אנשי העסקים שטסים עתה לחו"ל לא נוסעים לחופשה אלא כדי לעבוד, להביא עוד פרויקטים לחברות שלהם, ולהרחיב את הפעילות של חברות ישראליות בעולם.
אנחנו, היזמים, נוסעים למרות הדאגה למשפחה, לחברים, ולמדינה. אבל בעולם התחרותי הבינלאומי, כאשר אלפי חברות מתחרות על אותם פרויקטים, אסור לחברות הישראליות להשאיר את 'הבמה ריקה' לרגע ולתת למתחרים לזכות בפרויקטים ובעבודות במקומנו. החברות הישראליות ותוצרתן מצויות תחת מבחן לקוחותיהן, ואין להן פריבילגיה לא לספק מוצרים ושירותים גם כשה"סיבה מוצדקת" - מלחמה. קטר היצוא הישראלי חייב להמשיך ולדהור בכל מצב. העלויות האדירות של המלחמה מחזקות את העמדה שאין לנו ברירה, ו"עסקים כרגיל" איננה סתם אמירה אלא הנחיה קריטית לחוסנה של ישראל.
מחיר טיל כיפת-ברזל הוא 35-40 אלף דולר. עד כה נורו יותר מ-300 טילים! לכך יש להוסיף תוכניות להרחבת מערך כיפת-הברזל מ-5 "כיפות" שפרוסות כיום ל-13 כיפות. עלות סוללה של כיפת-ברזל - 60-80 מיליון דולר; עלות שעת טיסה למסוק - 5,000 דולר, ושל מסוק-קרב - 15 אלף דולר; וטרם דיברנו על הפסדי העתק מהשבתת חברות ומפעלים בדרום. לפי ההערכות, עלות מבצע "עמוד ענן" למשק תגיע לכ-3 מיליארד שקל. בימים אלו של משבר כלכלי עולמי, שמתחיל לתת אותותיו גם בכלכלת ישראל, עולה השאלה מאילו משאבים נצליח לממן את המלחמה? 3 מיליארד שקל הם נטל כבד וברור שהממשלה הבאה תצטרך לבצע קיצוצים נוספים וכואבים בתקציב כדי להבטיח שכלכלת ישראל תמשיך לצוף.
כולנו נשלם מחיר
לוח-הזמנים לא מאפשר שינויים מהסוג ש"יממן" את עלויות המבצע. קשה לעסוק מעכשיו לעכשיו בעידוד הצמיחה ובהגדלת ההכנסות למשק. המימון אם כך, יצטרך לבוא מגביית מסים מחברות ומיחידים. וככל שהכנסות החברות הישראליות יגדלו, והן גם ירחיבו את פעילותן הבינלאומית, כך תגדל יכולת הגבייה מהן ומקורות המימון של הממשלה יתרחבו.
חובה על כל אנשי העסקים, בעיקר על מי שאינם במערך הלוחם, להמשיך לפתח את כלכלת ישראל. כשם שהחיילים ערוכים לשמירה על ביטחוננו, הרופאים לטיפול בכל חולה ופצוע, ומכבי-האש לכל קריאה, כך עלינו - אנשי הכלכלה, הפיתוח העסקי, המהנדסים החדשנים, ופועלי הייצור - להמשיך להתאמץ ולהבטיח שכלכלת ישראל תמשיך לגדול, ותהיה איתנה כדי לממן את האתגרים הביטחוניים שלה.
כדי לממן את עלויות המבצע לא יהיה מנוס מכך שכולנו נשלם מחיר. המעמד הבינוני ימשיך לשאת בעול. המצב הכלכלי העולמי, בשילוב המצב הביטחוני בישראל, לא מאפשר לנו פינוקים. אסור להסתכל מהזווית הצרה-הפרטית של חשבון הבנק שלנו, ולדרוש מהממשלה לבצע שינויים שאינם הכרחיים לקיומנו, שיגדילו את הנטל על התקציב. בואו נחשוק שיניים, נעבוד יותר, ונירתם כולנו למאמץ הלאומי.
הכותבת, ד"ר לכלכלה, היא סמנכ"לית בקבוצת פ.ק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
