יו"ר בנה"פ: "מבחינת מכפילים - שוק המניות הישראלי נמוך"

"אני מזהה רמת עניין גבוהה של גורמי השקעות זרים במצב שנוצר בשוק הישראלי", אמר בניו יורק יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, שהגיע לכנס על כלכלת ישראל ולפגישות עם משקיעים

יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, בא לניו יורק חדור תחושת שליחות: לדרבן משקיעים זרים להשקיע בישראל עכשיו, להכות בברזל ההשקעות בעודו חם. סרוסי סבור שהשוק הישראלי נמצא בתקופה רוויית הזדמנויות חדשות, שרק מצפות למשקיע מתוחכם שיזהה אותן. יו"ר הפועלים גורס כי מה שלא נראה לעין בתל אביב, אפשר לפעמים לראות טוב יותר ממנהטן.

החולשה הפיננסית בחלק מחברות האחזקה בישראל מייצרת הזדמנויות, אמר סרוסי בראיון ל"גלובס", בפגישות עם משקיעים בניו יורק ובוועידה על כלכלת ישראל שמתקיימת היום (ב') במנהטן ביוזמת משרד האוצר והעיתון "וול סטריט ג'ורנל".

לדבריו, המשבר בשוק ההון הישראלי מהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית לקרנות זרות מתמחות. לעתים, דווקא גופים חיצוניים שאינם מעורבים רגשית בשוק מסוגלים לנתח ולזהות מצבים של מכירות יתר והיווצרות הזדמנויות בתחום החוב, טוען סרוסי. במקרים רבים, השוק המקומי איטי יותר בזיהוי תמורות שמתרחשות בו, ולכן צריך להביא גורמים זרים שיוכלו להאיר בזרקור חזק היבטים שנעלמים מעיני המקומיים.

לדעת יו"ר הפועלים, התהליך הזה החל. "אני מזהה רמת עניין גבוהה של גורמי השקעות זרים במצב שנוצר בשוק הישראלי. כשגופים פיננסיים יבחנו את המשק הישראלי, הם יראו שוק בלחץ. יש הזדמנויות מחיר מעניינות. מבחינת מכפיליו, שוק המניות הישראלי נמוך במיוחד, וזה מתאים לא רק למחפשים שליטה אלא גם למשקיעים שמחפשים להשקיע באחוזים בודדים בלבד של חברות".

לדברי סרוסי, על פי תחזית בנק הפועלים המשק יצמח השנה ב-3% בקירוב, ונראה שהתחזית כבר מתממשת. לדבריו, אין מיתון בישראל, אלא האטה מסוימת בקצב הצמיחה. כמו כן, התפתחה בעיה תקציבית, אבל לא צריך לקבל את ההאטה כגזירה משמיים; אפשר להתמודד אתה, אך לשם כך צריך "להחליף את הדיסקט", להוציא לפועל מהלך שיביא לשיתוף פעולה רחב יותר והבנה רבה יותר בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי.

תפיסה משותפת

יו"ר הפועלים מייחס חשיבות רבה לכנס בניו יורק, שזימן תחת קורת גגו של מלון רוזוולט במנהטן כ-200 משקיעים כבדים וסוללה של משתתפים כבדים לא פחות, ובראשם איל המדיה רופרט מרדוק, שעיתון הדגל שלו, ה"ג'ורנל", נתן גושפנקה יקרת ערך לאירוע. לדברי סרוסי, הקשר הכלכלי העמוק בין ישראל לארה"ב מושתת על תפיסה משותפת של חברות מהגרים, שלפיה ניתן לבנות עתיד טוב יותר על ידי עבודה קשה, העזה, נטילת סיכונים וחתירה להשתפרות מתמדת.

אין זה מקרה שחברות ישראליות מונפקות בארה"ב וענקי טכנולוגיה אמריקניים מקימים מרכזי מו"פ בישראל, אומר יו"ר הפועלים. חילופי הידע בין ישראל לארה"ב עומדים בבסיס פיתוחים והמצאות בתחומי התקשורת, ההנדסה הצבאית, המחשבים והרפואה. מי שמצר על הדיווחים על אודות השסע בין ירושלים לוושינגטון בסוגיית איראן שהולך ומתרחב, היה שואב נחת מדברי הבנקאי הבכיר.

סרוסי הזכיר את תגליות הגז הטבעי מול חופי ישראל, ואמר שזו ההזדמנות הריאלית הגדולה ביותר כיום. משקיעים זרים רבים מדי בכלל לא הסתכלו על התגליות האלה, הוא קובל. זהו תפקידה של הממשלה, להבטיח שניצול התגליות יחל בהקדם האפשרי.

לפי סרוסי, זיהה בנק הפועלים כמה מנועי צמיחה למשק הישראלי: חיזוק העסקים הקטנים חיוני לשוק העבודה ולצמיחת המשק; הגברת השתתפות המגזר החרדי והמגזר הערבי בשוק העבודה הישראלי תוכל להגדיל את התמ"ג ב-1.5% בעתיד הנראה לעין; ואימוץ חשיבה גלובלית, מפני שהשוק הפנימי בישראל פשוט קטן מדי.

יו"ר הפועלים הדגיש גם את חשיבות החינוך ואת הצורך בשמירה על איכות המשאבים האנושיים של ישראל, והשארת המדינה בקו החזית של המדע והטכנולוגיה הגלובליים. סרוסי אמר עוד, כי הוא תומך ברגולציה יעילה וקפדנית. "תפקיד המערכת הרגולטורית הוא להסדיר את הפעילות הכלכלית במשק, אך יש להימנע מרגולציה פרטנית ולהתקין במקומה רגולציה מבוססת עקרונות, כפי שנהוג בשווקים מפותחים רבים בעולם".

סרוסי ציין שהאופן הטוב יחסית, שבו עוברת ישראל את המשבר הגלובלי המתמשך, נובע מכמה גורמים, ואחד הבולטים שבהם הוא שמירה על ריסון תקציבי. לדבריו, גירעון תקציבי בשליטה הוא המפתח ליציבות כלכלית. הוא ציין לשבח את מערכת הבנקאות הישראלית שבלטה, לדבריו, ביציבות ובצמיחה בשנות המשבר הפיננסי. התחרות בענף הבנקאות בישראל הולכת ומתחזקת באופן מתמיד, אמר יו"ר הפועלים: "בנקאות חזקה ותחרותית היא אחד הבסיסים החשובים ביותר לעוצמת כל משק, ולשם כך נדרשים הבנקים לשמור על תמהיל הכנסות מאוזן".

לדברי סרוסי, החשיפה של המערכת הבנקאית בישראל לחוליות החלשות באיחוד האירופי, כיוון וכספרד, היא "אפס; לא שואפות לאפס - אלא אפס". יו"ר הפועלים הדגיש כי בקהילייה הפיננסית הבינלאומית יש תחשה שהבנק המרכזי האירופי מגלה הבנה רבה יותר של הדרכים לתיקון המצב.

צרו איתנו קשר *5988