך? ודאי שלא. אין שום שיטה חינוכית בודדת, יעילה ככל שתהיה, המתאימה לכל אדם. ככל שהלמידה מתרחשת בסביבות מגוונות יותר, כך הלמידה יעילה ומשמעותית יותר. בעידן שבו האינטרנט כבר מזמן אינו כלי טכנולוגי אלא סביבת חיים, שיטות ההוראה המסורתיות חייבות להשתנות.

הפילוסוף היווני יאניס פלוטארכוס טען כי המוח אינו כלי קיבול שיש למלאו, אלא עץ שיש להציתו. אלפיים שנה אחרי, פלוטארכוס מתחיל סוף-סוף להגיע להמונים.

הכותבת היא מנכ"לית קרן וולף