התשובה של נתניהו

מחיקת החוב העצומה של דלק נדל"ן היא תולדה של מדיניות הממשלה

1. רק יד המקרה זימנה את ההודעה השבוע על הקדמת הבחירות של ראש הממשלה נתניהו בסמיכות זמנים לסגירת הסדר החוב של יצחק תשובה בדלק נדל"ן. לכאורה, שני אירועים שונים לחלוטין, בחשיבות ובמהות: תשובה והסדר החוב, נתניהו והקדמת הבחירות, מה לעזאזל הקשר? ובכן, יש איזשהו קשר.

ראשית, הסדר החוב של תשובה ודלק נדל"ן קבע שיא ישראלי חדש, שיא מפוקפק: זו מחיקת החוב הגדולה ביותר שבוצעה אי-פעם, למיטב זיכרוננו, לחברה בודדת וללווה בודד. 1.5 מיליארד שקל התאדו באוויר במכה אחת. פוף. היו ואינם, הלכו קפוט בשביל החוסכים, אבל בשביל אחרים הם הלכו לחשבון הבנק (תעשיית היועצים, המנהלים, המתווכים, המנפיקים ועוד ועוד ועוד טרמפיסטים). אפילו בבנקים, שמצטיינים במחיקות לא קטנות בחדרי חדרים, לא הצליחו להגיע לשיא המפוקפק הזה. כן, היו מחיקות גדולות של קונסורציום בנקים במקרה של חברת הכבלים תבל, במקרה של עסקת בזק-זאבי וגם בהלוואותיו של מוטי זיסר.

אבל לפחות במקרה של תבל ובזק, חלק מהמחיקות, אם לא מרביתן, השתקמו והתאזנו. במקרה של תשובה, אפשר לשכוח משיקום או מהתאוששות החוב. הסדר החוב עם תשובה חתום ונעול: 1.5 מיליארד שקל נמחקו ולעולם לא יחזרו למלווים. אגורה לא תח זור ותביעות לא יוגשו. ותגידו תודה אם ה-700-800 מיליון שקל הנותרים של החוב ישולמו לאורך השנים הבאות תחת כל מיני תנאים.

כיצד קרה שחברה בודדת ולווה בודד "מצליחים" למחוק סכום עצום כזה בבת אחת? אפשר להיכשל בעסקים, וכישלון בעסקים הוא חלק מההוויה העסקית, אבל ככה? ככה להיכשל?

התשובה של נתניהו לשאלות הללו, לפחות באמצעות נאמניו ומשרתיו בתקשורת הכלכלית, הייתה טבעית וטריוויאלית: תשובה אשם ואיתו כל הטייקונים הממונפים, עם תאוות הבצע והסיכון חסרי המעצורים שלהם. לכן, צריך לפרק את דלק נדל"ן, צריך להפקיע את החברה המקרטעת מידי תשובה וחייבים לחקור מה קרה עם ערמות הכסף.

התשובות הללו אכן הגיוניות וגם אנחנו מסכימים איתן בלב שלם: אכן, צריך לחקור, אכן צריך להפקיע, אכן, צריך להוציא את כל הלכלוך החוצה, את היד רוחצת יד, את השמור לי ואשמור לך ושלח לחמך על פני המים בשוק ההון. אכן, צריך גם להחרים את הלווים, כפי שאמר דן פרופר בראיון ל"גלובס": מי שלא מחזיר את הכסף, דינו אחד: שלא ילוו לא יותר אף פעם כסף (ואפילו פרופר, ממרום הוותק שלו כאיש עסקים, יודע שזו אמירה רומנטית ותו לא: הזיכרון הישראלי קצר, האינטרסים והחמדנות יגברו על הכול בבוא היום ובבוא ההנפקה הבאה של תשובה - והלוואי שנתבדה).

אכן, צריך לעשות את כל זה למען יראו וייראו, אבל גם צריך לחקור את מי שאיפשר את החגיגה והמחיקה העצומה והבלתי נתפסת של דלק נדל"ן ותשובה.

ממשלת נתניהו עשתה מאמצים גדולים מאוד להסיט את אש המחאה לעברו של הסקטור הפרטי, אלא שהאבסורד הגדול הוא שחטאי הסקטור הפרטי הם פאר היצירה של הממשלה עצמה. בתום הקדנציה הנוכחית של נתניהו, אפשר לומר בוודאות שהמחיקה ה"פנטסטית" בדלק נדל"ן היא פאר היצירה שלו עצמו ושל ועדת בכר, "יצירת המופת" שהוא שיווק במיומנות (פרופר כינה את השפעותיה כ"דבר נוראי" והוא צודק לחלוטין).

לא יעזרו כל הספינים של משרתי נתניהו עם קשקושי הריכוזיות וקשקושי ה"קריסה הפיננסית" שמנעה לכאורה ועדת בכר, כי המספרים והעובדות מדברים בעד עצמם. לא די בזה שהציבור משלם יותר דמי ניהול, הוא גם צריך לחזות עתה באחת מתוצאותיה המכוערות של הוועדה - במחיקת חוב ששברה את כל השיאים, את כל הכלים ואת כל הנורמות. כתבנו על זה בעבר ונכתוב על זה עוד עשרות פעמים: מצער לראות עד כמה רגולטורים, שבידיהם ניתנה הסמכות, בורחים עתה מאחריותם למה שקרה, גם אם כוונותיהם היו טהורות וזכות.

מצער לראות כיצד חבורה של רגולטורים רצו כאחוזי אמוק עם רפורמה מלאה חורים והתעלמו (ואף ניסו להשתיק בברוטליות) כל ביקורת. למרבה הצער, הם העדיפו עוד כמה מאמרים מלטפים בעיתונות על פני דיון רציני ואחראי על הצעדי ם שגיבשו. במשחק הלא אחראי הזה היו גם מעורבים אינטרסים מסחריים, כמו בום המודעות של בתי ההשקעות ששטף את העיתונות הכלכלית אחרי ועדת בכר. במשחק הזה, "טובת הציבור", ו"הצרכן במרכז" הן ביטויים מיופייפים בשביל מאמרים נשגבים וגבוהי מצח, שבינם ובין טובת הציבור האמיתית אין דבר וחצי דבר. שוב התברר כי "טובת הציבור" היא כלי משחק על לוח השחמט של הפוליטיקאים וגרוע מזה - גם של רגולטורים.

2. "טובת הציבור" תשחק, שוב, תפקיד מרכזי במערכת הבחירות הקרובה, רק כדי להוכיח לנו, שוב, שאלה דיבורים בעלמא. לממשלת נתניהו אכן היו הישגים לא מבוטלים בתחום הכלכלי (ובראשם שמירה על יציבות פיסקאלית), אבל גם כישלון בולט אחד גדול (מחירי הדיור המנופחים, שהגיעו בתקופת כהונת הממשלה לשיאים).

האם דבר מה ישתנה? ברור שלא. כפי שזה נראה עתה, מערכת הבחירות הזו תחזיר את המערכת הפוליטית בדיוק לאותה נקודה שבה היא התחילה. כלומר, שוב אותה קואליציה, שוב אותן קבוצת לחץ, שוב אותה סחטנות פוליטית, שוב אותו סדר עדיפויות משובש ושוב חלוקה של תופינים לטובת סקטורים מאוד מסוימים במו"מ הקואליציוני. "טובת הציבור"? זה טוב למערכת הבחירות, לא כשמחלקים את הכסף והג'ובים בממשלה החדשה.

3. מה "טובת הציבור" במקרה של החברה לישראל (כמחצית ממניותיה מוחזקות בידי הציבור) וההשקעה העצומה שלה בבטר-פלייס? דירקטוריון החברה לישראל יתכנס ככל הנראה כבר בזמן הקרוב כדי לאשר הזרמה נוספת במסגרת גיוס הון נוסף לחברת התשתיות לרכב חשמלי.

אחרי שהחברה לישראל שרפה, השקיעה או כל ביטוי אחר שתחפצו בו, כ-900 מיליון שקל - מתוך כ-2 מיליארד שקל שנשאבו למיזם היומרני - יתבקש הדירקטוריון לאשר הזרמה נוספת המוערכת בעשרות מיליוני דולרים. אנחנו לא מאלה שחושבים שדירקטורים או משקיעים מוסדיים צריכים להתערב בהחלטות ניהוליות שוטפות - המנהלים צריכים לנהל ולקבל את ההחלטות, הדירקטורים צריכים לפקח, לבקר ולהעלות ספקות ולא להרים את היד באופן אוטומטי.

במקרה של בטר פלייס המצב שונה: היקף ההשקעה של החברה עד כה בסטארט-אפ בודד חריג מאוד וחרג מאוד מכל פרופורציה (איפה פיזור הסיכונים? היה אפשר לממן עשרות סטארט-אפים במקומו), האופק של המיזם לא נראה מלבלב במיוחד והתחושה היא שזורקים כסף טוב אחרי כסף רע, כי לאף אחד לא נעים לחתוך הפסדים ולקבור את המיזם. זאת ועוד, להנהלת החברה לישראל יש רקורד לא מזהיר במיוחד של השקעות לא מוצלחות (צים, טאואר ועכשיו בטר פליי ס ומיזם רכב נוסף).

למזלה של החברה לישראל יש לה את מכונת המזומנים של כיל, שגורמת לכל ההשקעות הכושלות הללו להיבלע ולדגדג באופן יחסי את מאזני החברה לישראל, אף שמדובר בכישלונות של מיליארדים. אלא שגם הרווחיות הפנומנלית של כיל לא יכולה ולא צריכה להרשים את הדירקטורים של החברה לישראל, בבואם לשרת את "טובת הציבור" בהצבעה על הזרמה נוספת לבטר פלייס.

עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, מעוניין מאוד, מאמין מאוד ומקווה מאוד, שבטר פלייס עוד תהפוך לכוכב גדול? מאה אחוז, שיממן זאת מכיסו הפרטי ולא ימשיך להשתמש בחברה לישראל כצינור המזומנים של המיזם השנוי במחלוקת. בואו נראה אם דירקטור אחד יעז להגיד לו את זה ל"טובת הציבור".

eli@globes.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988