עושים שוק

בזק ופרטנר הגיעו לפני כחודש לסיכום ביחס לתצורת השוק הסיטונאי החדש. הדיווח שהעבירה בזק בנושא התמקד בהיבט ההנדסי של שיתוף הפעולה, משום שהחברות לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי המחיר שתשלם פרטנר לבזק עבור השימוש בתשתיות.

באופן טבעי, כל עוד ההיבט הכלכלי לא נסגר, לשאר הפרמטרים בהסכם אין חשיבות של ממש. למרות זאת, גם בזק וגם פרטנר ניסו להוכיח שהן מתקדמות לעבר הסדרה של השוק הסיטונאי, על מנת לזכות בנקודות אצל שר התקשורת. בזק נוקטת בגישה הזו משום שהיא רוצה להצטייר כמי שמקדמת את התוכנית ולא כמי שמסכלת אותה. פרטנר עושה זאת משום שהחברה, בימיו של המנכ"ל חיים רומנו, אימצה גישה שלפיה אסור לה להתנגד למהלכים שנתפסים כמעודדי תחרות.

"גלובס" חושף לראשונה את ההסכם בין פרטנר לבין בזק, שבמסגרתו פרטנר תתחייב לעד 1,500 לקוחות בחודש ואילו בזק תסכים להעניק לפרטנר ציוד לבדיקה ולאיתור תקלות, בתנאי שלא תצטרך לתקן תקלות בבית הלקוח.

ההסכם הזה מאפשר לבחון את ההתנהלות של השחקנית הנוספת - סלקום. ההסכם מסביר מדוע סלקום לא ממהרת לחתום עם בזק על מסמך דומה.משרד התקשורת, אגב, קיבל את עמדת סלקום והחליט ביום חמישי האחרון לדחות את ההסכם. למרות זאת, חשוב להדגיש שלא כל מה שבזק ופרטנר סיכמו עליו הוא שלילי.

תיק השירות החדש ששלח משרד התקשורת אמנם מאמץ את העמדה של סלקום, אבל סביר להניח שהמשרד עושה זאת משום שהוא מאמין שעליו להוביל את התהליכים בשוק, בתור רגולטור, ולא להיות מובל על-ידי הסכם שנכרת בין שתי חברות מסחריות.

איפה מסתיימת האחריות?

השאלה המרכזית שהצדדים חלוקים לגביה היא שאלת האחריות. היכן מסתיימת האחריות של בעל התשתית על הרשת? האם זה קורה בתיבת התקשורת, כלומר מחוץ לבניין או שהאחריות כוללת גם את מה שקורה בבית הלקוח? בזק טוענת שהאחריות שלה מסתיימת בתיבת התקשורת ואילו משרד התקשורת וסלקום מצפים ממנה להרחיב את האחריות עד לשקע הראשון בבית הלקוח. לפיכך לא ניתן להתייחס להסכם של בזק ופרטנר כאל הבסיס של השוק הסיטונאי.

פרטנר מאמינה שהיא יכולה להתמודד עם הרשת של בזק, במקטע שעובר מתיבת התקשורת ועד לבית הלקוח. החברה הכתומה לא חוששת לטפל בתקלות שעלולות להיווצר במקטע זה. יש לה מערך טכנאים שאמור לעסוק בכך ובזק התחייבה להעניק לפרטנר כלים שיאפשרו לה לפתור את התקלות באופן עצמאי.

בצד השני ניצבת סלקום, שלא מסכימה בשום תנאי למודל שבו האחריות של בעל התשתית לא תסתיים בשקע הראשון בבית הלקוח. בהתאם לגישה של סלקום ושל משרד התקשורת, ברגע שבו בזק מפסיקה להיות אחראית על המקטע הבעייתי - האחריות עוברת למפעיל המתחרה, שעלול להתקשות בטיפול בתקלות.

המקטע האחרון, בין התיבה לבית, עלול לחייב את המתחרים להיעזר בטכנאים של בזק. המשמעות היא שכל תקלה אצל לקוח של פרטנר - תדרוש טיפול של שני טכנאים (אחד של בזק והשני של פרטנר). בזק, לעומת זאת, תדאג לשירות עד בית הלקוח.

יש שאלה נוספת שגם היא עדיין לא נפתרה. מה עושים במצב שבו החיווט בעייתי וצריך להחליף את התשתית שמחברת בין התיבה לבין בית הלקוח? מי אחראי להחליף את הציוד והאם המתחרות - פרטנר וסלקום - מסוגלות בכלל לטפל בכך?

הוויכוח עשוי להישמע זניח, אבל זה לחלוטין לא המצב. התקנה של ציוד ואחזקה של מערך טכנאים הן הוצאות כבדות. כל המתחרים מסכימים על כך שאין תקלות רבות ברשת של בזק (שנחשבת לאחת הרשתות המובילות בעולם), אבל ההסכם אמור להתמודד עם המקרים הנדירים שבהם מתרחשת תקלה.

כאשר לאחד המתחרים אין בעלות על תשתית והוא חייב לחכור שירותים מבעל התשתית, לא קשה להבין שהוא בעמדת נחיתות. המשמעות היא שהמודל הזה פועל לטובת חברות התשתית ומקשה מאוד על המפעילים המתחרים. דוגמא ניתן לראות בשוק ה-MVNO - כולם מבינים ששחקני ה-MVNO מפסידים בתחרות משום שהיעדר התשתית מקנה למתחרים יתרון ששום שוק סיטונאי לא יכול לגשר עליו.

בזק משחקת משחק מתוחכם. במצב הנוכחי, בזק תרוויח מהשוק הסיטונאי בכל תרחיש, וזאת בהתאם להחלטת הרגולטור. החברה תרוויח בעיקר מההקלות שתקבל בהמשך הדרך, שיכללו את ביטול ההפרדה המבנית ואת ביטול הפיקוח על המחירים.

מנגד, אם סלקום תתעקש על מודל אחריות עד לשקע בבית הלקוח, יקרו כנראה שני דברים. בזק תתמחר את השירות בהתאם ובנוסף, בזק לא תשתף פעולה עם הטכנאים של החברות המתחרות.

אפשר רק לתאר סיטואציה שבה טכנאי של בזק מגיע ללקוח של סלקום או פרטנר כדי לפתור עבורו תקלה. מה אמור לחשוב הלקוח כאשר טכנאי של בזק מסביר לו את מהות התקלה ובאותו מעמד מציע לו לקנות מבזק את אותו השירות ואולי גם מוצרים נוספים? האם מישהו שכח שהטכנאים של בזק יכולים לתפקד גם כאנשי מכירות? ועוד שאלה: למי הלקוח יתקשר בפעם הבאה כדי שיתקנו לו תקלה אחרת?

הנדוניה של בן דב

עניין אחר: פרטנר התחייבה בהסכם לרכוש שלוש חבילות אינטרנט בלבד ממגוון ההצעות של בזק. המשמעות היא שפרטנר תציע ללקוחותיה מוצר שכבר קיים בשוק. המצב הזה מציב לפרטנר אתגר שיווקי: איך היא יכולה להציע בידול אם מדובר בחבילותשגם בזק מוכרת?

הוויכוח, כפי שאפשר להבין, לא פשוט. לשני הצדדים יש נימוקים טובים. אחת השאלות שאין עליהן תשובה היא מדוע פרטנר מיהרה לחתום על ההסכם עם בזק. אחת ההערכות בשוק מדברת על כך שההסכם הזה משרת את האינטרסים של אילן בן דב, בעל השליטה הפורש של החברה, שהעניק לחיים סבן "נדוניה". מה שברור הוא שלסבן יהיה מה להגיד על ההסכם, פשוט בגלל שהוא מכיר את בזק, שהייתה בשליטתו בעבר. היו"ר המיועד של פרטנר, שלמה רודב, כיהן כיו"ר בזק, כך שאפשר להתחייב על דבר אחד: יהיה מעניין.