S&P: העימות בסוריה מעלה הסיכון לדירוג המדינות השכנות

מחברי הסקירה: קיים סיכון בסבירות נמוכה שישראל תיגרר לעימות צבאי רחב יותר; אמון המשקיעים הזרים בכלכלות ישראל וטורקיה לא ייפגע

העימות בסוריה - שהוא האירוע האלים, המתמשך והבינלאומי ביותר במסגרת מה שכונה "האביב הערבי" - וההשלכות הגיאופוליטיות שלו, יחד עם תנועת הפליטים מסוריה, הגבלות הסחר עליה ואפשרות התלקחות אזורית רחבה יותר (למשל בין ישראל לחיזבאללה בלבנון) מציבים סיכונים חדשים לדירוג החוב הריבוני של חמש שכנותיה, בהן ישראל, לפי סקירה עדכנית של סוכנות הדירוג S&P.

השכנות הן לבנון, שדירוג האשראי שלה הוא B/שלילי/B; ירדן, בדירוג BB/שלילי/B; ישראל עם דירוג A /יציב/A-1; טורקיה, עם BB/יציב/B; ועיראק, שאינה מדורגת (כמו סוריה עצמה). לגבי ישראל וטורקיה, תרחיש הבסיס של S&P הוא שהדירוג שלהן חסין במידה רבה להתפתחויות בסוריה, שאינן גורמות לפי שעה להתלקחות אזורית.

האנליסטים של S&P מעריכים שלבנון חשופה במיוחד לכל הסיכונים של העימות הפנים-סורי, שהם פגיעה אפשרית במאזן התשלומים או באיזון התקציבי וסיכון פוליטי/ביטחוני מוגדל במיוחד. לכן, תחזית הדירוג של לבנון שלילית. ירדן חשופה לסיכון של פגיעה במאזן התשלומים החיצוני שלה, בגלל עלות הטיפול בפליטים הסורים שמגיעים לתחומה.

מבחינת ישראל, כותבים מחברי הסקירה, ההשלכה של העימות הפנים-סורי תהיה רק בתחום הביטחוני. קיים סיכון בסבירות נמוכה שישראל תיגרר לעימות צבאי רחב יותר, שאי אפשר להוציא אותו לגמרי מכלל חשבון.

נזק חמור

גם טורקיה מבודדת במידה רבה מסיכונים תקציביים, פוליטיים או ביטחוניים שנובעים מהמצב בסוריה, אך במקרה של הסלמה במתח הביטחוני, היא עלולה לסבול מירידה בהשקעות זרות. בגלל צורכי המימון הגדולים שלה, תהיה לכך אולי השפעה מהותית על הדירוג הריבוני שלה, לפי הסקירה.

בהקשר הישראלי, ההשלכה הקיצונית ביותר של העימות הפנים-סורי תהיה התלקחות בלתי-ישירה של מלחמה בין ישראל לחיזבאללה בלבנון ובשטח ישראל. להערכת S&P, התלקחות כזו תסב נזק חמור לפוטנציאל הכלכלי של ישראל ולבנון בטווח הבינוני.

עם זאת, תרחיש הבסיס של S&P הוא שאמון המשקיעים הזרים בכלכלות ישראל וטורקיה לא צפוי להיפגע כתוצאה מהאירועים בסוריה.

הנפגעת העיקרית תהיה לבנון, ובמידה פחותה יותר ירדן. סוריה נמנית עם ששת יעדי היצוא העיקריים של שתיהן, אך מבחינת ירדן היא חשובה פחות. הסיכון הסורי עלול לגרום האטה או הפסקה של זרימת הון חיצוני ללבנון או אפילו לבריחת הון, השקעות ישירות זרות ותיירות.

לפי נתוני האו"ם, עד 18 בספטמבר נמלטו מסוריה 278,214 פליטים, בעיקר לירדן, טורקיה ולבנון. מספר כזה של פליטים ייצור נטל כספי, פיננסי וביטחוני על המדינות המארחות בטווח הארוך. בה בשעה שטורקיה לא תתקשה לטפל בפליטים בהתחשב בגודל כלכלתה, ירדן מממנת מחנות קבע לפליטים מסוריה, דבר שלבנון עדיין לא עשתה.

מצפון תיפתח
 מצפון תיפתח