המחאה הולכת לקלפי

אם רוצים לדעת משהו על מצבה של מערכת הבחירות בישראל, כדאי לשים לב לידיעה שהופיעה לפני כמה ימים בתקשורת: מאות נערים המועסקים ברשת בורגר ראנץ' החליטו להתאגד, והצטרפו בכך לגל גואה של התארגנות עובדות ועובדים בישראל כולה.

מי שחושב שהמחאה לא קיימת כי אין הפגנות, פשוט מתעלם ממה שקורה בתוך מקומות העבודה. המחאה נמצאת שם, והיא תשפיע על הפוליטיקה הישראלית בבחירות הקרובות ואף הרבה אחריהן. גל ההתאגדות הזה במקומות העבודה, לא רק מבשר שהעובדים משוכנעים עתה שרק באמצעות פעולה משותפת הם יכולים להגן על זכויותיהם. הוא גם מסמל את הערעור על חלוקת ההכנסות במשק, ואם רוצים גם על "כללי המשחק" אשר אפיינו את המשטר הכלכלי-חברתי בישראל מאז תחילת שנות התשעים. יש לא מעט אי-נחת מאופן חלוקת המשאבים בין פרטים ובין קבוצות, וקשה לראות כיצד ניתן יהיה לטאטא זאת מתחת לשטיח למשך 4 שנים נוספות.

יש מי שיצהיר שגם אם טענות אלה נכונות, הרי שבסופו של דבר הבחירות ייסובו על "איראן" ומכאן שתוצאותיהן צפויות. ייתכן שכך יהיה, אלא שבינתיים הציבור בישראל למד כי מי שבאמת מחליט בעניינים הללו הוא נשיא ארה"ב, וכל הדיבורים המקומיים הם בחזקת "רעשי רקע" כפי שהגדיר זאת הנשיא ברק אובמה.

למי יאמינו?

ישנם ביטויים נוספים למה שעובר על מרבית הציבור בישראל. כך למשל, נתוני מדד אמון הצרכנים של "גלובס" מראים על ירידה חדה בביטחון הכלכלי והאישי. זו לא הפעם הראשונה שאי-ודאות ומשבר מובילים להחלטות ממשלתיות לאחר הבחירות, אלא שבעבר הדברים נעשו בתוך כללי משחק ברורים: הסרת פיקוח והפחתת רגולציה, ליברליזציה, הורדת מכסים, קיצוצים תקציביים ורפורמות במערכת המס. הפעם, כך נראה, המצב הוא שונה מאוד.

המפלגות השונות יתחרו ביניהן מי תהיה זו שתגביל יותר את הטייקונים. השאלה היא כמובן, למי יאמינו. בעניין זה, יש להניח, המפלגות והמועמדים ייאלצו להציג בפני הציבור מצע כלכלי סדור, ומי שלא יהיה מסוגל לעשות זאת יהיה בעמדה נחותה.

בסוף המערכה, לאחר שלושה עד ארבעה חודשים, יתקיימו הבחירות ולאחריהן תקום ממשלה. באין תקציב, תתנהל הממשלה במשטר של "אחד חלקי שתיים עשרה", שיאפשר לאשר רק סכומים שאושרו בתקציב המקורי. כך תיוותר המדינה למשך חודשים ללא כל גמישות תקציבית.

הממשלה הבאה לא רק שתיאלץ לקבל החלטות מהירות על התקציב, היא גם תצטרך להחליט בסוגיות המרכזיות של ריכוזיות, חלוקת נטל וחלוקת משאבים.

איזה משטר יהיה זה שיחליף את המצב שבו כמה חברות אחזקה ממונפות שלטו על חלקים גדולים מאוד של המשק, מה התשובה שנותנים למשבר בשוק הדיור וכיצד משנים את מערכת המס כדי לממן עלייה רצופה בהוצאה הציבורית, לאחר שנים בו המגזר הממשלתי-ציבורי נידון לייבוש. הסוגיות הללו הן שיכריעו את הבחירות הקרובות.