הנקראות ביותר

להביא את ישראל לירח

רוב המהנדסים, המתכנתים והמדענים שבנו ובונים את כיפת-ברזל נולדו לפני יותר מ-20-30 שנה. רובם התחנכו בבתי-ספר ישראליים, שירתו בצבא בישראל ולמדו באוניברסיטאות ישראליות. כיפת-ברזל של היום היא תוצאה של מערכת ערכים, שאיפות וחינוך מדעי וטכנולוגי של המאה הקודמת. השאלה הרלבנטית היא: האם אנו משקיעים היום מספיק בכיפת הפלטינום של 2030? האם החינוך הטכנולוגי והמדעי שלנו כיום מגדל ומטפח את המדענים שנצטרך בשנת 2030? והתשובה היא - לא!

יו"ר ועדת מקצוע המתימטיקה במשרד החינוך, פרופ' עזריאל לוי, מגדיר את המשבר במקצועות המדעיים התיכוניים כקטסטרופה. נתוני משרד החינוך מראים על ירידות של עשרות אחוזים במספר המורים ובשעות הלימוד של מקצועות כמו מדעי המחשב וכימיה. ישראל מדורגת במקום נמוך, בין טורקיה, סרביה, ודובאי, בהישגי תלמידיה במתמטיקה ובמדעים, וראשי האוניברסיטאות וההשכלה הגבוהה כבר התייאשו מרמת הסטודנטים המגיעים אליהם.

ללא מאמץ לאומי מודע ומכוון להחזיר את החינוך הטכנולוגי והמדעי לקדמת הבמה של האתוס הישראלי, ישראל עלולה להיקלע למצב שבו לא יהיה כאן מי שמסוגל לבנות את כיפת הפלטינום הבאה. התהליך של חינוך מדעי מצטמצם, בשילוב עם "בריחת המוחות" מהארץ בשלב מאוחר יותר, לא יותירו כאן את המהנדסים הנדרשים לכך.

דווקא היום, כשאנו חוגגים את ההצלחה של כיפת-ברזל ראוי שנחשוב על הדבר הגדול הבא. מה יהיה האתגר המרתק שיישבה את הדמיון של כולנו וייקח אותנו לירח? איזה פרויקט טכנולוגי ילהיב, ירתק וייצור בישראל את שכבת הצעירים המוכשרים הנדרשת ב-2030? כשיריב בש, כפיר דמארי ויהונתן ויינטראוב נפגשו לפני שנתיים, החליטו להקים את SPACEIL, ולבנות חללית ישראלית שתנחת על הירח, הם לא תיארו לעצמם איזו משימה הם לקחו על עצמם. משימה מורכבת, הדורשת תשתית הנדסית מתקדמת. משימה הדורשת חשיבה מחוץ לכדור. משימה הדורשת את אותו סוג של אנשים שבנו את כיפת-ברזל ושייבנו את כיפת הפלטינום.

עליונות טכנולוגית

היוזמה של SPACEIL מתכננת להנחית חללית ישראלית על הירח בשנת 2015. התעשייה, האקדמיה, תורמים, ויותר מ-200 מתנדבים חברו לביצוע המשימה. רק שתי מעצמות היו מסוגלות לבצע משימות דומות עד היום: הסובייטים והאמריקנים. רק מדינה עם יכולות מדעיות, הנדסיות וטכנולוגיית-חלל מתקדמת יכולה להגיע לירח. רק מדינות כאלה יכולות לתכנן ולבנות כיפות-ברזל.

כיפות הברזל והפלטינום, וכן חלליות לירח, כפי הנראה, לא יביאו את השלום. כמו שקסאמים ופאג'רים לא מביאים שלום. אבל טכנולוגיה יכולה לחסוך חיים וגם לתת לפוליטיקאים את הכלים וההזדמנות למצוא פתרון אמיתי לסכסוך המדמם שבו אנו שרויים. עליונות טכנולוגית נקנית באמצעות המדע. המדע מצדו דורש מדענים. זה הזמן להכשיר אותם.

הכותב הוא יו"ר SpaceIL ומייסד אלדין

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתסיכון מחושב