כלכלת הבחירות מגיעה לשוק הרכב

ישראל היא אחת המדינות המיומנות ביותר בעולם בטיפול באיומי חטיפה ובני ערובה. מגוון גופים אזרחיים וצבאיים מתרגלים תסריטים ותרחישים ומשכללים שיטות פעולה, שמטרתן להגן על הציבור בעת מצוקה. הידע הישראלי בנושא אפילו הפך לענף יצוא גלובלי משגשג.

אבל כשמדובר במחטפים פוליטיים-כלכליים בתקופה של טרום בחירות, תוך שימוש בקופת המדינה כבת ערובה, מתברר שאין ולו גוף אחד שיכול להגן על האינטרס הציבורי. לא מבקר המדינה, לא הכנסת ואפילו לא מערכת המשפט. אחת מזירות המחטף הפעילות ביותר בימים אלה היא זירת שוק הרכב, שבה מנסים כיום קובעי המדיניות להשיג "הישגים" של הרגע האחרון.

למיסוי הירוק אין אבא

בשבוע שעבר חשפנו כאן לראשונה את העובדה שעדכון "המס הירוק", שהיה צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר, עשוי להידחות למועד בלתי ידוע בשל התנגדות השר להגנת הסביבה ליישום המהלך כמות שהוא. בימים האחרונים קיבלנו לכך אישור רשמי ומנומק מדובר המשרד: "העדכון המוצע ייקר את מחירי רוב כלי הרכב ובכללם גם אלה בעלי דרגות הזיהום הנמוכות ביותר. בכך המיסוי הירוק מאבד את תפקידו. השר להגנת הסביבה יתמוך בעדכון רק במידה שיינתנו הטבות מס שיעודדו רכישת כלי רכב פחות מזהמים ובהם היברידיים, חשמליים וכלי הרכב בדרגות הזיהום הנמוכות ביותר. נוסף על הפחתת הפגיעה הסביבתית, שימוש בכלי רכב אלה גם יביא לחיסכון כספי משמעותי בהוצאות הדלק של הנהגים".

התגובה הזו מורכבת יותר ממה שנראה על פני השטח ולפיכך ראוי לבחון אותה תחת זכוכית מגדלת. כבר ברמה העקרונית מדובר בתפנית מפתיעה אם מביאים בחשבון שהמשרד להגנת הסביבה הוא זה שאחראי במידה רבה לאותו עדכון מס ירוק שבעטיו יתייקרו רבים מכלי הרכב המשפחתיים והקטנים. המשרד הוא זה שיצר את נוסחת העדכון החדשה שהחמירה את הפיקוח על פליטת המזהמים, בצורה יסודית, במשך יותר משנה ובסיוע גופי מחקר מקומיים ובינלאומיים. צוותים מקצועיים של המשרד גם עבדו בשת"פ הדוק עם רשות המסים לגבי יישום העדכון. לפיכך קשה להבין כיצד "הופתע" המשרד להגנת הסביבה לגלות שהעדכון עתיד לייקר את כלי הרכב הנקיים ביותר.

למיטב ידיעתנו, השר להגנת הסביבה גם חתום על החלטת הממשלה מיוני, שכותרתה "חבילת צעדים לצמצום הגירעון ולהתמודדות עם השלכות המשבר בכלכלה העולמית על המשק הישראלי". אותה החלטת ממשלה הטילה על ארדן, שר התחבורה, שר התשתיות ושר האוצר, "לקבוע נוהל מיסוי ירוק שבמסגרתו ייבחן עדכון הנוסחה לדירוג כלי רכב בהתאם להשפעתם על זיהום הסביבה מ-1.1.2013". ככל הסעיפים באותה החלטה הצעד נועד, במוצהר, לתכלית אחת: לגייס לקופת המדינה המצטמקת מאות מיליוני שקלים.

דרישות הכופר של ארדן

אלא שכעת, אם האוצר ירצה לראות את אותם מאות מיליוני שקלים הוא יצטרך להיענות לדרישות הכופר הפוליטי: "הטבות מס שיעודדו רכישת כלי רכב פחות מזהמים ובהם היברידיים, חשמליים וכלי רכב ברמות הזיהום הנמוכות ביותר". את הדגמים ההיברידיים אפשר להוריד מהפרק. הם מקבלים כיום בישראל חבילת הטבות מס כה נדיבה - מס קנייה מופחת, זיכוי של 500 שקל בשווי השימוש - שאפילו לשני היבואנים היחידים, שמייבאים כלי רכב כאלה לארץ (טויוטה והונדה), אין שום תלונות בנושא.

החלק השני, שדן במתן הטבות מס לכלי רכב "ברמות הזיהום הנמוכות ביותר", הוא סתירה בהגדרה: כל הרעיון שבעדכון נוסחת הפליטה הוא להקשות על כלי רכב בקבוצות זיהום נמוכות להשתייך לאותן קבוצות. כלומר להגביר את מוטיבציית היבואנים לייבא כלי רכב עוד יותר נקיים. העדכון ממילא לא ישפיע על כלי הרכב בקבוצות המזהמות הגבוהות (שעבורן הזיכוי "הירוק" היה אפסי). מה שיישאר מהרפורמה הוא כלום בריבוע: המזהמים לא יושפעו וגם לא הנקיים, שיקבלו "הטבות מס". אז למה לא לדרוש לבטל את כל העדכון?

בסוף תהליך האלימינציה אנו נשארים עם ההטבות לכלי הרכב החשמליים. במילים אחרות, לרנו פלואנס של בטר פלייס. איך תיראה אותה "הטבת מס" לכלי רכב חשמליים על פי דרישת השר? הפחתת מס הקנייה אינה רלוונטית מכיוון שממילא המס המוטל על כלי הרכב הללו הוא סמלי ואף הופחת עוד יותר לאחרונה (ל-8%).

יותר הגיוני שהשר רוצה זיכוי בשווי השימוש החודשי שגובהו מקביל, לפחות, לזיכוי שניתן לרכב היברידי - 500 שקל בחודש. צעד זה עשוי לתת דחיפה לשיווק של בטר פלייס, אך הוא סקטוריאלי לחלוטין. מדובר בהטבת מס שרלוונטית לציבור מקבלי הרכב הצמוד בלבד, והיא תמומן מהקופה הציבורית ותבוא על חשבון עליית המחיר של המשפחתיות הרגילות.

בסיטואציית המחטף הזה יש עוד בני ערובה. למשל, ענף הרכב כולו. האי ודאות סביב עדכון המס גורמת לקיפאון במכירות המוסדיות. ענף הליסינג התכונן לרכוש 12,000-10,000 כלי רכב חדשים לפני ההתייקרות ב-1 בינואר. זהו סכום פעוט של 250-300 מיליון דולר שאמור היה לזרום לשוק עד סוף השנה כחלק מהניסיון "להקדים את ההתייקרות" ולשריין מלאים מוזלים. מכיוון שרשות המסים לא מוכנה להתחייב שהעדכון יבוצע במועד, כל חברות הליסינג יושבות על הגדר. תושג פשרה עם ארדן, היבואנים יקבלו מסה של הזמנות לאספקה מהירה והחודשיים האחרונים של השנה יהיו חודשי שיא במכירות. אם לא, יסיימו מותגים רבים את השנה עם מלאים מסיביים.

משרד התחבורה פעיל מאוד

בשבוע שעבר שיערנו כאן שגם במשרד התחבורה לא מתכוונים להשאיר לשר הבא מרחב לשיקול דעת וגיבוש מדיניות. לא טעינו.

בכנס איגוד המוסכים בשבוע שעבר אמר נציג משרד התחבורה כי "13 המלצות מהדוח נמצאות בתהליכי יישום, חלקן בתהליכים מתקדמים וחלקן לא יצאו לפועל בממשלה הנוכחית. חלק גדול מהן אנו מטמיעים בחוק שירותים לרכב".

אותן "המלצות" עדיין לא זכו לאישור בשום מסמך פומבי וגלוי, גם לא מצד הצוות הבינמשרדי, שהעלה לא מעט הסתייגויות להמלצות ועדת זליכה.

אבל משרד התחבורה בשלו: "אנו משתדלים להסיר את כל החסמים ביבוא חלקי החילוף... נתמקד בחלקים ומערכות בטיחותיים. השאר ייכנסו ביבוא חופשי ללא חסמים. האחריות על תקינות החלקים הללו תחול על היבואן הספציפי... אנו עובדים על ביטול רישום 'יד' על רכב שלא נעשה בו שימוש".

גם היבוא האישי זוכה לזריקת מרץ של הרגע האחרון: "נדאג להקלות בתהליך היבוא, כגון: הפחתת גובה הון עצמי, התאמת התקנים ישראלים לתקינה בינלאומית... אנו עמלים על כל ההמלצות הקשורות לסמכות משרד התחבורה את יישום חלקן נבסס על החקיקה הקיימת היום על פי הנחיית השר והמנכ"ל".

לא ראינו שנים רבות פעילות עשייה כה אינטנסיבית במשרד התחבורה, וכל כולה מרוכזת בשבועות האחרונים שלפני הבחירות. כמו במקרה של המשרד להגנת הסביבה גם זו סיטואציה יוצאת דופן, שראויה ללא ספק להוות מקרה-לדוגמה בספרי הלימוד העוסקים בכלכלה פוליטית או אולי בפוליטיקה כלכלית.

חברת המחקר IDC: בטר פלייס צריכה להקים אופרציית ליסינג עצמאית בישראל

חברת המחקר IDC קובעת במאמר חדש שפורסם בחו"ל כי הבעיות שבהן נתקלה בטר פלייס ושהובילו להדחתו של שי אגסי נובעות ממבנה שוק הרכב הישראלי. במאמר שפרסם אנליסט הבכיר סם יפה מחטיבת האנרגיה של IDC נקבע כי "המודל העסקי של החברה עדיין הגיוני מאוד ומייצר כסף. הבעיה נמצאת ביישום התוכנית השיווקית של החברה. השוק הישראלי מוחזק כבן ערובה על ידי אוליגרכיה קטנה של חברות ליסינג. בטר פלייס בחרה להשתמש בחברות הליסינג האלה כמפיצות שלה אך מבלי לשתף אותן במספיק רווחים. חברות הליסינג הסתייגו מהתפקיד של 'מתווכות' והקפיאו את בטר פלייס מחוץ לשוק".

האנליסט של IDC מעריך שהפתרון שצריכה בטר פלייס לנקוט הוא "או למצב מחדש את פעילותה בישראל כמתחרה ישירה בחברות הליסינג או לנסח מחדש את ההסכמים שלה עמן". לדברי האנליסט, "זהו פתרון קל יחסית שיוביל לחדירת שוק יעילה יותר ולהצפה של מכירות". האנליסט של IDC מעריך כי "בטר פלייס תצליח בסופו של דבר ואף תעמוד בפני תחרות על רשתות ההטענה".