יום המאבק באלימות נגד נשים: 90% מהתוקפים מוכרים לקורבן

כך פרסם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, לרגל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים ■ 14% מהתקיפות נעשו תוך ניצול יחסי מרות בעבודה ובצבא

כ-18 אלף פניות של נפגעי תקיפה מינית התקבלו במרכזי הסיוע בחצי השנה האחרונה - כך פרסם היום (א') איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, לרגל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים.

מנתוני מרכזי הסיוע עולה כי 89% מהפגיעות שדווחו למרכזי הסיוע בחצי השנה האחרונה בוצעו בידי אדם מוכר. לדברי מרכזי הסיוע, נתון זה תואם מחקרים כלל-עולמיים, המצביעים על כך שרוב מקרי הפגיעה המינית מתבצעים על-ידי אדם מוכר.

נתונים אלה עומדים בסתירה לתפיסה החברתית הרווחת, שלפיה מקור הסכנה באנשים זרים. ילדים וילדות רבים מוזהרים על-ידי הוריהם לבל ישוחחו עם זרים, כאשר במציאות רוב הפגיעות נעשות על-ידי דמויות מוכרות להם, ואף מקרב אנשים שאמורים לדאוג לשלומם ולרווחתם.

‏‏על-פי נתוני מרכזי הסיוע, כ-40% מהתוקפים במקרים שדווחו ב-2012 הם קרובי משפחה, 26% מהם ידידים או מכרים, ו-14% מהפגיעות נעשו תוך ניצול יחסי מרות בעבודה ובצבא.

‏‏עוד עולה מהנתונים כי ילדות וילדים מתחת לגיל 18 עדיין נמצאים בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר, ו-65% מהנפגעות והנפגעים שפנו למרכזי הסיוע נפגעו בטרם הגיעם לגיל 18.

‎‎התלונה - שחזור של הפגיעה

‏‎‎נתונים קשים עולים גם מבחינת הטיפול בתוקפים. לדברי מרכזי הסיוע, פחות מ-20% מהנפגעות והנפגעים שפנו למרכזי הסיוע הגישו תלונה במשטרה. מתוך מיעוט הפניות הללו, 68%-75% מתיקי עבירות המין שנחקרים מדי שנה - נסגרים, לפי נתוני משטרת ישראל. מרבית התיקים נסגרים מחוסר ראיות או מכיוון שהעבריין לא נודע.

‏‏בנוסף, מעטות הנפגעות שיוצאות בתחושת הקלה וביטחון על שעשו את הדבר הנכון כתוצאה מהגשת תלונה במשטרה, מעטות הנפגעות שמרגישות כי התחשבו בצרכיהן והגנו על פרטיותן, ומעטות הנפגעות שאינן חשות כי ההליך כולו משחזר את הפגיעה ואת חוסר האונים ואובדן השליטה שחוו בזמן הפגיעה.

‏ממרכזי הסיוע נמסר כי "הנתונים מעידים על כך שילדות, נערות ונשים, כמו גם ילדים, חיים במרחבים לא מוגנים לאורך כל השנה. על הממשלה לדאוג למיגור הטרור המיני נגדם ולדאוג לשיקומם ולרווחתם הבריאותית והנפשית של הנפגעות והנפגעים". ‏‎‏‎‏

בשותפות ארגוני הנשים, המתמחות בכלכלה ותעסוקה של נשים, מציינים כי ישנו קשר הדוק לעתים רבות בין אלימות מינית ופיזית נגד נשים לבין אלימות כלכלית. "דווקא היום אנו מצפות ממקבלי ההחלטות במדינה להכריז על מחויבותם לשיפור מצבן של נשים במדינה. קידום צדק מגדרי ושוויון כלכלי-תעסוקתי הוא בסיס לבניית סדר יום ציבורי חדש, שבו זכויותיהן, כבודן וביטחונן של הנשים יהפכו למרכזיים בחזון, במדיניות, בחקיקה ובתקציבים".

בשותפות נמנים הארגונים אחותי, איתך מעכי, העמותה להעצמה כלכלית לנשים, מרכז אדווה, מרכז מהות, רוח נשית ושדולת הנשים בישראל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988