צל כבד על ליברמן

גם כתב אישום שולי נגדו יטיל צל כבד על עתידו הפוליטי

לפני 12 שנה ייצג עו"ד יהודה וינשטיין, אז סנגור צמרת בתחום עבירות הצווארון הלבן, את נשיא המדינה דאז עזר ויצמן, שנחשד בקבלת כספים שלא כדין לאורך שנים מאיל-ההון אדוארד סרוסי.

וינשטיין הצליח למלט את ויצמן אז מכתב אישום, והתיק שסבב סביב עבירת מירמה והפרת אמונים נסגר על-ידי היועץ המשפטי, חלקו בשל התיישנות וחלקו מחוסר ראיות. אבל ויצמן, בדיבורו הישיר, כמעט סיבך את עצמו בעבירת שוחד במהלך חקירתו המשטרתית. כשנשאל מדוע לדעתו המשיך סרוסי להעביר אליו סכומי כסף נכבדים מדי חודש בחודשו, השיב ויצמן: "מה אתם חושבים, שהוא שילם בגלל העיניים היפות שלי?".

על-פי הערכתו של וינשטיין, היום היועץ המשפטי לממשלה, באופן פרדוקסלי, אם חקירת ויצמן הייתה מתמקדת בעבירת השוחד ולא בהפרת אמונים, אפשר שהיא הייתה מסתיימת בכתב אישום ולא בגניזה.

מצב דומה התעורר בתיק של אהוד אולמרט, שבו ויתר היועמ"ש מני מזוז על אישום השוחד והסתפק בהפרת אמונים - שהתפורר במחוזי בפרשות טלנסקי וראשונטורס.

מנגד, בפרשת שר החוץ אביגדור ליברמן התמקדה החקירה בעבירות של שוחד, והמשטרה אף המליצה להעמידו לדין בעבירה זו, ובעבירות נוספות. ניצב יואב סגלוביץ, ראש אגף החקירות והמודיעין אז והיום, מחזיק עדיין בעמדה זו.

אלא שכאשר וינשטיין קיבל לידיו ב-2010 את תיק ליברמן, כיועמ"ש, עבירת השוחד כבר ירדה מהפרק. זאת, בעקבות חוות-דעתה של המחלקה הכלכלית בפרקליטות, שהמליצה להתמקד בעבירות אחרות, ובראשן הפרת אמונים. לדעת מנהלת המחלקה, עו"ד אביה אלף, היה קושי ראייתי בהוכחת הטענה שהכספים ניתנו לליברמן "בעד פעולה הקשורה בתפקידו".

וינשטיין הורה לפתוח מחדש את הדיון בעבירת השוחד, אך נתקל באותם קשיים ראייתיים. אלא שכעת הוא שוכנע כי התיק כולו לא יעמוד בבית המשפט, בלי קשר לסעיף האישום.

דוח ציבורי

המונח "דוח ציבורי" בהקשר להחלטות של היועץ המשפטי לממשלה על סגירת תיק של פוליטיקאי-צמרת זכה לקיתונות של ביקורת. בדרך-כלל היועץ מפרסם דוח ציבורי, דהיינו החלטה מפורטת ומנומקת על סגירת התיק; או שהוא מגיש כתב אישום לבית המשפט. במקרה של ליברמן, ייאלץ וינשטיין לפרסם גם דוח ציבורי, וגם כתב אישום - רזה, שולי - בפרשת השגריר מבלארוס.

תפקידו של הדוח הציבורי במקרה הזה הוא כפול: גם לפרוס בפני הציבור את התמונה העובדתית המלאה שהתגלתה בחקירה, בנוגע למסכת חברות-הקש שדרכן קיבל ליברמן מיליוני דולרים; וגם לנמק מדוע על אף כל העובדות, הגיע היועץ למסקנה כי אין די ראיות המאפשרות הגשת כתב אישום בפרשה זו.

זהו סימן השאלה העיקרי שאותו יצטרך היועץ לפוגג: מה קרה בין אפריל 2011, אז הודיע וינשטיין כי החליט להעמיד לדין את ליברמן בפרשת חברות-הקש, בכפוף לשימוע, לבין ההחלטה הסופית כעת.

בעניין זה טרם נשמעה תשובה המניחה את הדעת. סיסמאות כלליות, כמו הטענות שסנגוריו של ליברמן הצליחו לחדד את הקשיים בתיק במהלך השימוע, והקשיים בהשגת ראיות ובהבאת עדים מחו"ל - קשיים שהיו ידועים גם ב-2011 - לא יהוו נימוק מספיק.

מיומו הראשון של וינשטיין בתפקיד היועמ"ש נשמעו רינונים על כך שהוא הוצנח לתפקידו במטרה לשרת את עניינו הפוליטי של ליברמן, השר שהביא למינויו של שר המשפטים יעקב נאמן, שהביא למינויו של היועץ. כעת מגשים וינשטיין במידה רבה את החששות, גם אם הוא עושה זאת מטעמים משפטיים גרידא ומשיקולים נקיים וטהורים.

בדומה לתיק אולמרט, שבו התברר לאחר התפוגגות הערפל כי גם הרשעה חלקית מסבכת אותו במישור הציבורי - כך גם בפרשת ליברמן עוד יתברר כי גם כתב אישום שולי וצדדי יטיל צל כבד על המשך הקריירה הפוליטית של הנאשם.

לדעת הפרקליטות, עבירת הפרת האמונים שבה יואשם נושאת עמה קלון, ופירוש הדבר הוא שליברמן ייאלץ לעזוב את כהונתו בממשלה, וככל הנראה גם לא יוכל להתמנות מחדש אחרי הבחירות. הרשעה, בתוספת אימוץ שיפוטי של העמדה שמדובר בעבירה בת-קלון, פירושם הרחקה מהזירה הפוליטית ל-7 שנים לפחות.

כלומר, תוכניותיו הפוליטיות של ליברמן ייאלצו לעבור עדכון, במקביל לחגיגות שבהן יפצח בעקבות סגירת התיק העיקרי נגדו.

צרו איתנו קשר *5988