גרוניס סירב לפסול את השופטת נאוה בן-אור מלדון בתביעה

זאת למרות קשרי החברות של השופטת עם עו"ד תמי בן-דוד, חברת הדירקטוריון של קרן ירושלים, הנתבעת ■ הטיל על התובעת הוצאות חריגות בסך 10,000 שקל, המהווים מסר מרתיע למערערים פוטנציאליים בתחום פסלות שופטים

נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, מגבה את שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים נאוה בן-אור, שסירבה לפסול את עצמה מלדון בתביעה נגד קרן ירושלים, אף שהיא מנהלת קשרי חברות קרובים עם עו"ד תמי בן-דוד, החברה בדירקטוריון הקרן.

בשבוע שעבר דחה גרוניס ערעור על החלטתה של בן-אור שלא לפסול עצמה מלדון בתיק, ואף הטיל על החברה המערערת - המנהלת את התביעה נגד הקרן - הוצאות חריגות בסך 10,000 שקל, המהווים מסר מרתיע למערערים פוטנציאליים בתחום פסלות שופטים.

מדובר בתביעה שהגישה חברת "ק.נ.ת. השקעות" נגד הקרן לירושלים, על סך 5.6 מיליון שקל, בנוגע לסכסוך שהתגלע ביניהן בנוגע לנכס נדל"ן, שהתובעת שכרה מהקרן בטיילת ארמון הנציב בירושלים.

לפי כתב התביעה, לאחר חתימת החוזה בין הצדדים, התברר כי לא ניתן לעשות שימוש בנכס כמסעדה או כחנות, ולא ניתן לקבל היתר שימוש חורג לשם הפעלתו כאולם אירועים או כנסים. תיק התביעה קבוע להוכחות בפני השופטת בן-אור לינואר 2013.

לאחר הגשת התביעה ולאחר שהתיק הועבר לטיפולה של השופטת, גילה מנכ"ל החברה התובעת, יותם בר-חמא, כי בן-אור נוהגת להיפגש בקביעות עם חברתה, עו"ד תמי בן-דוד, בבית-קפה הנמצא ליד ביתו, ברחוב הפלמ"ח בירושלים.

לדברי בר-חמא, "נמסר לו מידע מבוסס וחד-משמעי שבתקופה לאחר הגשת התביעה, בן-אור ובן-דוד ישבו מספר פעמים, בשעות הערב, לשיחות ממושכות בבית-הקפה".

לפני כחודש וחצי החליטה בן-אור שלא לפסול את עצמה, אף שהודתה בקיום קשרי חברות עם בן-דוד, החברה בוועד המנהל של הקרן. "עובדה זו לא הייתה כלל בתודעתי בעת שהוקצה התיק הנדון לטיפולי ובמהלך כל הדיונים שהתנהלו בו עד כה", כתבה בן-אור.

"אין אינטרס כספי"

התובעת עירערה על החלטתה של בן-אור לנשיא בית המשפט העליון, ואולם כאמור גרוניס החליט לגבות את השופטת.

"מדובר לכל היותר בחשש סובייקטיבי של התובעת, שאינו מלווה בחשש אובייקטיבי, ולפיו לא יהיה ביכולתה של השופטת לנהל את הדיון באובייקטיביות הדרושה בשל חברותה עם בן-דוד", כתב גרוניס בהחלטתו. "נסיבות המקרה מלמדות כי אכן קיימים קשרי חברות טובים בין השופטת לבין בן-דוד. ואולם, אין בקשרי החברות הללו כדי להקים חשש בדבר פגיעה באובייקטיביות השיפוטית של השופטת בנוגע לתביעה המתנהלת לפניה".

גרוניס מציין כי בן-אור צודקת בכך ש"אין כל עילה לפסילתה מלשבת בדין, משלא הוכח שחברות זו תשפיע על הכרעה בתביעה או כיצד תושפע בן-דוד באופן אישי כתוצאה מהכרעה בה. בטוחני כי כבוד השופטת אינה משוחחת עם גברת בן-דוד על ענייני התביעה הנדונים לפניה.

"יש לזכור ולהזכיר כי בן-דוד חברה בוועד המנהל של הנתבעת, וכי היא אחת מבין 16 חברים בוועד המנהל. הנתבעת אינה גוף עסקי, ולבן-דוד אין אינטרס כספי בעניין, בוודאי לא לגבי הסכסוך של הקרן עם התובעת". (ע"א 8466/12)

צרו איתנו קשר *5988