דנקנר ותשובה לא אשמים

יש שני גורמים אחרים שהייתי מעמיד כאחראים למצב

לא נעים לצפות בנוחי דנקנר מכריז הצהרות מרגיעות בזו אחר זו, תוך שהוא מגייס לצורך העניין את טובי היועצים, היחצ"נים, החברים ומי לא. הוא מנסה להרגיע את העובדים, את המשקיעים ולמעשה את כולנו - כי מי מאיתנו לא השקיע באי די בי אחזקות ? נרצה או לא נרצה, כולנו מושקעים בדנקנר, תשובה ועוד רבים וטובים בהם האמינו הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה והגמל שלנו.

כולנו זוכרים את דנקנר "הנסיך המאושר" שרק לפני מספר שנים ראו בו רבים את וורן באפט הישראלי, לפתחו שחרו ראשי ממשלה ושרים וכל כלי התקשורת אהבו ללטף אותו. האמת שאותי זה קצת הפתיע ולא לחינם בחרתי בתואר נסיך הגאות והשפל. נזכרתי בדמות האב מהסרט המפורסם שניהל עסק מצליח, אולם במקום ליהנות מפירותיו בחר להסתבך בהימורים כושלים שבסופו של דבר פגעו בו ובסביבתו.

דנקנר לא כל כך אשם, גבירותי ורבותי. גם לא יצחק תשובה, אילן בן דב, יוסי מימן, מוטי זיסר והרשימה לצער כולנו עודנה ארוכה. את התוצאות מרגישים חלק מאיתנו כבר כעת, כשרשימות המפוטרים רק הולכות ומתארכות. רובנו נרגיש אותן היטב בתיקי הגמל והפנסיה שלנו שתשואותיהם יתכווצו בשנים הקרובות.

לא אשמים זו אולי הגדרה מקלה לשורת אנשי עסקים שהרגישו שהם שולטים במצבם. חלקם מינפו את עצמם לדעת, חלקם הימרו על הסוסים הלא נכונים, חלקם לא קראו נכון את המפה וחלקם פשוט לא למדו את הכלל הבסיסי בחיים: לצאת בזמן.

אבל, ויש כאן אבל גדול, לטעמי יש כאן שלוש דרגות אשמה ואני סבור שחלקם במדרג האשמה הוא הנמוך ביותר. ומדוע? כי עם יד על הלב, מי מאיתנו יגיד 'לא' כשבאים אליו כל בתי ההשקעות ואומרים לו קח, רק קח.

אם כך, מי אשם בדרגת החומרה השנייה? ניחשתם נכון. הגופים המוסדיים. אותם אלו שעושים עכשיו שרירים וזועקים את זעקת הקוזאק הנגזל. אותם אלו שבדיקות הנאותות היחידות אותן בצעו לפני הנפקות האג"ח והפצתן היו תקיעות כף במסעדות יוקרה ובחדרי אירוח בהם נסגרו הדילים עם הטייקונים.

אותם אלו שמספרים לנו שהפיזור בתיקי ההשקעות שלנו הוא כל כך רחב, שכל נפילה של טייקון כזה או אחר מהווה פסיק קטן בתיק, מכה קטנה בכנף. אז מדוע יש לי הרגשה שהמכות הקטנות הללו מתחילות לכאוב?

אולם האשם העיקרי לדעתי הינו הממונה על שוק ההון והחיסכון באוצר. האם זהו פרופסור שריג או קודמו בתפקיד ידין ענתבי, כלל לא רלוונטי. בספרם 'הפיקוח על שוק ההון' מציגים פרופסור אבי בן בסט, ד"ר שרון בליי וד"ר אשר בלס, סדרת מחקרים המוכיחה שמבנה הפיקוח על שוק ההון בישראל לוקה בבעיות חמורות.

לפיקוח על שוק הכספים וההון בישראל אחראיות לא פחות מחמש רשויות: הפיקוח על הבנקים, הממונה על שוק ההון והחיסכון, המפקח על הביטוח, הרשות לניירות ערך והממונה על ההגבלים העסקיים. גם בבנק ישראל הוקמה מחלקה העוסקת בבחינת היציבות הפיננסית ברמה המאקרו-כלכלית. חמש רשויות שלמרות שהן מפקחות על פעולות דומות, הן מתאפיינות בשונות רבה בסמכויותיהן, בעוצמת האכיפה שבידיהן, במידת עצמאותן ובמשאבים העומדים לרשותן. זה כנראה יבטיח שהאשם במחדל, אם חלילה יקרה, לא יימצא.

מי שצריך לתת את הדין יותר מכולם הוא האדם שמונה מטעם המדינה להגן על האינטרס הציבורי וכשל כשלון צורב שאת המחיר בגינו משלם היום וישלם בעתיד כל אחד ואחת מאיתנו מהציבור.

צרו איתנו קשר *5988