מומחי מס: "בחו"ל שוכב המון-המון כסף של ישראלים"

4 מומחי מס בכירים - עוה"ד פנחס רובין ומשה שקל, ורוה"ח ג'קי מצא ונדב הכהן - מייעצים לנתניהו ושטייניץ איך לסגור הבור בתקציב ולמלא קופת המדינה בלי להנחית גזירות כואבות על מעמד הביניים והשכבות החלשות ■ פרויקט מיוחד

בשבוע שעבר כינס "גלובס", סביב שולחן אחד, 4 מומחי מיסוי מובילים - עו"ד משה שקל, עו"ד פנחס רובין, רו"ח ומשפטן ג'קי מצא ורו"ח נדב הכהן - כדי לסכם את שנת המס.

בחלקו הראשון של פרויקט המיסוי המיוחד, מתחו המומחים ביקורת חריפה על מדיניות הזיגזג של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר האוצר יובל שטייניץ בתחום הפיסקאלי ("שדוחפת להאטה במשק ולהגדלת המיתון"); הסבירו מדוע העלאת המע"מ באחוז אחד היא מכה קשה לשכבות החלשות, וטענו כי חייבים לשנות את סדרי העדיפויות במדינה, ובין היתר להזיז משהו בתקציב הביטחון ("אין עוד פרות קדושות"), במקום להעלות עוד ועוד מסים.

כעת, בחלקו השני של הפרויקט, מחלקים המומחים מספר עצות לרה"מ ולשר האוצר - איך ניתן להכניס כסף לקופת המדינה ולסגור את הבור בתקציב, בלי לפגוע בשכבות החלשות ובמעמד הביניים.

רגע לפני שהם מעלים את הצעותיהם על שולחן הדיונים אומר רו"ח ג'קי מצא, לשעבר מנהל רשות המסים, לקולגות סביב השולחן: "יש דברים שהמדינה נמנעת מלעשות, ואני לא מצליח להבין למה. לא הצלחתי להבין למה כשהייתי מנהל רשות המסים, והיום כשאני בחוץ אני לא מבין כפליים למה".

ועו"ד פנחס רובין (בחוש ההומור הידוע שלו ובחיוך רחב) משיב לו: "גם כשהיית מנהל רשות המסים היו דברים שלא עשית או כן עשית, שאני לא הצלחתי להבין למה".

1. לחזק את רשות המסים ולהילחם בהון השחור

רו"ח ג'קי מצא פותח את הדיון בפתרונות לשיפור המצב הכלכלי בארץ בסוג של משל: "למדינת ישראל יש מכונה פנטסטית ביד, מכונה לייצור כסף. אלא שהממשלה או האוצר מנסים לקמץ בהוצאות החשמל של המכונה שמייצרת כסף, אז היא לא עובדת בכוחות המלאים שלה. שום איש עסקים בעולם, שאם הייתה לו מכונה לייצור כסף, לא היה מקמץ בהוצאות החשמל".

- מהו הנמשל במכונה שאתה מדבר עליה?

מצא: "המכונה הזאת נקראת 'רשות המסים' והעובדים שלה או העובדים הפוטנציאלים שלה - מאות מפקחים שאפשר לגייס היום לטיפול בהון השחור - זה החשמל. כל מפקח שעלות שכרו יחסית נמוכה, יכול להביא הרבה מאוד כסף למדינה, ודווקא מהאוכלוסיות שלא משלמות היום מס, שנמצאות באזורים של ההון השחור".

מצא מבהיר, כי בשיקולי עלות-מול-תועלת בפתרון הזה, הכף נוטה "בגדול" לכיוון התועלת. "מצד אחד, מגייסים כוח-אדם מקצועי ומשכיל, ומצד שני, אלה אותם אנשים שהעלות שלהם הופכת להיות שולית מול התמורה הממשית שהם יביאו. הכסף יבוא לא מהטלת מסים או גביית מסים נוספים מאותן אוכלוסיות שכבר משלמות מסים, אלא מאוכלוסיות אחרות שמייצרות הון שחור". בנוסף, "זה יחזק את המלחמה המתנהלת היום במשפחות הפשע באמצעים כלכליים ובחניקת מקור החמצן שלהם".

גם עו"ד משה שקל מסכים שהפתרון הראשון צריך להיות הגברת המאבק בהון השחור. "שוכחים כי מתנהלת פה תת-כלכלה בתוך כלכלה. כולנו נתקלנו בשאלה 'רוצה לשלם מזומן בתמורה להנחה?' כמעט כל בעלי המקצועות מנהלים בארץ משק שלם מחוץ לעולם המס.

"בעלות נמוכה יחסית, בלי לשנות מילה בספר החוקים, עם הכשרת כמה מאות עובדים, אפשר למצוא המון הון שחור שמתנהל בארץ, לפני שהוא יוצא בהעברות או דרך בנקים פיראטיים או במזוודות לחו"ל - כך שאחרי זה צריכים לעשות הוראת-שעה ו'גילוי מרצון' בשביל להלבין אותו. נמצא פה המון כסף שיכול לחסוך הרבה מס לשאר הציבור".

הצ'ק שירתיע את הגובים בשחור

אבל לא כולם כל-כך אופטימיים. לדברי עו"ד פנחס רובין, כל פעם שחסר כסף בקופה מדברים על מלחמה בהון השחור, אך אין לכך משמעות אמיתית. "זו אמירה שחוזרת על עצמה עוד מימי ארווין שמרון המנוח, שעמד בראש ועדה לטיפול בהון השחור והפשע המאורגן. כל פעם כשיש לנו בעיות וחסר כסף, מדברים על הון שחור. צריך אכן להילחם מלחמה חריפה בהון השחור, כולם מנסים ומצליחים מעט, וכנראה גם נמשיך להצליח מעט. חבל שכך, אבל אני לא רואה את הפתרונות בהגדלת כוח-האדם ובחיפוש נותני השירותים שמציעים לנו לשלם להם בשחור. עובדה שלא הצלחנו עד היום".

תחת זאת, מציע רובין פתרון יצירתי-חדשני-משהו לצמצום ההון השחור העתידי - שינוי הרגליו של הצרכן מקבל השירות, ולא של נותן השירות. לדבריו, "אפשר למנוע או לנטרל במידה מסוימת הון שחור עתידי, על-ידי כך שנאסור באופן טכני על תשלומים במזומן", והוא מסביר את מהות ההצעה: "צריך לקבוע שכל התשלומים לבעלי מקצוע ייעשו באמצעי שמתעד את הפעולה. כלומר, איסור לשלם במזומן לנותני שירותים. מדובר באיסור שיוטל על המשלם וגם על המקבל, כמו שיש היום. כל מי שמשלם לשרברב, לחשמלאי, לטכנאי המחשב וכדומה, חייב לשלם לו בצ'ק שאיננו צ'ק עצמי. זאת הוראה פשוטה, טכנית, שתהפוך את ישראל למשק שעובד דרך העברות כספיות רשומות. זה ירתיע מאוד את המשלמים בשחור".

נשלם במזומן רק לקנות גלידה

- איך תאכוף את זה? העסקאות הללו נעשות בבתים, ללא פיקוח עליהן.

רובין: "זה קל מאוד. אם תהיה הוראת חוק כזאת שהציבור יהיה מודע לה, אף אחד לא ישלם עוד במזומן. רוב האזרחים מצייתים לחוק. היום מותר לשלם במזומן ולא חייבים לבקש חשבונית. מותר לנותן השירות לקבל מזומן, אבל הוא צריך לדווח. ההבדל בין המצב הזה להצעה שלי הוא של שמיים וארץ. מה הבעיה שנשלם בצ'ק? זה כל-כך פשוט".

עו"ד משה שקל לא השתכנע. "הרי גם אחרי החוק, נותן השירות יציע לך 'שלם במזומן ואעשה לך 10% הנחה'".

רובין: "99% מאלה שהיום משלמים במזומן ישלמו אחרי החוק בצ'ק. זה חינוך מאוד פשוט של הציבור. זו דרך נהדרת למגר הון שחור על-ידי הטלת חובה על המשלם לשלם במכשיר פיננסי שיש בו בילט-אין רקורד, רישום. זה מנטרל מיד את החשיפה להון השחור העתידי, ונשתמש במזומן רק כדי לקנות גלידה וגרעינים בקיוסק, ולא יותר מזה. אפשר למשל לקבוע תקרה, שמותר לשלם במזומן עד 10 שקלים".

- וכמה כסף זה יכניס לקופת המדינה?

"אין לי אומדן כמה כספים מתגלגלים בשווקים האלה. לאף אחד אין. אבל כולם מדברים על סכומים שנעים בין מיליונים, במקרה הטוב, עד מאות-מיליונים, במקרה הרע. מורים פרטיים, שרברבים, חשמלאים, מוסכניקים וכל מיני נותני שירותים - כל המאגר העסקי הזה, או 99% ממנו, ימוגר מבחינת ההון השחור כהרף-עין".

עו"ד שקל עדיין סקפטי. לדעתו "שום דבר לא ימוגר כהרף-עין". אבל בעיני רו"ח נדב הכהן הרעיון נראה מוצלח. "לדעתי, נגיע לשם בלי קשר לענייני המס והון שחור. העולם הולך לקראת הכיוון הזה של כסף אלקטרוני. זה יהיה הסטנדרט".

ומצא מסכם: "אני לא יודע אם אני בעד או נגד, אבל זו הצעה מאוד מסקרנת וצריך לבחון אותה".

2. להכשיר הכנסות לא מדווחות בחו"ל

מדיונים על מה שקורה בארץ, מפנים המומחים את מבטם אל מעבר לים. שם, הם אומרים, טמונים פתרונות נוספים לסגירת הגירעון בתקציב.

רו"ח נדב הכהן: "אפשר למלא את הקופה באופן חכם בלי לפגוע פגיעה קשה, לא בכלכלה ולא במשלמי המס הקיימים, אם מכניסים לסל חלק מההכנסות של תושבי ישראל בחו"ל, שכיום נופלות בין הכיסאות. הטלת המס הפרסונלית, הייתה רפורמה צודקת, אבל נראה שהאפקטיביות שלה והדרך שבה הוטל המס על הכנסות בחו"ל, במיוחד על יחידים תושבי ישראל, הן מסורבלות ועתירות עלויות וקשיי דיווח.

"חלק גדול מאותם נישומים לא מבינים בענייני מס כמו שצריך, לא שולטים בהכנסות שלהם בחו"ל, ואין להם יכולת לקבל את המידע בזמן. השיטה הקיימת מפספסת אותם, מקשה וגם מרתיעה. וישנם גם אנשים שלא מדווחים במודע".

הפתרון, כך הכהן, "טמון בהחלת מסלול אלטרנטיבי, שלפיו יוטל מס בישראל בשיעור קצוב, לא גבוה, בין 10% ל-15%, על יחידים שמדווחים על הכנסות בחו"ל, ללא ניכוי הוצאות וללא זיכוי במס ששולם בחו"ל. מי שרוצה להמשיך בשיטה הקיימת, עם שיעורים רגילים וזיכויים וניכויים, בבקשה. אבל יהיה גם מסלול מס אלטרנטיבי, שקיים אגב לגבי הכנסות מהשכרת נכס מקרקעין בחו"ל. כך, יותר אנשים ידווחו בישראל על הכנסות בחו"ל, כי יהיה להם תמריץ, וזה יתבטא בהכנסות לקופת המדינה".

הפעם עו"ד רובין מצנן את ההתלהבות. "איני רואה במסלול אלטרנטיבי כזה רבותא גדולה. אני לא רואה גם סיבה מדוע אנחנו צריכים להעדיף הכנסה חייבת בישראל של אלה שהולכים ומפיקים אותה בחו"ל, לעומת הכנסה שמפיקים בישראל. זה בעצם ידרבן אנשים לצאת לחו"ל ולא להפיק הכנסה בישראל. אני לא מבין את זה, ואני לא רוצה לתת פרס לכאלה. אני גם לא חושב שזה משמעותי מבחינת הכנסות המדינה. אלה דברים שהם בשולי ההכנסות של המדינה, שאני לא רואה בהם איזושהי בשורה או פתרון ממשי למצוקה התקציבית".

כספי ירושות בחו"ל

בהיעדר הסכמה, מניח רו"ח הכהן על שולחן הדיונים הצעה נוספת לפתרון הגירעון באמצעות פזילה לכסף בחו"ל. "רעיון נוסף הוא לשנות את המסלול של 'הגילוי מרצון' שקיים היום, שהוא כבד ומסורבל ולא מביא את התוצאות הרצויות".

נוהל "הגילוי מרצון" בנוסחו האחרון, שיהיה בתוקף עד יום לאחר יום הכיפורים (27 בספטמבר 2012), מאפשר לנישומים להגיש את הבקשה לגילוי נכסיהם וכספיהם בחו"ל שעליהם לא דיווחו עד כה, באופן אנונימי; לקבל את אישור רשות המסים לגבי שיעור המס שישולם, ורק אז לגלות את שמם ולהיכנס להליך גילוי מרצון מלא.

הכהן: "זה לא עושה את העבודה. בעיניי, יש מקום למהלך שגם ייתן תשובה לצרכים התקציביים וגם יאפשר לאנשים בעלי סכומים גדולים בחו"ל להכשיר אותם. ניתן לעשות זאת באמצעות מתן אפשרות לנישומים לשלם מס קצוב, חד-פעמי, בשיעור אחיד, בין 10% ל-15% על סכום שהם רוצים להכשיר ולדווח עליו, לא בלי הגבלה, נאמר עד 4 מיליון שקל - ואז לפתוח דף חדש. זה מהלך ידידותי, שיביא הרבה כסף למדינה. להערכתי, יש עשרות-אלפי ישראלים עם סכומים של 200-300 אלף דולר בחו"ל, וגם כאלה עם כמה מיליונים ואף יותר, ברוב המקרים כספי ירושות, שלא משולם עליהם מס".

להערכת הכהן, מהלך כזה יכניס "מאות-מיליונים, אולי אפילו יותר, לקופת המדינה. אם כל אחד מאותם עשרות-אלפי ישראלים ואולי קצת יותר, ידווח על וישלם בין 10% ל-15% מס - מדובר בסכומים משמעותיים ביותר, וזה יאפשר להם בהמשך לדווח על ההכנסה ולשלם מס קצוב. זה יהיה שינוי אסטרטגי ולא טקטי".

עו"ד שקל מצטרף להצעה. "אפשר היה לחסוך חלק לא מבוטל מהעלאות המסים ברפורמות ובעיקר העלאות המסים העקיפים, אם היו הולכים לכיוון ההכנסות מההון בחו"ל, והצלת הניסיונות הלא מוצלחים של המדינה לעודד ישראלים לעשות הלבנות להון ששוכב בחו"ל. אני מסכים עם נדב. שוכב בחו"ל המון-המון-המון כסף, אבל שתי היוזמות של 'הגילוי מרצון' שהוחלו, לא הביאו את התוצאות המקוות. מספר הפניות שנעשו לרשות המסים לאחר הוראות הביצוע של 'הגילוי מרצון' נאמד במאות בודדות".

לדברי שקל, "יש עשרות-אלפי ישראלים שלהם הון ששוכב בחו"ל. לא רק כספי מתנות וירושות. שוכבים שם כל מיני סוגי כספים מכל מיני מקומות, חלקם כספים שהועברו במזוודות מהארץ ואלף ואחד דברים. אני מבין למה לא עשו זאת עד עכשיו, אבל בעת מצוקה כשהמדינה אומרת 'חסר לי כסף', זה הזמן לעשות הוראת שעה שתאפשר לכל הישראלים, בלי אבחנה בין סכומים של 4 מיליון, מיליון או עשרה מיליון, לבצע הלבנת הון.

"צריך לקבוע שני מסלולים קצרים ומהירים לעשות הלבנת הון באופן גורף. לעשות משהו קל, פשוט להבנה, שיאפשר לישראלים לשלם בין 10%-20% מס, תלוי מה מקור ההון, עם תצהיר קצר, ובכך להלבין את כל ההון שלהם".

אולם רובין ניצב כאן שוב בעמדת השומר בשער. "אנחנו מדברים על הלבנה וחנינה - שניהם פסולים בעיניי. יש איזשהו גבול, קו אדום, שלא עוברים. חצינו אותו מספר פעמים, ולא עוד. העולם איננו הולך בכיוון הזה, אלא בכיוון הפוך של לעצור הלבנות. אני לא הייתי נותן חנינה גורפת ואולי בכלל לא, למשחירי הון, שאחר-כך בוחרים להלבינו. אחרת אנחנו עושים חוכא ואטלולא מהחוק והמרצינות של החוק, ונותנים פרס לרשעים. יש גם ערכים במשפט הכלכלה, שלא צריך לבטל אותם".

3. לבטל פטורים והטבות מס

נושא ה"פרס" לרשעים, מעלה אצל עו"ד שקל רעיון לפתרון אחר: לשלול "פרסי מס" שניתנים כיום ללא הצדקה לנישומים שונים. "פטור ממס שבח על דירות מגורים זה אחד הדברים שאלוהים יודע למה הוא בחוק. אני פשוט לא מבין למה נתנו פטור לאנשים המחזיקים יותר מדירה אחת? בנו פה מסלול ארכאי לפטורים ממס על דירות, למי שמחזיק שתי דירות, עשרות או מאות דירות, כולל תושבי חוץ. מצאו לבעלי דירות מנוף פיננסי, פטור ממס לעולמי-עד, ואני לא יודע למה. בעבר הוגשה הצעת חוק נכונה וראויה, שהפטור יחול רק על דירה אחת, אך היא נדחתה מסיבות לא פיסקאליות".

בחוק מס שבח מעוגנים שני מסלולי פטור על דירות מגורים. מסלול ראשון מעניק פטור ממס על דירה יחידה; והמסלול השני קובע כי כל אדם זכאי לפטור ממס שבח אחת ל-4 שנים עבור דירה אחת שמכר, גם אם הוא בעלים של דירות נוספות. נוסף לפטור הניתן על מכירת דירה פעם בארבע שנים, ניתנו פטורים נוספים על מכירת דירות מגורים בשנים 2011-2012, כתמריץ לבעלי דירות להוציאן לשוק.

לדברי שקל, הימנעות הממשלה מביטול הפטור של מס שבח על מכירת דירה אחת לארבע שנים לא ברורה. "בוכים שאין כסף, שלא גובים מספיק מסים, שאין תקציב. אז בבקשה תלכו לעולם דירות המגורים, תנו לכל משפחה פטור על דירה אחת בלבד, על אותה תקופה, ויהיה לכם המון כסף. למה לתת לאדם פטור על מאה דירות? למה לתת העדפה להשקעה פיננסית א', על פני השקעות פיננסיות אחרות? לא ברור".

רו"ח מצא מסכים, אך מציע פתרון שונה במקצת. "צריך ונכון להטיל מס שבח, מס על הרווח, על דירות יוקרה ודירות מפוארות. משה התייחס לשיטת גביית יחיד, אבל אפשר לנסות להציע מודל אחר. למשל, פטור ממס עד 1.5 מיליון דולר.

זה בהחלט סכום ראוי, שמעליו, על החלק העודף, צריך לגבות מס שבח. זה כמעט האזור היחיד שהיום לא ממוסה. נתקלנו לאחרונה בפרסומים על אנשים שמכרו דירות בעשרות-מיליוני שקלים וברווח של 10 מיליון שקל ומעלה. אני לא חושב שזה נכון שהם יזכו לפטור ממס או למתנה כל-כך נדיבה מהמדינה. זה פתרון שיכול להביא מאות-מיליוני שקלים לקופה".

הפטור מדירת מגורים אינו היחיד שהמומחים מציעים להעביר מהעולם. גם הפטור ממע"מ באילת נמצא על הכוונת שלהם. שקל: "בכלל לא הרגשתי אותו כצרכן. אבל קניון 'מול הים', שמסתבר שהוא הקניון הכי עשיר בארץ, הרגיש אותו טוב מאוד".

פטורים נוספים והטבות לכל מיני סקטורים שהמומחים מציעים לבטל: מע"מ בשיעור אפס על כל הפירות והירקות ועל שירותי תיירות; הטבות מס ליישובי-ספר ביהודה ושומרון (נקודות זיכוי) ועוד.

לסיכום, הם אומרים פה אחד כמעט, "יש הרבה מאיפה לקחת בלי להעלות מסים ישירים או את המע"מ".

מע"מ דיפרנציאלי - בעד ונגד: "עלולות להתפתח תופעות לא בריאות"

המחלוקת סביב הנחיצות של החלת מע"מ דיפרנציאלי בישראל מצויה כיום בעיצומה. רשות המסים, בגיבוי משרד האוצר, מתנגדת להחלת מע"מ לא אחיד, אך מומחי המס עדיין מתלבטים.

עו"ד משה שקל: "לא ברור לי למה לא להקל, ולו במעט, את האי-צדק האינהרנטי שקיים בהטלת מע"מ שהוא מס רגרסיבי, באמצעות מע"מ מופחת או פטור ממע"מ על מוצרי יסוד בסיסיים. רצוי שיהיה סל בסיסי, שאותו צורכות בעיקר משפחות מהמעמד הנמוך יותר, ומהווה נתח הרבה יותר גדול בסל שלהן ומוצרי יסוד אחרים, שיהיו פטורים ממע"מ. למה לא? ומנגד, על מוצרים אחרים שיעלו את שיעור המע"מ, לא ל-17%, אלא ל-19%".

רו"ח ג'קי מצא: "במספר נסיעות שקיימתי לחו"ל במסגרת תפקידי כמנהל רשות המסים, ניסינו ללמוד על שיטות המיסוי הנהוגות בעולם. הקנאות המשמעותיות שהיו למדינות אחרות בישראל היו בתחום ניכויי המס ובתחום המע"מ האחיד. הפשטות במע"מ האחיד וחוסר הצורך בלהשקיע כל-כך הרבה אנרגיות בלאבחן את הדיפרנציאליות בין פריט כזה לפריט אחר בשיעור המע"מ הם מושא לקנאה. במצב הזה, נחסכת מאיתנו כמות גדולה של אנרגיה.

"אבל אם מאוד מתעקשים לחפש את הטיפול במיסוי בהקשר החברתי, דרך המע"מ הדיפרנציאלי, שום דבר לא יקרה למי שרוכש דירה חדשה ב-20 מיליון שקל, אם יוטל עליו אחוז נוסף של מע"מ".

רו"ח נדב הכהן: "אם יהיו הבדלים בשיעורי המע"מ, עלולות להתפתח תופעות לא בריאות, גם מבחינת תכנוני מס, גם מבחינות של אי-ודאות ושטחים אפורים, ויהיה בזה גם חוסר צדק יחסי, כי יהיה מי שיגיד, ובצדק, שלחם לאדם מסוים זה מוצר בסיסי אבל למישהו אחר שיעורי ריתמיקה הם מוצר יסוד".

עו"ד פנחס רובין: "אני מאוד מתנגד למע"מ דיפרנציאלי. הוא יפגום בפשטות וביעילות בגביית המע"מ, שזאת כל גדולתו. במע"מ דיפרנציאלי ייצא שכרנו בהפסדנו, וזה עלול להיות בכייה לדורות וקלקול פשטותו היחסית של חוק מע"מ".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988