אין התקדמות במו"מ בין האחיות לאוצר; השביתה תמשך?

נציגי האחיות והאוצר מדווחים הערב (א') לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד, על המשא ומתן ביניהם. מאחר ולא היתה התקדמות במו"מ, השופטת תדון בערעור האוצר על ההחלטה שלא להוציא לאחיות צווי מניעה. במהלך הלילה תודיע ארד האם היא מאפשרת את המשך השביתה מחר או מחזירה בכוח את האחיות לעבוד.

שביתת האחיות נכנסה היום (א') ליומה ה-14. המשא ומתן בין האוצר להסתדרות האחיות התחדש בצהריים בחסות ביה"ד הארצי לעבודה. בבתי החולים ימשיכו לעבוד במתכונת שבת, ניתוחים וטיפולים שאינם דחופים יידחו והאחיות בקופת החולים כללית יעבדו כרגיל.

על פי המתווה שהציעה הנשיאה ארד, הצדדים ניהלו מו"מ אינטנסיבי והתייצבו היום בערב בלשכתה כדי לדווח על ההתקדמות בשיחות. באוצר אמרו היום כי אם לא תירשם פריצת דרך, הם שומרים לעצמם את הזכות לדרוש דיון בעניין הערעור שהגישו היום על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, שדחה את בקשתם להוצאת צווי מניעה.

ארד, בדומה למקרים קודמים, ניסתה לפשר בין הצדדים בלשכתה ולחתור לפריצת דרך שתביא לסיום מהיר של הסכסוך. עם זאת, הפערים בין הצדדים עדיין גדולים: האחיות דורשות תוספת שכר של כ-15% בפריסה ל-3 שנים ובעלות כוללת של כ-700 מיליון שקל, ואילו באוצר מסכימים לתוספת צנועה יותר בפריסה ל-4 שנים, שעלותה הכוללת כ-450 מיליון שקל.

בערעור שהוגש נטען כי שופטת בית הדין האזורי, אפרת לקסר, טעתה כשטענה כאילו משרד האוצר ויתר בעצמו על תקופת השקט התעשייתי שאליו מחויבות האחיות עד סוף השנה. השופטת לקסר טענה כי בעצם העובדה שהאוצר הבטיח בעבר כי בספטמבר ייפתח המשא-ומתן לחתימה על הסכם חדש, אף שההסכם האחרון בתוקף עד סוף השנה - יש משום "מחילה" על השקט התעשייתי, ולכן האחיות רשאיות לכאורה לשבות.

המדינה מזהירה מפני הנזק של המשך השביתה לאור האמור: "הותרת ההחלטה על כנה מסבה לציבור נזקים רבים... בהקשר זה יש להתייחס אף לנזק שייגרם לציבור בשל הפעלת לחץ על ממשלה ערב בחירות. להיענות לדרישות משמעות תקציבית והשלכות רוחב ארוכות-טווח, היענות אשר יכולה לגרוע מיכולתה של הממשלה הבאה שתכהן בקרוב לקבל החלטות לגבי סדרי העדיפויות, תוך ראייה רחבה של כלל הצרכים והאילוצים, וזאת בהיעדר תקציב שנתי מאושר".

במשרד האוצר טוענים כי האחיות דחו לפני כשבועיים הצעה נדיבה למדי, שהייתה יכולה להגדיל את השכר החודשי ברוטו של אלה המועסקות בבתי-החולים בכ-700-900 שקל, לאחר הבשלה מלאה של ההסכם בתוך 4 שנים. זאת, כך על-פי האוצר, בעלות כוללת של 800-900 מיליון שקל.