"העתירה נגד הגברת אכיפת חוקי העבודה מעוררת שאלות"

היועץ המשפטי לממשלה ומחלקת הבג"צים בפרקליטות מודים כי העתירה שהגיש איגוד לשכות המסחר נגד החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה "מעוררת שאלות חוקתיות". בפנייה שהגישו לפני מספר ימים לבג"ץ, ביקשו לקיים דיון בעתירה בפני הרכב שופטים, ולאפשר למדינה למסור תגובה מקדמית 30 יום לפני מועד הדיון.

עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל יחסי ממשל, כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר, אמר היום (ג') ל"גלובס" כי מדובר בצעד מאוד לא מובן מאליו מצד המדינה, שכן מדובר בחוק שהעבירה הממשלה, וניתן היה לצפות שזו תבקש למסמס את העתירה: "אני לא זוכר מתי נתקלתי בתגובה כזו של המדינה. הופתעתי לטובה מהכנות המשפטית והעניינית של הפרקליטות, חד-משמעית".

לדבריו, המדינה הייתה יכולה לבקש לדחות את העתירה מטעמים טכניים כאלה ואחרים, ולקוות שבג"ץ יקבע כי אין עילה עניינית לעתירה מבלי לקיים דיון. עם זאת, העדיפה המדינה להודות כי יש כאן טיעונים מהותיים.

העתירה של איגוד לשכות המסחר נוגעת לחלק מאוד מסוים בחוק להגברת האכיפה שנכנס לפני מספר חודשים לתוקף, הקובע כי האחריות לאכיפת חוקי העבודה בעניינם של עובדי הקבלן מוטלת לא רק על הקבלן - אלא גם על מזמין השירות. החוק קובע כי על מזמין השירות למנות בודק שכר מוסמך שיבצע בדיקות קבועות בנוגע לתנאי עבודתם של עובדי הקבלן המועסקים בחצרו, זאת כתנאי מרכזי לכך שלא יישא באחריות פלילית להפרות כאלה ואחרות בחוקי העבודה מצד הקבלן.

"המשמעות של החוק הזה היא התפשטות של המדינה מהאחריות שחלה עליה לאכיפת החוק", טוען עו"ד כרמלי. "לא יעלה על הדעת שמעסיק אחד יתבקש להיות שוטר של מעסיק אחר. אם המדינה צריכה להוסיף 800 פקחי עבודה או אפילו 8,000 פקחים לצורך העניין, אז שתעשה זאת. המעסיקים לא צריכים להיות פקחים. בג"ץ אמר כבר את דעתו בעניין הפרטת בתי הסוהר, ובאותה מידה לא יכל להיות שהמדינה תבקש להפריט את מערך האכיפה ולמסור אותו לידי המעסיקים", הוא אומר.