על המוקד

"משעל חם", ה' 22:40, ערוץ 2

כמו פרח נדיר שפורח רק פעם בכמה שנים ושצריך לחזות בפריחתו הקצרה בטרם ישוב ויסתגר בתוך פקעתו, מלבלבת לה "משעל חם" לעת בחירות ומביאה אל האולפן את בחירי הפוליטיקאים שיעשו כנראה כל דבר כדי לזכות בכמה דקות של חשיפה, גם אם זה אומר להגיע לאולפנו של המראיין הכי קשוח בטלוויזיה.

רבים וטובים שצלחו כבר ועדות חקירה ומשפטי שדה, כשלו דווקא אצל משעל ומה שמדהים בכל הסיפור הזה הוא שהם עדיין ממשיכים לבוא. בתוכנית הפתיחה שלו בשבוע שעבר אירח משעל את יאיר לפיד ונקט מולו בטקטיקות שאילו היה מדובר בלפיד האב המנוח, במקום בלפיד הבן יבדל"א, כבר היה צריך לבנות מחדש את האולפן או את המראיין, שכן למשעל יש דרכים משלו להוציא מכליו מרואיין. נכון, הפורמט מיושן, מזכיר קצת את ימי "מוקד" המיתולוגית אי אז בכל יום רביעי לפני סרט הקולנוע השבועי בערוץ הראשון של שנות ה-70.

אני מודה גם שבאופן אישי אני לא מת על הסגנון "המשעלי" - הציני, הלעגני, שגם כאשר הוא מתוחכם הוא מזכיר יותר חוקר משטרה וותיק מאשר מראיין באולפן טלוויזיה. ועדיין, כשנסחף אל חופו לוויתן כה עסיסי כאהוד ברק (אורח התוכנית שתשודר הערב), אחד כזה שלא צריך להתאמץ יותר מדי כדי לחבוט בו (לא שנראה שזה אכפת לו), אני לא מתכוון לוותר על ה"אוטו דה פה" הזה.

עדיין מרשים

"האלמנט החמישי", הלילה שבין שישי לשבת, 00:10, "יס 2"

אם במהלך ימי השבוע, אני פורש לעיתים למיטתי בשעות שבהן הייתי פעם מתכונן ליציאה, תוך כדי שאני מציין לעצמי בצער שזו דרכו של עולם, הרי שבלילה שבין שישי לשבת, אני מחדש ימיי כקדם. לא, לא תמצאו אותי רוקד במועדונים או אפילו לוגם בברים, אבל היי - בחצות הלילה, גם הספה בסלון נראית לי סוג של בילוי פרוע. הבעיה היא שלפעמים בין כל שלל הערוצים, אין מה לראות. לפיכך, סרט מוכר שעדיין מצליח לרגש, שלא לומר למתוח (למרות שהסוף ידוע), הוא הפתעה נעימה.

הפעם מדובר על "האלמנט החמישי" פנטזיית מדע-בדיוני שמתחילה קצת כמו פרק ניו-אייג'י של "אינדיאנה ג'ונס" מתפתחת למעין "נהג מונית" ומסתיימת כמו "ארמגדון". ברוס וויליס הוא נהג מונית בניו-יורק של עוד כמה מאות שנים שאישה יפיפייה (מילה ג'ובוביץ'), נוחתת לפתע על מכסה המנוע שלו, וגוררת אותו בחזרה (הוא יוצא יחידת עילית, אלא מה) לעולם של אקשן ורגש כאחד, הכול למען עתיד האנושות.

מה הופך את "האלמנט החמישי" לחביב כל-כך גם אחרי לא מעט שנים? בראש ובראשונה התחושה שזו אכן יכולה להיות הסביבה של צאצאינו בעוד כמה מאות שנים, עם מכוניות מרחפות, טיסה במהירות האור ועוד. גם גארי אולדמן בתפקיד האיש הרע הוא כמובן מושלם, ויש אפילו קטע נבואי קטן (בזמנו) - נשיא שחור. לא משהו רע להיזכר בו בשבוע שבו ברק אובמה נבחר מחדש.

עונתה האחרונה

"רוק 30", שני פרקי הפתיחה של העונה השביעית והאחרונה, שבת 19:30, "יס קומדי"

לכי לך לשלום סדרה מפוארת, על אף שזקנתך (כלומר העונה השישית), העיבה מעט על עלומייך הנפלאים. האם תהיה העונה השביעית והאחרונה של "30 רוק" שזכתה בעבר בכל פרס נחשב לסדרה קומית, גם שירת-הברבור שלה? קשה לדעת: צפייה בשני פרקי הפתיחה שלה משאירה בהחלט טעם של עוד, אבל מעוררת גם את השאלה האם רגע לקראת סופה, היא מסוגלת לשחזר את רגעי השיא של העונות הראשונות.

מדובר בסדרה אמיצה מצד NBC, שכן הומור עצמי הוא לא תמיד החלק החזק של מנהלי הטלוויזיה בארה"ב. זו גם הסדרה שהפכה את טינה פיי - יוצרתה והכוכבת הראשית שלה, לאחת הנשים החזקות בתעשיית הטלוויזיה בארצות-הברית. זו הסדרה שהמציאה מחדש את אלק בולדווין - שהקריירה שלו נראה כבר כמו זיכרון רחוק, בתפקיד ג'ק דונגי, הרפובליקני האולטרה-קפיטליסט מהסוג שספג רק השבוע מכה ניצחת מהבוחר האמריקני.

יש עוד כמה דמויות שהסדרה המצחיקה הזאת אחראית לפריחה מחודשת שלהן, אבל למה להכביר מילים? מי שמכיר את הסדרה לא יוותר על עונתה האחרונה, ומי שטרם נחשף לנעשה מאחורי הקלעים, כביכול, של תוכנית סטירה שמזכירה את "סאטרדיי נייט לייב", מוזמן לקפוץ על העגלה הזאת, רגע לפני שהיא מסיימת את מסעה המפואר.