עו"ד חיים שטנגר הורשע בפגיעה בכבוד בית המשפט

כך קבע ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עוה"ד ■ שטנגר הועמד לדין בשל 5 התבטאויות שלו, שבהן האשים את השופטת טובה סיוון בשיבוש מהלכי משפט

עו"ד חיים שטנגר אשם בפגיעה בכבוד בית המשפט, בהתנהגות חסרת דרך ארץ לצד שכנגד בהליך משפטי ובהתנהגות בלתי חברית כלפי חבר למקצוע - וזאת בפרשת השופטת טובה סיוון.

כך קבע באחרונה בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, שהחליט ברוב קולות לקבל את ערעורו של ועד מחוז תל-אביב של הלשכה על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי, שזיכה את שטנגר מאשמה. עונשו של שטנגר ייקבע בידי בית הדין הארצי בזמן הקרוב.

שטנגר הועמד לדין בשל 5 התבטאויות שלו, שבמסגרתן האשים את השופטת טובה סיוון, מבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, ב"ביצוע עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט". זאת, בשל התנהלותה של השופטת סיוון בתיק עיזבון שבו ייצג שטנגר את אחד הצדדים.

לטענתו, "שיבוש מהלכי המשפט" מצד השופטת נעשה תוך שיתוף-פעולה עם עורך הדין שייצג את הצד שמנגד - עו"ד שמואל קסוטו.

טענותיו של שטנגר הופיעו בין היתר בבקשה שהגיש לפסול את השופטת מלדון בתיק; בערעור על החלטתה של סיוון שלא לפסול את עצמה; בערר ששיגר ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות אופן הטיפול בתלונה; ובתביעה אזרחית שהגיש נגד השופטת ונגד המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

שטנגר זוכה בבית הדין המשמעתי המחוזי, בנימוק כי "אין זה מתפקידו של בית הדין לקבוע אם הגשת התביעה מהווה התנהגות בלתי ראויה של הנאשם".

ועד המחוז החליט לערער על הזיכוי, ודייני בית הדין המשמעתי הארצי שלמה ארדינסט וטל ברק החליטו להרשיע את שטנגר, בניגוד לדעת המיעוט של עו"ד ערן לב - הן בעבירות הנוגעות להתבטאויותיו של שטנגר, והן לאלה הנובעות ממעשיו.

"שטנגר הטיח שוב ושוב, הן בשופטת והן במנהל העיזבון ועוזרו, טענות קשות, שאותן הכתיר בכותרת של עבירות פליליות חמורות", כתב עו"ד טל בפסק הדין. "לדברים קשים כאלה אין דבר וחצי דבר עם טרוניה של עורך דין כלפי עורך הדין של הצד שכנגד, או כלפי השופט היושב בדין. הוספת הביטוי 'לכאורה' לייחוס העבירה הפלילית אינה מעלה ואינה מורידה.

"בגדרי ההליך שניהל שטנגר לא היה מקום ולא היה צורך להפנות כלפי המותב שישב בדין וכלפי מנהל העיזבון האשמות בביצוע עבירות פליליות חמורות, שממילא לא היה בידי שטנגר להוכיחן. היה עליו להסתפק בהעלאת העובדות, תחת להראות בתיאורים, כותרות והאשמות קשות ופוגעניות".

ביחס להגשת התביעה האזרחית נגד השופטת סיוון, קובע בית הדין המשמעתי הארצי כי "אכן זכות הגישה לערכאות השיפוט היא זכות חוקתית חשובה, אולם גם זכויות יש להפעיל בתום-לב. התנהלותו הכוללת של שטנגר נועדה לנסות ולהלך אימים על השופטת ועל מנהל העיזבון בהליך המתנהל".

עו"ד ארדינסט ציין כי "אנו חייבים לתחום את גבולות חופש הביטוי של עורכי הדין, מאחר שחופש הביטוי איננו מכשיר כל אמירה בלתי מרוסנת, שהרי אין דרך אחרת לשמר את כבוד המערכת המשפטית וכבודנו".

הדיין, עו"ד ערן לב, קבע בדעת מיעוט כי "ההתבטאויות של שטנגר נופלות מחוץ למעגל האיסור האתי. במקרה זה מתקיים קשר רלוונטי בין ההאשמות והטענות, נשואות הערעור, לבין ההליכים שבמסגרתם הם נטענו. הדעת אינה סובלת כי עורך דין יוגבל בתוכן הדברים הנכתבים על-ידו, בשם לקוחותיו, במסגרת כתב טענות. אל לגופי האתיקה של לשכת עורכי הדין להפוך לצנזורים של תוכן ואף של סגנון של כתבי טענות. כל חריגה מעיקרון זו חותרת כנגד ליבת קיומו של מקצוע עריכת הדין".

שטנגר: אערער למחוזי

עו"ד שטנגר מסר בתגובה כי יערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים. "כפי שקבעה דעת המיעוט, סבור גם אני כי הדעת אינה סובלת שעורך דין יוגבל בתוכן הדברים הנכתבים על-ידו, בשם לקוחותיו, במסגרת כתבי הטענות", מסר שטנגר, "ואל להם לגופי האתיקה של לשכת עורכי הדין להפוך לצנזורים של תוכן ואף סגנון של כתבי טענות. דעת הרוב מוטעית לדעתי, ולכן נערער על פסק הדין. זו גם ההזדמנות לתקן טעות עובדתית בולטת שנפלה בפסק הדין, ולפיה כביכול הגשתי תלונה נגד השופטת למשטרה, שעה שתלונה שכזו לא הוגשה על-ידי מעולם".