הכישלון של גיל שרון

גם אם הנהלת החברה תנצח את העובדים, פלאפון תפסיד

אם מנכ"ל חברת פלאפון, גיל שרון, נמדד על-פי התחבולות שהוא מפגין מול עובדיו שהתאגדו השנה במסגרת הסתדרות העובדים, הרי שהוא ראוי לבונוס גבוה במיוחד לשנת 2012. לפחות כפול מהדיבידנד שמשך לא מזמן, דווקא כשהרווחיות של החברה הצטמקה. הנה, העובדים שריינו לפני כשבועיים מקום בתיאטרון גבעתיים לצורך אסיפת הסברה מיוחדת שנערכה אמש (ג'). אבל על אף ש-300 איש אישרו את הגעתם, רק כ-200 הגיעו לאסיפה.

מסתבר שבימים האחרונים, באורח פלא, כמעט בכל המוקדים ובאגפים השונים של חברת פלאפון נקבעו ישיבות לאותו מועד בדיוק שבו התקיימה האסיפה. בתחבולות תעשה לך מלחמה, ובמלחמה הזאת גיל שרון נחוש כנראה לנצח.

כאן נכנס לתמונה בעל השליטה בחברה, שאול אלוביץ'. הוא מאוד היה רוצה להישאר מחוץ לתמונה, אבל זה כבר מאוחר מדי. גם אם אלוביץ' מאמין בטקטיקה שנוקטת הנהלת החברה בניהול שרון, טקטיקה שגם בארגוני המעסיקים טוענים שהיא עוד עלולה להתברר כגול עצמי, הרי שלמלחמה צריכה להיות תכלית. האם התכלית היא, שבפלאפון לא תהיה עבודה מאורגנת ויהי מה? או שמא התכלית היא שעל פלאפון להתמודד הכי טוב שאפשר עם האתגרים שעומדים בפניה בשוק התקשורת?

בהנהלת פלאפון, כך נראה, סבורים ומתייחסים לשתי שאלות אלה כאילו הן היו זהות. לשיטתם, עבודה מאורגנת ושוק תחרותי פשוט לא הולכים ביחד. אבל גם אם יוצאים מנקודת הנחה שזה נכון, גם אם מתעלמים מהעובדה שידועה לאלוביץ', שלפיה העבודה המאורגנת בבזק לא חיבלה ביכולת התחרות של החברה, נדמה כי במלחמה נגד הוועד פלאפון נלחמת למעשה בעצמה. זו לא רק מלחמה בעובדים שלה, המשאב היקר ביותר שלה, אלא גם במוניטין שלה.

המלחמה הזו שעליה הכריזה ההנהלה יצאה כבר מזמן מגבולות הגזרה שבין עובד למעביד, והיא הגיעה אל הלקוחות. "גלובס" פרסם השבוע כיצד לקוח של החברה טען כי מנהל בפלאפון ניסה לשדל אותו לכאורה להתלונן על עבודתו של עובד בחברה, רק משום (כך נטען) שהוא חבר בוועד העובדים. הלקוח אמר לעיתון כי "העובד הזה הפך עולמות בשבילי. אבל כל מה שעניין את אותו מנהל זה שאציין את שמו של העובד במסגרת התלונה שביקשתי למסור".

מי שמדבר עם עובדי פלאפון, גם כאלה שאינם מזוהים עם מהלך ההתאגדות ובהם גם מנהלים, מגלה עובדים מתוסכלים שחשים בוז כלפי הדרך שבה נוקטת ההנהלה. הם חשים עלבון וזלזול באינטליגנציה.

הם מקבלים מסרונים מגורמים עלומים שקוראים להם לוותר על ההסתדרות, מיילים שמבשרים להם על אתר חדש שהקימו לכאורה עובדים שמבקשים להקים "ועד פנימי"; ואז קוראים ב"גלובס" כי האתר הזה רשום על-שם משרד הפרסום של פלאפון. וזו השורה התחתונה למעשה: גם אם הנהלת החברה "תנצח" את העובדים, פלאפון תפסיד. היא תפסיד עובדים חרוצים עם מוטיבציה גבוהה מאוד, שבסך-הכול רוצים לשפר קצת את התנאים ואת ביטחונם התעסוקתי.

אלוביץ' לא יכול להבליג יותר

גיל שרון לא יכול לנצח באמת במלחמה הזו שהוא יצא אליה, כי עצם המלחמה היא הכרה בהפסד שלו, בכישלון הניהולי שלו. לתחרות מודעים גם מנהלי סלקום ופרטנר, אבל אלה העובדים שלו שביקשו להתאגד, אלה העובדים שלו שביקשו למחות על כך שחברה כל-כך רווחית מעניקה להם לחג מסננת פסטה. אלה העובדים שלו שהתבקשו לחתום על טפסים שמבטלים את חברותם בארגון עובדים, ובכך לוותר על זכות יסוד, ואלה העובדים שלו שקראו את פסק-הדין של השופטת אורנית אגסי שהגדירה זאת "חציית קווים אדומים והטלת מורא".

לפני כחודש ימים רמז שרון באיגרת לעובדיו כי התוצאות הכספיות של החברה נחלשו משום שמהלך ההתאגדות גרם ל"איבוד המיקוד העסקי". לטענתו, "הדבקות בתוצאות והשגת היעדים הוחלפו בשיחות מסדרון ובעיסוק מרובה תוך כדי שעות העבודה בעניינים אשר אינם קשורים בהשגת יעדיה של החברה".

זוהי צביעות שאין כמוה. הרי שיחות המסדרון לא היו מתקיימות במשך חודשים ארוכים לולא אותו שרון היה מחליט שוועד עובדים הוא בבחינת אסון לאומי. זורע רוח יקצור סופה.

אלוביץ' לא יכול היה להבליג יותר. הקרדיט שנתן עד עתה למנכ"ל שלו אזל. גם הוא יודע שאת המחיר של נזקי הסופה הזו, בסופו של יום, הוא משלם מכיסו.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988