דייויד בלאט בתפקיד: דייויד קופרפילד

אם מאמן מכבי ת"א יביא את הקבוצה לפיינל-פור, זה יהיה הישג עצום; אחרי הקיץ שההנהלה סידרה לו, התחושה אומרת שיש גבול גם לקסמים שלו ■ דעה

אוהד ספורט שזיפזפ את עצמו לדעת בשבוע שעבר סיפר לי שלקח לו כמה דקות טובות של צפייה בגמר גביע ווינר בין מכבי ת"א לאשדוד, עד שהבין מי הקבוצה ששיחקה בכחול ומי בצהוב. יותר מדי שחקנים בצהוב התחלפו לו מאז סוף העונה שעברה. מילא הוא. גם לדייויד בלאט אין באמת מושג איך תיראה ותשחק הקבוצה שלו בעונת היורוליג 2012/13. ככה זה כשכל שנה באה ההנהלה ומפרקת ומרכיבה לך את הקבוצה מחדש.

עונה אחרי עונה בונים במכבי סגל כאילו כדי לבחון את היכולות של בלאט. הוא מצדו נענה לאתגר וממציא את עצמו ואת הקבוצה מחדש. לפני שתי עונות אלו היו פארגו ופרקינס עם שמירת הלחץ המטורפת על כל המגרש. בעונה שעברה היו הנדריקס וסופו במחצית הראשונה, לנגפורד ובלו בשנייה. העונה? מי יודע. אם בלאט מביא את הסגל הזה לפיינל-פור בלונדון במאי 2013, זה יהיה ההישג הגדול ביותר שלו. התחושה אומרת שיש גבול גם למעגל הקוסמות שלו.

***

עם כל הכבוד לזכייה בגביע ווינר או בטורניר ההכנה בפריז, השנה נקודת הפתיחה של מכבי נראית יותר בעייתית. זה מתחיל בדבר הכי בסיסי של משחק הכדורסל (ואולי הדבר הכי חשוב אצל בלאט) - ההגנה. או במקרה של מכבי השנה: באין-הגנה. כשמכבי מסיימת משחק טרום עונה וליאור אליהו הוא שחקן ההגנה המצטיין שלה, כנראה שבלאט מבין שמשהו הורכב אצלו עקום. במיוחד בולטת רמת ההגנה של השחקנים החדשים, היקמן, קיינר-מדלי, שראמדיני ולוגן. בלאט מוטרד בצדק, כי כשיסודות ההגנה (האישית) לא טובים, אי אפשר לבנות שמירות לחץ והגנות מתוחכמות. מה זה משנה איך תציב את השחקנים אם איפה שהם יעמדו יעברו אותם כמו קונוס.

היו לא מעט בעיות העונה בהליך בניית הקבוצה (סיפור אוחיון, הברז שדפק לנגפורד, הפרישה של בלו), אבל בסופו של דבר מכבי לא נבנתה עם כסף קטן. עם תקציב של 20 מיליון דולר, והעובדה שאירופה בכל זאת קצת התכווצה השנה, אפשר היה לייצר איזונים קצת יותר טובים בפאזל. כשרואים את הסגלים של הרוסיות, הספרדיות, הטורקיות, היווניות ואפילו האיטלקיות, קשה להבין איך מכבי מתחילה עונה עם אוסף של שחקני חיזוק משלימים. הנה דוגמה קטנה: קיינר-מדלי הוא ההחתמה הבולטת של מכבי העונה (לפחות כספית). אבל הוא מגיע על המשבצת של אליהו, השחקן הכישרוני ביותר בסגל של מכבי וזה שהוחתם לחוזה רב-שנתי הגדול ביותר בתולדות המועדון. החתמה זו היא קודם כל סימן שאלה ענק סביב יכולת קבלת ההחלטות של הנהלת מכבי, ששני השחקנים היקרים בסגל משחקים באותה עמדה. וזה עוד לפני ההחתמה של מלקולם תומאס שגם הוא פורוורד אתלטי ולא סנטר.

לגבי קיינר-מדלי יש עוד תהייה: מי שהוחתם על תקן "דייויד בלו משודרג" נראה כרגע רחוק מזה - אין לו את יכולת הקליעה האבסולוטית של בלו, וכמו שזה נראה כרגע אפילו לא את ההגנה שלו.

***

הבנייה לרוחב יצרה מצב לא סטנדרטי, לפיו מכבי תהיה תלויה דווקא בישראלים שלה. במיוחד באליהו ואוחיון. כשהזרים שהובאו יהיו על תקן שחקנים משלימים. לא לחינם כשנשאל בלאט בראיון ברדיו 103 מהי ההחתמה החשובה ביותר שלו הקיץ, הוא ענה "החזרה של יוגב אוחיון". עד כמה נואש היה בלאט לקבל את אוחיון אפשר היה לראות מהמהירות ששילב אותו, כשזרק אותו מיד לחמישייה עם יותר מ-25 דקות בערב.

ועוד משהו לגבי אוחיון: זה שההנהלה החזירה אותו אחרי הדם רע בין הצדדים, מראה כנראה שאפילו בהנהלה הבינו לאיזה בור דחפו את בלאט בקיץ, וידעו שהוא האליבי הטוב ביותר שהם יכולים להמציא לעצמם אחרי קיץ כל כך לא מוצלח. אם יוגב ממשיך בקו ההשתפרות המפלצתי מהעונה שעברה, בלאט מקבל "מקל" חדש לעשות את הקסמים שלו.