וינשטיין מתנגד לפשרה בתביעה הייצוגית נגד קונקטיב גרופ

קונקטיב הפעילה אתר מכרזים שקיים משחקים אסורים באינטרנט ■ היועמ"ש: "הסדר פשרה שבגדרו נהנית החברה מפירות פעילותה הבלתי חוקית - אינו ראוי"

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מתנגד להסדר הפשרה שאליו הגיעו הצדדים במסגרת התביעה הייצוגית שהוגשה נגד חברת קונקטיב גרופ, שהפעילה אתר מכרזים שקיים משחקים אסורים באינטרנט. עמדת היועץ הוגשה היום (ד') באמצעות פרקליטות מחוז תל-אביב אזרחי לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

במארס 2011 החליטה שופטת בית המשפט המחוזי רות רונן לאשר את תביעתו של שמעון דבוש נגד החברה כתובענה ייצוגית, ביחס למכרזים שערכה החברה הנתבעת באתר האינטרנט 1BUY1.

באתר הוצעו למכירה מוצרים שונים, כגון מוצרי חשמל, קטנועים ומכוניות. כל משתתף הגיש הצעת מחיר, תוך שהמחיר המרבי נקבע מראש. כדי להציע הצעה היה על כל משתתף לשלם דמי השתתפות. כדי לסגור כל מכרז נדרשה כמות מינימלית מסוימת של הצעות, כך שמכרזים מסוימים יכלו שלא להיסגר, בשל מיעוט הצעות.

השופטת רונן קבעה כי מדובר במשחקים אסורים בהתאם לחוק העונשין, וכלל אין מדובר במכרז אלא במשחק ניחושים נושא פרסים, "שיד הגורל או המזל ממלאת תפקיד מכריע בהצלחתם או הפסדם של המשתתפים". בעקבות זאת הפסיק האתר את פעילותו באפריל 2011.

במסגרת הסדר הפשרה שהוגש לבית המשפט המחוזי, ביקשו הצדדים לקבוע כי כל לקוח שהשתתף במכרז באתר במהלך תקופת פעילותו ולא זכה, יהיה זכאי להטבה בדמות שובר לרכישת מוצרים באתר וואלה שופס, בסכום משתנה שנע בין 55% ל-33% מדמי ההשתתפות ששילם לאתר.

משמעות ההסדר המוצע היא שהלקוחות שהשתתפו במכרזים באתר יזכו לפיצוי בשווי חלקי בלבד מהסכום ששולם לנתבעת, בעוד שבידי החברה יישאר נתח משמעותי מהכספים שהרוויחה בשל פעילות הימורים בלתי חוקית.

בהסכם הפשרה סוכם עוד כי לתובע הייצוגי ישולם סכום של 110 אלף שקל, לתובעים שהצטרפו בהמשך לתביעה ישולם גמול של 15 אלף שקל, ולעורכי הדין של התובעים ישולמו 320 אלף שקל.

היועץ המשפטי לממשלה הביע את התנגדותו להסדר הפשרה, בין היתר לאור השלכות הרוחב המשמעותיות של תופעת ההימורים הבלתי חוקיים בכלל, ותופעת ההימורים הבלתי חוקיים ברשת האינטרנט בפרט.

לעמדת היועץ, מאחר שהחוזה שהחברה חתמה עם משתתפי המכרז הוא חוזה לא חוקי - דינו בטלות והשבה מלאה של הסכומים שהשתלמו במסגרתו, בהתאם להוראות חוק החוזים.

"הסדר פשרה - שבגדרו נהנית החברה מפירות פעילותה הבלתי חוקית - נוגד את האינטרס הציבורי, אינו מיטיב עם חברי הקבוצה, אינו ראוי - ולפיכך אין לאשרו", נכתב בהודעת הפרקליטות לבית המשפט.

"על מנת שיהיה הסדר הפשרה ראוי", טוענת הפרקליטות, "עליו להיטיב באופן משמעותי ביותר את נזקם של חברי הקבוצה, ולא כך הדבר בהסדר הפשרה שבפנינו. מדובר בקבוצה מוגדרת וברורה, שניתן בנקל לאתר כל אחד ואחת מחבריה, ושבידי הנתבעת פרטים מלאים ומדויקים על אודות הסכום ששילם כל אחד ואחת מהם. לא נראה כי יש הצדקה לאשר הסכם פשרה הטומן בחובו ויתור משמעותי ביותר על זכות ההשבה המוקנית על-פי הדין לכל אחד ואחת מחברי הקבוצה.

"בהינתן המסקנה המשפטית שמדובר בהתקשרות בלתי חוקית שדינה בטלות והשבה, לשיטתנו אין להסתפק בהשבת רוב הסכום לרוב חברי הקבוצה, ובוודאי אין להשיב השבה חלקית בדמותו של הסדר קופונים כזה או אחר. יש להשיב את כל הסכום לכל חברי הקבוצה. הוא שאמרנו: אין להעניק למשיבים את הזכות ליהנות מפריו של החוזה הבלתי חוקי". (ת"צ 30284-01-10).