ב"י מקטין הלחץ על הבנקים ומכיר במסים נדחים כהון

בנק ישראל שקל להוציא מהגדרת ההון את נכס המסים הנדחים, צעד שהיה גורע 7 מיליארד שקל או 0.8% מהלימות ההון ליבה של הבנקים ■ בבנקים התנגדו לדרישה - ובבנק ישראל החליטו לוותר

אחרי שורה של החמרות רגולטוריות בכל הקשור להון הבנקים, בנק ישראל מקטין במעט את הלחץ על הבנקים. ל"גלובס" נודע, כי הבנק המרכזי מסכים שהבנקים יכללו את נכסי המס הנדחים בהון. במאי פורסם ב"גלובס" כי בפיקוח על הבנקים שוקלים - במסגרת החלת כללי באזל 3 - להוציא מהגדרת ההון את נכס המסים הנדחים.

צעד שכזה היה מקטין את הון הבנקים ביותר מ-7 מיליארד שקל, וגורע 0.8% בקירוב מהלימות ההון ליבה של הבנקים (על הבנקים להציג עד סוף 2014 הלימות הון ליבה של 9%). המפקח על הבנקים הוא דודו זקן.

בבנקים הביעו התנגדות עזה לדרישה זו, שהייתה מקשה עליהם עוד יותר להגיע ליעד הלימות ההון, ועל כן הייתה מקטינה את היקף האשראי שהיו מציעים. בסופו של דבר, הלחצים שהפעילו הבנקים עשו את שלהם, ובבנק ישראל החליטו לוותר על הדרישה. נציין כי בבנק ישראל לא יצאה טיוטה רשמית שדרשה זאת, אלא ההצעה נדונה בצוות עבודה מצומצם משותף לפיקוח ולבנקים.

לא כמו באוסטרליה

לפי כללי באזל 3, נקבע כי מסים נדחים יוכרו כחלק מההון רק עד שיעור של 10% מההון. זאת, כדי למנוע מצב שבו נכס המס מהווה מרכיב גבוה מדי בהון. עמדה זו של ועדת באזל התקבלה בכל העולם, למעט באוסטרליה, שם החליט הבנק המרכזי להחמיר את ההנחיות, וקבע כי המסים הנדחים לא יוכרו כלל כחלק מההון. בבנק ישראל שקלו לאמץ את הגישה המחמירה של אוסטרליה, ואולם כאמור - בסופו של דבר החליטו ליישר קו עם שאר העולם. אם בנק ישראל היה מחליט לאסור על הכללת המסים הנדחים בהון של הבנקים, הבנק שהיה נפגע באופן הקשה ביותר הוא דיסקונט, מכיוון שנכס המסים הנדחים מהווה כ-10% מהון הליבה של הבנק.