פחות אבל מצחיק

"המשרד", חמישי ב-22:15, yes comedy

ביום שבו שודר הפרק הראשון לעונה החדשה של "המשרד", כתבתי כאן שלמרבה הצער אפשר להפתיע רק פעם אחת. במילים אחרות: העונה השנייה של "המשרד" היא כבר בבחינת מצוות אנשים מלומדה, כלומר מצליחה לגרום לחיוך, לא לצחוק של ממש.

גם הבאזז התקשורתי שליווה את העונה הקודמת פחת השנה במידה ניכרת, והתחושה הייתה שאנחנו מקבלים "עוד קצת מאותו הדבר" ולא פורצים בעזרת "המשרד" גבולות חדשים. ואחרי כל זה, צריך לומר ש"המשרד" נותרה אחת החברות הטובות שלי על המסך גם כשהיא כבר לא מצליחה לרגש אותי כבעבר (האם זו לא טיבה של כל מערכת יחסים?), במיוחד כשהיא מורחת איפור נוצץ כדי להסתיר את הקמטים: בשבועות הקרובים יתארחו בסדרה בתפקידי אורח כל מיני שמות מוכרים (הערב דב נבון, בשבוע הבא יעל בר זוהר ובהמשך אחרים). הערב מתארח דב נבון בתפקיד עצמו, כמי שנשכר על-ידי אבי (דביר בנדק), ללמד אותו איך עושים קומדיה. כמובן שהקומדיה הופכת מהר מאוד לסוג של טרגדיה, אבל הרי זו דרכו של "המשרד".

יחסים מסוכנים

"הנערה של היצ'קוק", ו' 21:40, "יס 3"

מעריציו של אמן המתח האנגלי, במיוחד כאלה שמכירים את המניירות הקבועות של אחד הבמאים החשובים בהיסטוריה של הקולנוע, ייהנו מהסרט הזה הרבה יותר ממי שניגש אליו ללא מידע מוקדם. ובכל זאת, גם ללא היכרות מוקדמת עם שני הגיבורים: הבימאי הנודע אלפרד היצ'קוק (מגולם היטב בידי טובי ג'ונס המוכשר שנאלץ להוסיף לעצמו לא מעט קילוגרמים, כולל תוספות מלאכותיות של שומן בפנים, כדי לחקות את פני הבולדוג של היצ'קוק) והאישה שגילה בתשדיר פרסומת והפך אותה לכוכבת הגדולה שלו, טיפי הדרן (סיינה מילר המהפנטת). מה שמתחיל כיחסי פטרון מבוגר עם כוכבת צעירה, הופך מהר מאוד לחיזור הרסני לשני הצדדים: היצ'קוק נוקם בהדרן על שדחתה את חיזוריו וכפי שיצר אותה כאשת חלומותיו, מנסה עתה להרוס אותה (גם אם לא במודע) כדי לקעקע את הדמות שאליה כה נמשך. היא מצידה נאלצת לדחות את האיש שלו היא חבה למעשה את כל הקריירה שלה (ולפחות בהתחלה גם אוהבת מאוד, אם כי לא בתור מאהב). סצנה נפלאה יש כאן כאשר היצ'קוק מורה לצלם שוב ושוב את הדרן מותקפת בידי ציפורים (בסרט "הציפורים" כמובן), עד שהיא נפצעת באמת. כמו בסרטים של היצ'קוק עצמו, גם הסרט הזה מהנה יותר כשמצליחים לרדת לעומקו. בניגוד לח לק מהסרטים של הבמאי הגאון, במקרה הזה, מגיעים מהר מאוד לקרקעית.

של מי המלחמה הזאת, לעזאזל?

"עיתונאי מלחמה", שבת 11:30, "יס דוקו"

הנה הזדמנות נוספת למי שהחמיץ את הפרק הראשון בסאגה התיעודית ששידורה החל באמצע השבוע: אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אבל האם יש "פריים" ששווה למות למענו? לפעמים נדמה שתהילת העולם של עיתונאי המלחמה בעולם נמצאת כבר מאחוריהם. בעידן שבו רבים מאזרחי העולם מצוידים בסמארטפונים בעלי מצלמות, יכולה תמונה מזירת ההתרחשות להגיע לכל אתרי החדשות בתוך שניות, בלי להידרש לעיתונאי או צלם מקצועי שיימצא בשטח. יכול להיות שהערגה אל "עיתונאי המלחמה" היא רומנטיקה לשמה, יתכן אף אולי שמדובר ברקוויאם לאחד המקצועות הזוהרים של המאה שעברה, מה שבטוח הוא שהסדרה שיצר הבימאי המוערך מייקל מאן, היא מרתקת. מאן מביא את סיפוריהם של אנשי חדשות שנשלחים למשימות במקומות רגישים כמו לוב או דרום סודן, מקומות שעלולים להפוך אותם מ"מתווכי חדשות" לחדשות עצמן.