גלעד שליט, מתחיל להימאס לנו

זה ביזוי השעה היפה של אזרחי ישראל שהסכימו לשלם מחיר כבד

המאבקים על גלעד שליט נמשכים. למרות ששוחרר משביו אצל החמאס, הוא עדיין בשבי - הפעם של אמצעי התקשורת. בערוץ 10 יש סרט "בלעדי ומרגש, בו מספר גלעד על תלאות השבי".

אבל רגע אחד, לערוץ 10 "נודע" כי ערוץ 2 מתכוון לערוך ראיון עם גלעד ולשדרו לפני הקרנת הסרט. לפיכך, "בערוץ 10 שוקלים להקדים את שידור הסרט". בינתיים הם שידרו קטעים מהסרט כדי לקבוע עובדות בשטח, והוסיפו אזהרה: "אל תפספסו את הסרט המלא".

עיתונאי. כאילו

מי שהניח את היד הכי כבדה וגסה על גלעד הוא, די כרגיל במקרים כאלה, העיתון "ידיעות אחרונות". העיתון, המפטר עיתונאים בגלל קשיים כלכליים, לא מצא אפשרות לוותר על שירותי עיתונאי דגול כמו גלעד, וגייס אותו לשורותיו. כבעל טור, לא פחות, הוגה דעות, מורה נבוכים בספורט.

מחייך בסופר-קלאסיקו

כשיש סופר-קלאסיקו (ריאל מדריד נגד ברצלונה), אירוע מרכזי בכדורגל, שולחים את גלעד לשם, בוודאי לא כדי לדווח, כי מה הוא מבין בכדורגל בכלל וספרדי בפרט? גלעד משוגר לצורך פוטו-אופורטיוניטי, בשביל העמוד הראשון של עיתונאי ערב חג וערב שבת, וגיליונות הפרומו. "שנה אחרי: גלעד מחייך בסופר-קלסיקו בברצלונה", מכריזה הכותרת, ובתמונה אכן נראה גלעד כשהוא מחייך.

מקדם המכירות

וכך, הפך השבוי שכל המדינה ייחלה לשחרורו ל... מקדם המכירות של "ידיעות אחרונות". לעתים גם של אמצעי תקשורת אחרים. ברור שהוא מקבל כסף בשביל זה, אם לא ישירות, אז כשכר על עבודתו ה"עיתונאית".

נדמה שהוא גם מאוד נהנה מכל זה. ומכל מקום ברור שהוא משתף פעולה, נותן ראיונות, נותן את שמו כפרשן ספורט, מצטלם כשדורשים זאת ממנו, מחייך, מניף ידיים - מאולף עד היסוד. מאולף מרצון.

המודל של סרגיי בובקה

בעבר הלא רחוק היה אתלט רוסי בשם סרגיי בובקה, הקופץ במוט הטוב בהיסטוריה. בכל תחרות חשובה הוא היה שובר שיא. כל פעם סנטימטר או שניים. לא יותר. כי הוא קיבל תשלום עבור כל שיא שהוא שובר. האיש עשה הון משבירת השיאים של עצמו.

נראה שגלעד אימץ את השיטה. בכל פעם הוא שולף איזה "זיכרון" חדש מהשבי. "פחדתי שיעלימו אותי כמו רון ארד וישכחו אותי", למשל. בובה של כותרת.

בני שליט, תניחו אתם לנו

כשגלעד חזר, פנו בני משפחת שליט אל הציבור והתקשורת בבקשה: הניחו לנו. תנו לנו לחזור לשגרה. התקשורת, כצפוי, לא מניחה לגלעד, אבל נראה שגם הוא אינו מניח לתקשורת.

התוצאה היא ביזוי השעה היפה של אזרחי ישראל, שהסכימו לשלם מחיר עצום, קשה. בטח לא כדי שהבחור הסימפטי הזה יהפוך את סיפור שביו ושחרורו לקידום אמצעי תקשורת ועצמו.

לא נעים לגלות לך, גלעד, אבל אתה מתחיל להימאס.