דיירי שרונה לעירייה: "גינדי תוריד ערך הדירות"

‎‎לטענת 235 רוכשי הדירות בפרויקט שרונה בתל אביב, החברה ביקשה היתר לשטח של אלפי מ"ר בקומת הכניסה לצורך הקמת שוק, המאפשר הקמת 100 דוכני מזון ■ טוענים: הקמת שוק במקום מהווה סטייה ניכרת מהתוכנית המקורית

‎‎רוכשי הדירות בפרויקט שרונה, שמקימה בימים אלה חברת גינדי החזקות בדרום הקריה בתל אביב, שיגרו לאחרונה מכתב לעיריית תל אביב שבו הם דורשים מהוועדה המקומית שלא להיענות לבקשת גינדי החזקות לקבל היתר בנייה להקמת שוק בקומת הכניסה של הפרויקט. זאת, בנימוק כי הקמת שוק מתחת לדירות שהוגדרו על ידי החברה כדירות יוקרה, תביא לירידה בערכן.

במכתב ששיגרו 235 רוכשי הדירות בפרויקט באמצעות עוה"ד ענת בירן ודפנה תמיר, ליו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה דורון ספיר, ועו"ד הראלה אברהם אוזן, המשנה ליועץ המשפטי של הוועדה המקומית, צוין כי הדיירים "נדהמו לגלות כי לאחרונה התבקש היתר לשוק בקומת הכניסה של הפרויקט".

לטענתם, הקמת שוק בקומת הכניסה של הפרויקט היא בניגוד חמור למסמכי התוכנית ולהוראותיה ומהווה פגיעה ישירה ברוכשי הדירות.

יש לציין כי הפרויקט הכולל הקמת שלושה מגדלי מגורים וקומת קרקע מסחרית, נמצא בהקמה ובמקום אף פועל משרד מכירות הממותג כ"שוק שרונה". לטענת רוכשי הדירות, ייעוד המסחר במפלס הקרקע אמור להיות בעל אופי ציבורי, וכולל רשימת שימושים, ששוק אינו נכלל בה.

עוד הם טוענים כי אחד השימושים האפשריים ברשימה הוא "בתי אוכל ומשקה", אך בשום אופן הדבר אינו יכול להתפרש כ"שוק".

"התוכנית נועדה להגן מפורשות על שימושים העלולים להוות מטרד למגורים ושוק מהווה מטרד לכל הדעות גם אם יותנה באישורים ובפיקוח", טוענים הדיירים במכתבם ומוסיפים כי בטרם רכשו את הדירות נאמר להם בעיריית תל אביב כי לא יינתן היתר לשימושים של מרכולים ומכולות גדולות על מנת למנוע מטרד למגורים.

בפועל, לטענתם, החברה ביקשה היתר לשטח של אלפי מ"ר בקומת הכניסה לצורך הקמת שוק, המאפשר הקמת 100 דוכני מזון. לטענתם, הקמת שוק במקום מהווה סטייה ניכרת מהתוכנית המקורית, תבטל את ההפרדה בין המתחם המסחרי למתחם המגורים ותגרום לירידת ערך הדירות.

רוכשי הדירות דורשים במכתבם להשמיע נימוקיהם בפני הוועדה המקומית וכי הוועדה תביא את ההחלטה בעניין לדיון חוזר. ‏‎‎‏

מגינדי נמסר בתגובה כי "גינדי החזקות אינה מתכננת להקים שוק במתחם שרונה. המתחם הינו מסחרי ונבנה בהתאם לתב"ע מאושרת".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "התנגדות הדיירים לאופן בו תוכננה הקומה המסחרית הינה התנגדות קניינית ולא התנגדות תכנונית, ועליהם להפנות את טענותיהם לגורם ממנו הם רכשו את דירותיהם. מבדיקת הבקשה עולה כי בניגוד לנטען, השימוש המבוקש בקומת הכניסה הינו שימוש מסחרי, התואם את השימוש והיקפי שטחי המסחר שהותרו בתכנית, כאשר התכנון המבוקש דומה לקניון ולא לשוק ואינו מהווה סטייה ניכרת, כפי שנטען על ידי הדיירים. מאחר ורוכשי דירות המגורים אינם בעלי זכויות במקרקעין כהגדרתם בתקנות התכנון והבניה, אין מקום כי העירייה תודיע להם על הגשת הבקשה להיתר ואין להם זכות בדין להתנגד לבקשה להיתר. נבהיר כי בכל מקרה, לשימושים שיתאפשרו במסגרת שטחי המסחר תידרש הוצאת אישורי איכות סביבה ותברואה".