זיסאפל: לא ממהר לרדוף אחר כל מי שמפר פטנט שלנו

זיסאפל אמר את הדברים בוועידת ישראל לעסקים 2012 של "גלובס" ■ דני גולד: "הייתה ברפא"ל יכולת עיבוד תמונה עדיפה משל גוגל, הסכתמתי למכור ב-150-200 מיליון דולר"

עד כמה מתאימות חברות ההיי-טק הישראליות למכירת הקניין הרוחני שלהן במקום יצירת מוצר? הדיון סביב נושא זה התרכז בפאנל "זירת הטכנולוגיה העתידית" בוועידת ישראל לעסקים 2012 של "גלובס". פאולו פואה, מנכ"ל Alicorn GmbH, שעוסקת במסחור והעברת פטנטים, והאורח הזר בפאנל, תיאר את החשיבות של ישראל כספקית טכנולוגיה ולא מוצרים. "אתם יכולים להבין כמה אתם חשובים בשוק הפטנטים וחבל שאתם לא מנסים לממש יותר את הפטנטים שיש בחברות כאן", אמר.

את הפאנל הנחה ד"ר כפיר לוצאטו, מנהל שותף בקבוצת לוצאטו, שהציג את הסיבות בגללם הפכו באחרונה הפטנטים ל"סחורה חמה" בזירה הטכנולוגית. לדבריו, "כבר תקופה ארוכה ישנן מלחמות פטנטים אבל בעיקר בתחומים כגון תעשיית השבבים וציוד התקשורת, שהן תעשיות יותר מורכבות. אבל כאשר זה מגיע לתעשיית הסלולאר זה נראה לכולם. יש הרבה חברות שיודעות שהן מחזיקות בנכס כלכלי בפטנטים בלי שום קשר למה שהן עושות, וכן זה גם קצת עניין של אופנה בעקבות התביעות".

האורח המעניין של הפאנל היה ד"ר דני גולד, לשעבר ראש המחקר והפיתוח במשרד הביטחון, שעלה לאחרונה לכותרות בעקבות הצלחת מערכת כיפת ברזל בלחימה בעזה לפני מספר שבועות. גולד התרכז בנושא הקניין הרוחני בצבא ולדבריו, "מסחור פטנטים של טכנולוגיות צבאיות זה דבר מחויב המציאות".

גולד הוסיף וסיפר כי לפני כחמש שנים שם לב במסגרת תפקידו כי היכולות של רפאל בפיתוח תמונה גבוהות מאלו שמציעה גוגל בפרויקטים כגון סטריט ויו וכדומה.

"יש המון ידע בתעשיות הביטחוניות הכבדות בישראל", תיאר גולד, "יצא לנו לעבור בגוגל והם מאוד התלהבו ממה שהצגנו להם. אמרתי שבתמורה ל-150-200 מיליון דולר מהם שווה לי למכור את הטכנולוגיה, אבל זה לא התרומם בסוף. אמרנו שיש לנו מטרה אחרת בחיים, והמוטיבציה לחתום עם גוגל על חוזה של כמה מאות מיליונים לא היה עד כדי כך קיים".

זוהר זיסאפל, אחד מתעשייני ההיי-טק הבולטים בישראל ויו"ר רד, טען כי מכירת פטנטים אינה רלוונטית עבור חברה. לדבריו, "אני לא מצליח לחשוב על מקרה אחד שבו היה כדאי לחברה לעסוק במכירת פטנטים. כמה פעמים תבעתי מתחרה שגנב לי פטנטים ולמרות שניצחתי המרוויח היחיד מזה היו עורכי הדין. לפעמים אני רואה שמישהו מפר איזה פטנט שלנו ואני לא ממהר לרדוף אחריו".

גם יואב שלוש, שעומד כיום בראש ארגון תעשיות ההיי-טק הישראלי (IATI) ושותף בקרן אביב, אמר דברים דומים, אם כי לדבריו מתחילים לראות הווצרות של רובד חברות שמייצרות קניין רוחני במקום מוצרים. "רוב האנשים שנכנסים לזה חושבים שזה יהיה יותר קל, אבל זה דווקא הרבה יותר קשה", הוא מציין.

המדען הראשי לשעבר, ד"ר אלי אופר, סיפר על פגישה שהייתה לו עם החשב הכללי לשעבר, בלי להזכיר שמות, ובו ביקשו את דעתו לגבי הידע שצוברים העובדים בתעשיות הבטחוניות. "אמרתי שזה נראה לי מטורף לבקש אישור בכל פעם שמשתמשים בידע שנצבר בתעשיות הביטחוניות. נתתי לו דוגמא שאם לפני שלושים שנה היו משוגעים כמוך לא היינו יודעים מי אלו האחים זיסאפל. לא בדקו לזוהר (זיסאפל) מה הוא לקח מהיחידה שהיה בה וטוב שכך".