על סף תהום ומשבר כלכלי

יש שתי מועמדות טבעיות לרשת את מקומה של אירופה במשבר העולמי: בריטניה ויפן. כפי שניתן לראות בגרף הבא, אחוז החוב הכולל של שתיהן, ביחס לתוצר, כמעט זהה:

 משה שלום חוב תוצר

אך יש הבדל קטן ביניהן, והוא משמעותי - הרכב אותו חוב.

בבריטניה חוב המדינה עצמה קטן יחסית (בכחול) לעומת הקטגוריות האחרות (עסקים-ירוק, פרטיים-אדום, ומוסדות פיננסיים-צהוב). ביפן לעומת זאת, חוב המדינה לוקח את המקום הראשון, ובגדול, מבין כל המדינות. ומכאן נשארנו עם השאלה: מה יהיה הטריגר שיביא את יפן למצבה של יוון, אירלנד או ספרד?

בזמנו ציינתי שאני מתבונן על המאזן המסחרי, כגורם מכריע בתחום זה. לפניכם גרף המאזן:

 משה שלום גרעון מסחרי

מי שאמון על זיהוי מגמות, יזהה מייד את המגמה היורדת בגרף זה.

האומה שהייתה ידועה בכוחה התעשייתי המדהים, ואשר הייצוא היה סימן ההיכר שלה, הפכה להיות מדינה מייבאת יותר מאשר מייצאת. ולמה זה חשוב לגבי סיכוייה של יפן להפוך למועמדת הבאה לבעיית חוב? התשובה עוברת דרך המטבע.

הנה גרף שבועי של היין מול הדולר האמריקאי:

 משה שלום יין

גם כאן ניתן להבחין בשינוי פוטנציאלי במגמה היורדת, ארוכת הטווח. אמנם עוד לא נוצרו זוג של שיאים ושפלים עולים, אבל זה ממש לא רחוק. כאשר הזוג יעבור את רמת 85 יין לדולר, זה יקרה. ומה זה אומר? שהיין במקום להתחזק, ייחלש.

ההשלכות להיחלשות כזו הן משמעויות:

בעזרת מטבע חזק, יפן היתה יכולה למנוע אינפלציה במחירים, ולייצר אינפלציה אדירה של אג"ח, בתשואה אפסית. העיוות שראינו ביחס חוב-תוצר יכול היה להישאר כזה, כל כך הרבה זמן, כי אזרחי יפן לא חששו לקנות חוב ממשלתי ב-1%, כל עוד כוח הקניה שלהם נשאר חזק.

חוזק היין היה כמובן תוצאה ישירה של המאזן המסחרי החיובי היציב. גורם זה אשר הופך עכשיו לשלילי. במידה ואכן תתרחש ירידה מתמשכת בערכו של המטבע היפני, נראה אמנם שיפור בייצוא, אבל שיפור זה יהיה שולי לעומת הנזק שפיחות כזה יביא בזירה הפנימית.

ירידת היין תייקר את החיים, ופתאום לאזרחים המזדקנים של הכלכלה השלישית בעולם, לא יהיה כדאי יותר לרכוש אג"ח בתשואה נמוכה. חוסר ביקוש כזה מצד האוכלוסייה המקומית תביא את יפן לבקש מימון החוב מזרים, אשר בוודאי יבקשו ריבית הרבה יותר גבוהה, מן הקיימת היום, וזאת עקב הסטטיסטיקה הגרועה כל כך בנתוני המקרו של החוב אזר הצגתי לעיל.

מדיניות ההרחבה הכמותית הננקטת היום, בגודל של טריליון דולר (80 טריליון יין), בוודאי לא תעזור לשנות מסלול זה. אז למה קובעי המדיניות היפניים בכול זאת מבצעים אותה? כי כמו לכל האחרים, אין ממש ברירה אחרת. החלפתו של הנגיד שירקוואה, הנחשב נוקשה יחסית במישהו מתון יותר ומרחיב יותר, גם היא תוסיף לתחושה שליין עתיד הרבה יותר חלש.

כאשר נגידים, ופוליטיקאים, מסרבים לנקוט את הצעדים הנדרשים לתיקון הבעיה (ריסון, וניקוי החוב בהדרגה), מה שנותר הוא לדחות את הבעיה ככול האפשר, בתקווה שהצמיחה תחלץ אותם בעתיד. כך באירופה, בארה"ב, ובוודאי גם ביפן.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.