מחיר "עמוד ענן" למשק נאמד ביותר מ-2 מיליארד שקל

‎‎הנזק המיידי של מבצע "עמוד ענן" נאמד בכ-200 מיליון שקל, ואובדן התוצר נאמד בכ-2 מיליארד שקל נוספים ‏‎‎‏■ העסקים בדרום הפסידו כמעט חצי מיליארד שקל ‏■ 80% מהעסקים בדרום לא פעלו בשל הוראות פיקוד העורף

‎‎בבוקר שאחרי כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לחמאס, בישראל מתחילים להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של המבצע. מנתוני רשות המסים ומהערכות המבוססות על נתוני הפיצויים שניתנו לאחר מבצע עופרת יצוקה עולה כי הנזק המיידי שנגרם במבצע "עמוד ענן" נאמד בכ-200 מיליון שקל.

נתונים על "הנזק העקיף", זה שנובע מהיעדרות עובדים ופגיעה בפעילות העסקית של החברות, טרם חושבו ומנגנון הפיצוי לא נקבע. עם זאת, משרד האוצר הודיע היום (ה') כי הוא יכין הצעה לפיצוי העסקים ומפעלי התעשייה בדרום הארץ "המבוססת על מתכונת הפיצוי שניתנה בשנת 2009 לאחר מבצע "עופרת יצוקה". בראשות הוועדה שתקבע את מנגנון הפיצוי יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן. כהן התחייב להגיש מסקנות בתוך שבוע לוועדת הכספים (לעומת 3 שבועות בעופרת יצוקה).

הסכום הקשה יותר לחישוב קשור לאובדן התוצר במהלך שמונת ימי הלחימה, קרי, זה שנבע בעיקר מהפסקת היצור התעשייתי ומהירידה של הפעילות של סקטור המסחר והשירותים. לפי חישובים של כלכלנים בכירים במשק, שערכו חישובים דומים בעבר, מדובר על נזק של כ-0.2% תוצר לכל היותר, קרי, עד ל-2 מיליארד שקל.

ביום שני פרסמה רשות המסים כי מאז תחילת "עמוד ענן" נרשמו כ-1,240 מקרים של "נזק ישיר", כלומר פגיעה ברכוש, ובכלל זה מבנים, כלי רכב ונזקים לחקלאות. בכירים ברשות מסרו ל"גלובס", כי מדובר בנזק שנע בין 30 ל-40 מיליון שקל. אלא שסכום זה לא כלל את הנזקים שנרשמו ביומיים האחרונים, הכוללים עשרות פגיעות ישירות בבאר-שבע והפגיעה הקשה בבניין בראשון לציון - פגיעות שעלולות להגדיל את הנזק הישיר לרמה של כ-50 מיליון שקל.

‎‎‏50% ירידה בתפוקה במפעלים

‎‎התאחדות התעשיינים מעריכה את הנזק המצטבר, הישיר והעקיף, שנגרם לכ-430 מפעלים בטווח של עד 40 קילומטר מעזה בכ-200 מיליון שקל. הניתוח של מחלקת המחקר באגף הכלכלה של ההתאחדות מתבסס על אומדן של הפסד תוצר יומי לפי ערך עלות שכרם של העובדים שלא התייצבו לעבודה ועל הירידה בפריון, בעקבות הפסקות עבודה תכופות בשל ירי רקטות וכניסת העובדים למרחבים המוגנים. רוב המפעלים דיווחו על ירידה של כ-50% בתפוקת הייצור.

לפי ההתאחדות, החל מיום הלחימה השביעי דיווחו חלק מהמפעלים גם על אובדן הזמנות וירידה במכירות, בעיקר במפעלי המזון. רבים ממפעלים אלה נמצאים בטווח של עד 7 קילומטר מעזה, ולאורך המבצע לא קיימו כל פעילות בעקבות הוראת פיקוד העורף. הערכת הנזק של התאחדות התעשיינים לא כוללת נזקים כספיים שנגרמו למפעלים בעקבות פגיעה של רקטות בחלק מהם, פגיעה במוניטין מול לקוחות בעולם ואי-עמידה בלוחות הזמנים לאספקת תוצרת. עם זאת, לאורך ימי הלחימה הבהירו גורמים בתעשייה כי הייצוא לחו"ל לא הופרע, בין השאר, בשל עבודה סדירה שהתקיימה בנמל אשדוד.

עוד עולה מניתוח התעשיינים, כי לאורך ימי הלחימה כ-75% מעובדי המפעלים שהורשו לפעול התייצבו במקומות העבודה. במפעלים מענפי האלקטרוניקה שרבים מבין המועסקים בהם הם נשים, שיעור ההתייצבות היה נמוך הרבה יותר ונע בין 30% ל-40%. זאת, משום שאימהות רבות בחרו להישאר עם ילדיהן בבית.

‎‎‏80% מבתי העסק לא פעלו

‎‎איגוד לשכות המסחר העריך את הנזק המצטבר שנגרם למגזר העסקי בדרום בכ-400-450 מיליון שקל. ברחבי הדרום כ-25,600 בתי עסק מתחום המסחר והשירותים וכ-80% מהם לא נפתחו בעקבות הנחיות פיקוד העורף.

נשיא האיגוד, אוריאל לין, פנה הבוקר לשר האוצר, יובל שטייניץ, בבקשה לגבש מסלולים מיוחדים שיאפשרו מתן פיצוי מהיר לעסקים הרבים שפעילותם נפגעה בימי הלחימה. לין הציע לקדם הליכי חקיקה מהירים, שיאפשרו מתן מענה יעיל לצרכי בעלי העסקים באזור. נשיא איגוד לשכת המסחר והתעשייה בבאר שבע, יוסי דלויה, קרא להקים גוף אחד שירכז את הטיפול במגזר העסקי בעת חירום וזאת, כדי להקל על הביורוקרטיה הכבדה ואי הבהירות בתחום, שמקשים על בעלי העסקים. ‏‎‎‏

צרו איתנו קשר *5988