המכרז בשכונת המשתלה עובר לפסים משפטיים

קבוצת רכישה לאחד המתחמים הגישה עתירה מינהלית נגד מינהל מקרקעי ישראל ועיריית ת"א ■ יוצאת נגד מחיר המינימום הגבוה במכרז שפרסם המינהל

המכרז בשכונת המשתלה בתל-אביב עובר לפסים משפטיים: קבוצת רכישה המגבשת משתתפים לאחד המתחמים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב עתירה מינהלית נגד מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל-אביב.

העתירה מתייחסת למחיר המינימום הגבוה שפרסם המינהל למתחמים השונים במכרז, מחיר המשקף למעלה ממיליון שקל לקרקע ליחידת דיור, ולתנאי התשלום שלטענת העותרים אינם סבירים.

העתירה הוגשה על -די חברת נכסי המרכז נאמנויות מקרקעין (2010) בע"מ, המשמשת כנאמנה של קבוצה המורכבת מכמה עשרות אנשים פרטיים המאוגדים כקבוצה באמצעות עורכי הדין הלל איש שלום, ערן באלינט, אלעד גריינר, ודוד הדר ממשרד שבלת ושות'. על-פי העתירה, יש להורות על תיקון תנאיו של מכרז המשתלה.

"עניינה של עתירה זו הינו במספר תנאים במכרז אשר יש לבטלם או לתקנם, בשל היותם תנאים בלתי סבירים בצורה קיצונית, בלתי שוויוניים ואף מנוגדים להחלטות מחייבות שיצאו זה מכבר תחת ידן של הנהלת מינהל מקרקעי ישראל ומועצת מקרקעי ישראל, כמו גם להודעות רשמיות של דובר משרד הבינוי והשיכון ולרציונלים שעמדו בבסיסן - וזאת ללא צידוק סביר", כך נכתב בפתח העתירה.

עוד נכתב כי "בין היתר נכללו בתנאי המכרז מחירי מינימום להגשת הצעות להחכרת המגרשים, ועוד במחיר מופרז המשתווה פחות או יותר לשווי השוק המלא של המגרשים, דבר שייפגע בסופו של דבר בציבור כולו".

לטענת העותרת, קביעת מחירי מינימום במכרז הינה הוראה שהוכנסה למכרז בחוסר סמכות, שכן הנהלת המינהל כפופה להחלטות המועצה ואלה מחייבות אותה.

לטענת העותרים, "מועצת מקרקעי ישראל לא קיבלה החלטה המתירה למינהל, במסגרת המכרז דנן, לסטות מהחלטת המועצה 1244. החלטת המועצה 1244, שתיקנה את החלטה מועצה מספר 1224, קבעה מדיניות עקרונית לפיה במכרזי המינהל לא ייקבעו מחירי מינימום לרכישת הקרקעות (למעט חריגים מסוימים שאינם רלוונטיים במכרז)".

העותרים מציינים כי מחיר המינימום הגבוה, בליווי דרישות המכרז לתשלום הסכום תוך פרק זמן קצר, יוצרים מצב בלתי סביר: "דרישה זו יוצרת מצב בלתי סביר, שבו הזוכה במכרז נדרש לשלם את מלוא סכום הצעתו, שעשויה כאמור להסתכם לכדי סכומי-עתק של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים, בפרק זמן קצר ביותר של 60 יום.

"בהיעדר חוזה חכירה חתום, לא יכול הזוכה לשעבד לבנק את זכויותיו (שעדיין לא השתכללו), ועל כן לא יהיה באפשרותו לקבלת מימון מהבנק, אלא יהיה עליו לממן את מלוא סכום ההצעה ממקורותיו העצמיים.

"נוצר אפוא מצב שבו רק מי שיש ברשותו הון עצמי נזיל בסך עצום של לפחות עשרות מיליוני שקלים יוכל לשלם את סכום הזכייה במכרז; ואילו זוכה שאין ברשותו הון עצמי כה עצום, מלכתחילה לא ייגש למכרז בידיעה שלא יוכל לקבל מימון בנקאי לצורך תשלום זכייתו אם יזכה".

לסיכום טענותיה כותבת העותרת: "מחירי המינימום הגבוהים בצורה משמעותית, שפורסמו במכרז, יאלצו את המתמודדים במכרז להציע הצעות בסכומים גבוהים ביותר עבור המגרשים, וכפועל יוצא מכך לשווק את הדירות במחירים גבוהים שמשקפים עלייה אפילו ביחס למחיר השוק, הגבוה ממילא.

"לא זו בלבד, אלא שפרק הזמן הקצר שנקבע לתשלום התמורה ועוד קודם לאישור שר הפנים להתקשרות, גם יגרום לכך שלכל היותר מציעים מעטים בלבד בעלי הון עצמי עצום יוכלו להגיש הצעה מטעמם למכרז".

העותרים דורשים מבית המשפט להתערב במכרז ולשנות את תנאיו.

עו"ד ערן באלינט מסר: "העתירה הינה תקדימית ועשויה להשפיע על התנהלות המינהל בכל המכרזים לשיווק קרקעות למגורים בישראל, שכן אם תתקבל העתירה לא ייקבעו מחירי מינימום למגרשים, ותנאי התשלום למינהל יהיו ארוכים, נוחים וסבירים יותר".

כזכור, מינהל מקרקעי ישראל פרסם לפני מספר חודשים את המכרז המאפשר בניית 452 יחידות דיור ב-6 מתחמים שונים בשכונת המשתלה בצפון תל-אביב. מאוחר יותר עדכן המינהל את פרטי המכרז ואף קבע מחיר מינימום למגרשים. מדובר במחירים המשקפים למעלה ממיליון שקל לקרקע ליחידת דיור.

פרסום מחיר המינימום עורר תגובות קשות בקרב מגבשי קבוצות הרכישה, כמו גם בקרב יזמים בענף שטוענים כי המחיר אינו ריאלי ויגרום לכישלון המכרזים.

נכון להיום צפוי המכרז להיסגר ב-2 בדצמבר, אולם לא מן הנמנע כי בעקבות העתירה וחוסר הוודאות האופף את המכרז, יידחה מועד סגירתו.