המבקר: אוניברסיטת בר-אילן לא מנעה זליגה של טכנולוגיות שפיתחה

לפי דוח המבקר, ‎‎בר-אילן נמצאת בפיגור עצום מול מוסדות מחקר אחרים בתחום ההגנה על זכויות קניין רוחני וקבלת תמלוגים על תגליות הנעשות בתחומה

‎‎אוניברסיטת בר-אילן נמצאת בפיגור עצום מול מוסדות מחקריים אחרים, בתחום ההגנה על זכויות מתחום הקניין הרוחני וקבלת תמלוגים על תגליות הנעשות בתחומה. מבקר המדינה, יוסף שפירא, מצא כי הנשיא הפרופ' משה קוה והנהלת האוניברסיטה עודכנו פעמים רבות בעניין, אך לא פעלו למניעת זליגה של טכנולוגיות, גם כאשר הובאו לטיפולם מקרים קונקרטיים.

אחת הדוגמאות לזליגת טכנולוגיות מהאוניברסיטה היא פרויקט הסלסקאן. מדובר במכשור, מוצרים ותהליכים שפותחו בעקבות מחקר שנערך באוניברסיטה בשנות ה-90, בתחום סריקת תאים לאבחון מוקדם של סרטן ואבחונים רפואיים ובדיקות ביולוגיות אחרות, במערכת הידועה כמערכת הסלסקאן.

במשך השנים ועד סיום הביקורת נרשמו פטנטים ונחתמו הסכמים עם משקיעים, קרנות וחברות שונות לגבי השקעה וחלוקת רווחים מהפיתוחים השונים של פרויקט זה. באוניברסיטה אף הוקם מרכז הסלסקאן לגילוי מוקדם של סרטן.

ואולם, נגזרותיו של הפרויקט לא עברו דרך חברת "בר-אילן חברה למחקר ופיתוח" לאורך השנים, ואת ניהולם ויישומם המסחרי ביצעו הנשיא קוה - ששימש כמדען הראשי של הפרויקט לפני מינויו לנשיא האוניברסיטה ב-1996 - וסגן הנשיא למחקר, ולא החברה.‏

על-פי תקנון בר-אילן, האוניברסיטה היא בעלת הזכויות והקניין הרוחני על תגליות החוקרים, והיא זכאית לקבל לפחות 20% מרווחי המסחור של כל תגלית, באמצעות חברת "בר-אילן חברה למחקר ופיתוח", הנמצאת בבעלותה המלאה.

ואולם, המבקר מצא כי חוקרים רבים אינם פועלים על-פי התחייבויותיהם ועל-פי תקנון הפטנטים והתגליות, "ובדרכים שונות מפתחים תגליות או ממסחרים אותן בניגוד להתחייבויותיהם. לא אחת למדה הנהלת האוניברסיטה מהתקשורת על התקשרויות מסוג זה, שהן עתירות ידע וכספים".

עוד עולה מדוח המבקר כי חוקרים פיתחו ומסחרו בעצמם תגליות באמצעות שיתופי-פעולה בינם ובין גורמים חיצוניים במסווה של "ייעוץ". למרות פניות בנושא לאורך השנים לנשיא קוה, מתברר כי עד עתה לא נעשתה ביקורת פנים בנושא זליגת טכנולוגיות באוניברסיטה.

צרו איתנו קשר *5988