"הממשל ימצא ברגע האחרון פתרון למצוק הפיסקאלי"

השוק האמריקני עומד בפתחה של שנה חמישית של ריביות אפסיות. למעשה, מאז ספטמבר 2007, אז עמדה הריבית על הדולר האמריקני ברמה של 5.25%, ועד סוף 2008, חלה הורדה אגרסיבית בשיעורה של הריבית, עד לרמתה הנוכחית.

עיקרה של מערכת הבחירות האמריקנית, שזה עתה הסתיימה בניצחונו של ברק אובמה, נסובה סביב שאלות כלכליות, שהבוערת מביניהן הייתה אופן הטיפול במצוק הפיסקאלי. לפי הערכת קרן המטבע העולמית, היקף המצוק הפיסקאלי נאמד ביותר מ-600 מיליארד דולר, כ-4% מהתמ"ג של ארה"ב, ופי שניים מקצב הצמיחה של הכלכלה האמריקנית. נתונים מפחידים אלו הם שמקנים לבעיה הזו מקום מכובד בראש סדר העדיפויות של אובמה, נשיא דמוקרטי העומד מול רוב רפובליקני עוין בסנאט, אשר עשוי לסנדל את צעדיו.

 איך ישפיע המצוק על הכלכלה

"אחד הדברים המדאיגים לגבי ארה"ב הוא העמדה הקיצונית שאומצה בידי המפלגות הפוליטיות בתקופה האחרונה, אבל אנחנו מאמינים שאף אחד, לא הדמוקרטים ולא הרפובליקנים, אינו רוצה לספוג מהלומה בתמ"ג בשנה הבאה בגלל המצוק הפיננסי הזה". כך מציין בראיון בלעדי ל"גלובס" ריאן בלוט, סגן נשיא ומנהל מוצרים בפימקו (PIMCO), ענקית קרנות האג"ח. בלוט ישתתף במושב הדיון "מודלים כלכליים לחיזוי - השקעות עולמיות - טרנדים והזדמנויות", במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2012 של "גלובס".

"למרות שבטלוויזיה ובעיתונים כל מה שרואים זה קטטות וויכוחים בין המפלגות, כשהם בחדרים נפרדים נוטים שני הצדדים לתמוך ביותר נושאים מאלו שעליהם הם חלוקים, זאת משום ששניהם מבינים את חומרת המצב", מציין בלוט. הוא מוסיף, כי "הממשל האמריקני ימצא ברגע האחרון פתרון למצוק הפיסקאלי, מעין 'עסקת מיני' בין שני הצדדים (הרפובליקנים והדמוקרטים, א' פ'), כבר לפני סוף השנה הנוכחית".

על מה מסכימות המפלגות

בדבריו אלו מתכוון בלוט לפשרה שתושג בין שתי המפלגות על נושאים אקוטיים העומדים בלב ליבו של המצוק הפיסקאלי. כך למשל הוא מציין, כי הרפובליקנים והדמוקרטים מסכימים על נושאים כמו הארכת קיצוצי המס לעובדים המרוויחים פחות מ-250 אלף דולר בשנה, הגבלת מס מינימום חלופי (alternative minimum tax - AMT) והארכת הטבות מס בגין מחקר ופיתוח. "כל אלו יוצרים אצלנו איזו אופטימיות ש'עסקת מיני' אכן תקרה. פירושו של דבר הוא, שבמקום פגיעה של 4.5% בתמ"ג, תיתכן פגיעה של כ-1.5%".

באחרונה נשמעו בתקשורת הזרה הערכות מקרב כלכלנים המסקרים את הפד', כי היו"ר, בן ברננקי, יסיים את כהונתו ב-2013. בלוט מסרב להתייחס לנושא באופן ישיר, אך מציין כי "ברננקי והפד נושאים את הנטל באמצעות מדיניות מוניטרית מאוד ניסיונית ולא-קונבנציונלית . הם צריכים לשמור על רמת אבטלה נמוכה ועל יציבות מחירים. הפד מוכן לסבול אינפלציה גבוהה יותר בהמשך, כדי להוריד את שיעור האבטלה".

עם זאת, הוא מוסיף כי למרות נתוני המאקרו המעודדים לאחרונה, "עדיין, במונחי השקעות קבועות ארוכות-טווח, קיים חוסר ודאות גבוה בקרב כל המנכ"לים שעמם אנחנו מדברים. אמנם הוצאות הצריכה גדלו, אבל זה כמעט כמו לסחוט תפוז; יש כמות מוגבלת של מיץ שאפשר להוציא מהתפוז, ולכן אם אנחנו מדברים על הוצאות הצריכה מבחינת אפקט העושר (הוצאת כסף על צריכה כתוצאה מציפייה לעלייה בהכנסה, א' פ'), יש גבול לעד כמה רחוק ניתן ללכת. חסרים חלק מהמרכיבים בני-הקיימא שנדרשים לתמוך בצמיחה כלכלית אמיתית ארוכת-טווח".

במסגרת תפקידו אחראי בלוט על מוצרי אשראי עולמיים ואזוריים. לפני הצטרפותו לפימקו מקליפורניה בשנת 2000 הוא היה רואה חשבון בכיר בדלויט, וצבר ניסיון גם במחקר איגרות חוב בדירוג השקעה מוסדי ובתשואה גבוהה (High Yield).

בשנים האחרונות עומד בלוט, כמו יתר מנהלי ההשקעות בעולם, בפני תקופה מאתגרת, שבה קשה יותר ויותר להציג תשואות גבוהות שלהן התרגלו מנהלי ההשקעות בעבר. "חשוב לזכור ששיעורי הריבית הנמוכים בארה"ב ובשווקים מפותחים אחרים משמשים להיוון מחירים בכל סוג של נכס פיננסי - מניות, אג"ח או אפילו נדל"ן מסחרי. לרוע המזל, כשמסתכלים קדימה המשקיעים לא הולכים ליהנות מאותה רמת תשואה, דו-ספרתית או חד-ספרתית גבוהה, שהתרגלנו אליה בעשרים-שלושים השנים האחרונות".

פחות צמיחה, יותר אבטלה

בלוט איננו אופטימי; תחזיתו מדברת על פוטנציאל לאינפלציה גבוהה, כאשר התחזית של פימקו מכנה את "הנורמלי החדש" כעולם של צמיחה ריאלית נמוכה יותר ופוטנציאל לאבטלה מבנית גבוהה יותר בארה"ב.

- האם מדובר על תקופה ממושכת של ריביות נמוכות?

"כן. לרוע המזל אנחנו נהיה בתקופה ממושכת של תשואות נמוכות יותר מאלה שהיינו רגילים להן. אם חושבים על תוכניות פנסיה בישראל או בארה"ב - על כך שהמשקיעים המוסדיים היו רגילים לצפות באופן היסטורי לתשואה שנתית של 9% - כעת זה יהיה מאתגר למדי להשיג תשואה הזו בשנים הבאות. קשה להסביר כיצד יהיה ייסוף גבוה בשווי הנכסים שלך בעולם שממשיך בהקטנת המינוף".

- אילו הזדמנויות אתם רואים כעת בשוק העולמי?

"אנחנו מנסים לזהות חברות שנמצאות בשווקים המתעוררים או מוכרות לשווקים כאלה. השווקים המתעוררים צומחים בקצב גבוה פי שניים עד פי שלושה מקצב הצמיחה של המדינות המפותחות. בנוגע לאקוויטי, כשרוצים להרוויח תשואה אטרקטיבית בסביבת ריבית של אפסית, כדאי למצוא חברות עם דיבידנדים יציבים או צומחים, המהווים מקור בטוח נוסף של תשואה בהשוואה לייסוף הון או שינוי מחיר.

"לגבי השקעה באג"ח ממשלתיות, כדאי לזהות מדינות שבהן שיעורי ריבית אמיתיים גבוהים, כמו מקסיקו, ברזיל, קנדה, או אוסטרליה - באלו יש עדיין פוטנציאל לעליות מחירים בשוק האג"ח".

- בתחילת אוקטובר אמר ביל גרוס, העומד בראש פימקו, כי קנה אג"ח ממשלתיות איטלקיות וספרדיות. האם מדובר עדיין בעסקת מציאה?

"חשוב לזכור מהיכן באנו כחברה, אנחנו זהירים למדי ומדרגים זה זמן רב ב'תשואת חסר' את האג"ח האיטלקיות והספרדיות. מה ששינה את הדעה שלנו היה שה-ECB (הבנק המרכזי של האיחוד האירופי, א' פ') הכריז על תמיכה בלתי מוגבלת בחלון קצר של אג"ח אלו לעד שלוש שנים. מנקודת הראות של השקעה טקטית זה נותן לנו עידוד מסוים, ובזמנו התשואה על האג"ח האלה הייתה גבוהה בהרבה מאשר כיום. במבט לאחור הן רשמו ביצועים טובים מאוד מאז".

- אז מכרתם אותן?

"לא, אנחנו עדיין מחזיקים בניירות האלה".