הנקראות ביותר

המלצה: חלוקה מחדש בארנונה שמשלם צה"ל ליישובי הנגב

חברת ייעוץ ששכרו משרדי הביטחון והאוצר: הפער בין ההכנסות מארנונה של הרשויות עשירות לבין הרשויות העניות עומד על מאות אחוזים

ירוחם, אופקים, נתיבות והיישובים הבדואים בנגב לא נהנים מהכנסות מארנונה שמקורן בבסיסים ובמתקנים שמחזיק צה"ל - כך עולה מבדיקה מקיפה שעשתה עבור משרד הביטחון ומשרד האוצר חברת הייעוץ טריגר פורסייט. הבדיקה הושלמה באחרונה לקראת הוועידה הכלכלית של הנגב, שתיפתח מחר (ב') בירוחם, על רקע היערכות מערכת הביטחון וצה"ל להעברת בסיסים ומחנות ממרכז הארץ לדרומה.

בדיקת חברת הייעוץ מצביעה על חוסר פרופורציה מובהק בהכנסה של חלק מהרשויות בדרום מארנונה שמקורה בבסיסי צה"ל. חוסר הפרופורציה מחריף בהשוואה לרמת ההכנסה מארנונה לבין מספר התושבים בכל רשות. כך, רשויות מקומיות שנחשבות מבוססות מכניסות לקופותיהן יותר כספי ארנונה שמקורם צה"ל מאשר רשויות מקומיות שנתונות למצוקה תקציבית.

מהבדיקה עולה, כי "שיאנית" ההכנסות של כספי הארנונה שמקורם בצה"ל, היא המועצה האזורית רמת נגב, שעל 20 הקיבוצים, המושבים והיישובים הקהילתיים שבתחומה המוניציפלי נמנים כ-5,000 תושבים בלבד. ההכנסה של מועצת רמת הנגב מארנונה על בסיסי צה"ל גדולה פי 86 מזאת של עיריית דימונה; פי 48 מעיריית באר שבע ופי 5 ממועצת מרחבים.

במערכת הביטחון ובמשרד האוצר קיימת תמימות דעים לגבי הצורך לבחון את אופן תשלום הארנונה של צה"ל לרשויות המקומיות בדרום. זאת, לקראת הפריסה הנרחבת של בסיסים בדרום, מתוך תקווה להפוך אותם למנוע של צמיחה כלכלית. במשרדי האוצר והביטחון חוששים, כי בהיעדר רפורמה בנושא, שתכלול כללי משחק חדשים באופן תשלום הארנונה לרשויות - הפערים בין הרשויות יתרחבו.

ההמלצה המרכזית של טריגר פורסייט קוראת להקים בבהילות ועדת הכנסות ייעודית, שתבחן מחדש את אופן ההכנסות של הרשויות בנגב מהארנונה של צה"ל. חברת הייעוץ ממליצה שאת הוועדה יוביל משרד הפנים, כך שכספי הארנונה יחולקו באופן שוויוני יותר ובין מספר רב יותר של רשויות.

הערכה: הפוטנציאל העסקי ממעבר צה"ל לדרום - כמיליארד וחצי שקל בשנה

המשרד לפיתוח הנגב והגליל מעריך את הפוטנציאל העסקי השנתי של בתי עסק קטנים ובינוניים בנגב ממעבר צה"ל דרומה בכמיליארד וחצי שקל. מדובר בפוטנציאל שטמון בשירותים שוטפים שבכוחם של בתי העסק לספק לבסיסים שיועתקו לדרום.

בחודשים האחרונים מגבשים המשרד לפיתוח הנגב, משרד התמ"ת והרשויות המקומיות בדרום תוכנית שמבוססת על המודל של הצבא האמריקני שהעתיק רבים ממתקניו למרילנד. "למדנו מהמקרה במרילנד כיצד ניתן למנף מעבר מסיבי של מחנות צבאיים לטובת פיתוח המסחר של בתי עסק קיימים תוך ניצול של כלי סיוע קיימים שעומדים זמינים במסגרת הפעילויות השוטפות של משרדי הממשלה", סיפרו ל"גלובס" במשרד לפיתוח הנגב והגליל. לדברי בכירים במשרד, ניכר כי רבים מבתי העסק בדרום לא חשופים למכרזים שעתידים להתפרסם במסגרת המעבר של צה"ל לנגב, ולכן רחוקים ממיצוי הפוטנציאל הכלכלי של המהלך. במסגרת התוכנית המתגבשת, יוקם אינדקס מפורט של בתי העסק שיבקשו לקחת בה חלק, והם יעודכנו מבעוד מועד אודות מכרזים שעתידים להתפרסם והזדמנויות עסקיות חדשות.

את עיקרי התוכנית, שמכונה "תוכנית מרילנד", תציג מחר (ב'), מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב, אורנה הוזמן בכור, בוועידה הכלכלית של הנגב. מנתוני המשרד עולה, כי בעשור הקרוב יושקעו כ-45 מיליארד שקל במיזמי פיתוח בדרום. זולת ההשקעה בהעתקת הבסיסים של צה"ל, עוד כ- 7 מיליארד שקל יושקעו בתשתיות תחבורה; 3.5 מיליארד יושקעו בהקמת פארקי תעשייה וכ- 9 מיליארד יופנו למיזמים שונים במגזר הבדואי.

הכנסות הרשויות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות