גד פרופר: "לא יודע אם האיחוד האירופי מחזיק מים"

משתתפי הפאנל ‏"המשבר באירופה - פוליטיקה וחברה" גילו פסימיות רבה לגבי היכולת של מדינות האיחוד האירופי לצאת מהמשבר בזמן הקרוב ובכלל

‏"אני לא מאמין שהאיחוד האירופי יכול להמשיך להתקיים כך. בסוף היום צריך להחליט אם הוא רוצה שלטון פדראלי, אחרת הוא יתפרק לחתיכות. אני סקפטי, מאוד לא אופטימי", כך אמר היום גד פרופר, יו"ר לשכת המסחר והתעשייה ישראל והאיחוד האירופי, במסגרת פאנל בנושא "המשבר באירופה - פוליטיקה וחברה" בוועידת העסקים של ישראל. משתתפי הפאנל גילו פאסימיות רבה לגבי היכולת של מדינות האיחוד האירופי לצאת מהמשבר בזמן הקרוב ובכלל.‏

את הפאנל הנחה מאריאם נמאזי, מנחה תוכנית הדגל הכלכלית של ערוץ בלומברג. נמאזי ציין בתחילת הדיון שהמשבר באירופה כה קשה עד כדי כך ש-9 מתוך 17 מדינות באיחוד האירופי ניצבות היום במשבר קשה עם הגירה שלילית, צמיחה נמוכה מאוד עד אפסית, וממשלות שמתחלפות לעיתים קרובות. הפוליטיקאים אינם מצליחים לדבריו לפתור את הבעיות הכלכליות באיחוד האירופי.‏

גד פרופר: "אני לא יודע אם האיחוד האירופי מחזיק מים - הרבה מדינות עם מטבע אחד?. אולי דווקא חזרה לדרכמה תהיה טובה לכלכלת יוון. כל עוד יש כלכלות שונות ומטרות שונות אז לפי מה שאני למדתי בכלכלה זה לא יכול לעבוד. בארה"ב יש אמנם 50 מדינות אבל יש מערכת פדראלית אחת ולכן זה מצליח".‏

ג'אנט טאבאקולי, אנליסטית וסופרת כלכלית, התמקדה בדבריה במערכת הבנקאות כגורם משמעותי שהביא למשבר בארה"ב ואח"כ גם באירופה: "למרות תוכניות החילוץ של הבנקים - המשבר עדיין כאן ואפילו באירופה. העניקו לבנקים תוכניות חילוץ רבות, אך אין הרשעות של בכירים במערכת הפיננסית למרות פרשיות שחיתות רבות. מנהלי הבנקים מקבלים משכורות עתק ולצערי לא נאמר על זה מספיק. לעומת זאת מתחו כאן בוועידה ביקורת רבה איך אנו מעיזים לחיות יותר שנים. אז אפשר להרוג את כולם בגיל 45 וכך לפתור את כל הבעיות שלנו".‏

ד"ר אורי דאדוש, מנהל התוכנית הכלכלית הבינלאומית של קרנגי: "המשבר הכלכלי שונה בין מדינות אירופה השונות ובכללו הוא עלול להשפיע קשות על יתר כלכלות העולם. מאוד קל להאשים את המערכת הבנקאית במשבר באירופה, אך זה משבר שנובע מבעיה מבנית ולכן הפתרון חייב להיות כולל ולא רק קשור למערכת הבנקאית. האיחוד האירופי יתפרק רק במקרה של איזה כוח עליון ואם זה יקרה תהיה לכך השפעה הרסנית על העולם כולל על ישראל".‏

גד פרופר: "זה לא משנה כמה כסף יזרימו לשוק - צריך לשאול מה יהיה בעוד 10 שנים?. אני לא רואה איך תקום מערכת פדראלית ולכן אני מעריך שמספר מדינות תפרושנה מהאיחוד. אם יוון ספרד ואחרות תפרושנה מהאיחוד האירופי הן תצאנה מהלחץ שבו הן נמצאות וגם יוציאו כך את הגרמנים ויתר המדינות האירופאיות החזקות מהלחץ שבו הן נמצאות - לתמוך במדינות החלשות באיחוד. אני לא רואה מדינות נוספות שירצו להצטרף לאיחוד האירופי, למה שיעשו זאת כדי לעזור בחילוץ של מדינות אחרות?".‏

ד"ר אורי דאדוש: "יוון יכולה לעזוב את האיחוד האירופי זה יהיה להם קשה, אבל אולי זה הפתרון. מבחינת ספרד ואיטליה לעומת זאת זה בלתי אפשרי כי הן כלכלות גדולות הרבה יותר. דיפולט שלהן יגרום למשבר עולמי גדול כמו נפילת להמן ברדרס, רק שהיום כבר אין לנו את הרזרבות לטפל בנפילה כזאת".‏

אדוארד יו, כלכלן מאקרו המתמקצע בתיאוריית צמיחה ופריון עם דגש על דמוגרפיה: "למערכת הבנקאית יש אחריות גדולה למשבר באירופה. אומרים לי שאני פסימי אלא שאני פשוט רוצה להימנע ממה שעלול לקרות. יתכן שיהיו מדינות שלא יצליחו להיחלץ ואני לא רואה עבורן עתיד ורוד, אבל אני מעריך שספרד יכולה לשרוד ללא תוכנית חילוץ נוספת. לעומת זאת יוון בתוך שנה לא תהיה חלק מהאיחוד האירופי". ‏

ג'אנט טאבאקולי, שקוראת להגברת הרגולציה: "איסלנד הוכיחה שאפשר להיחלץ ממשבר קשה, אבל יוון עדיין חלק מהאיחוד ולכן קשה לה יותר. באיסלנד נתנו לבנקים ליפול והעולם לא הגיע לקיצו. אולי היינו צריכים לתת בארה"ב לכמה בנקים ליפול, אך חברי קונגרס קשורים חזק לבנקים וחלק מבני המשפחה שלהם עובדים במשרות בכירות בבנקים. הרווחים של הבנקים מגיעים מהכיס שלכם וצריך לשאול את הבנקאים והפוליטיקאים שלנו שאלות קשות ולא לזרוק סתם כסף כמו שעשו בארה"ב רק כדי לחלץ את הבנקים. יש מנהלים בכירים שהם כמו טפילים - בעלי משכורות גבוהות שגורמים לנזק לחברות שבהן עובדים. כל תוכנית שתהיה צריך להיזהר כי אם ידחפו את הציבור יותר מדי לפינה תהינה מהפכות וזה משהו שאף מאתנו לא רוצה לראות".‏