חדו"ש: סל ההטבות שמקבל אברך - עד 4,800 שקל בחודש

"סל ההטבות לאברך" של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון: אברכים מקבלים הנחות של 1,200 עד 1,700 שקל בממוצע למשפחה על דיור ■ 1,400 שקל בחודש מלגת הבטחת הכנסה ■ כ-800 שקל לחודש על לימודים בישיבה, ועוד

סל ההטבות שמקבלים תלמידי הישיבות (אברכים) מהמדינה מסתכם ב-4,100-4,800 שקל בחודש - כך עולה ממחקר שפירסמה היום עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון.

מחבר המחקר הוא שחר אילן, סמנכ"ל המחקר וההסברה בעמותה, והוא בחר לעדכן את מסמך "סל ההטבות לאברך" על רקע הדיון הציבורי שמתנהל לאחרונה על עלות ההטבות שמקבלים האברכים - למשלם המסים הישראלי. המחקר התמקד באברכים בני 28, שהוא גיל הפטור משירות צבאי. הוא יוצא מנקודת הנחה שלמשפחות של אברכים בגיל זה יש 3-4 ילדים.

לפי הנתונים, סל ההטבות לאברך בן 28 עם 3-4 ילדים עומד בראשית 2013 על כ-4,800 שקל בחודש, למשפחה שהאישה בה לא עובדת או עובדת בשחור, ועל כ-4,100 שקל למשפחה שבה האישה עובדת. "מדובר בסכומים נטו - כלומר בהטבות שעל חלק ניכר מהן נדרש שאר הציבור לשלם מסים", כותב אילן.

לדברי אילן, אם הסל הנוכחי שחיבר היה מתייחס למשפחות אברכים גדולות יותר עם 6 או 10 ילדים, הוא היה מגיע לסכומים גדולים פי כמה מ-11 אלף שקל נטו - העלות בשנות ה-90.

אילן מפרט כי התופעה הבולטת ביותר בסל המעודכן היא הגידול במרכיב הדיור שמגיע ל-1,200 עד 1,700 שקל בממוצע למשפחה שרכשה דירה בפרויקט עם הטבות. גם מס הכנסה שלילי, שהגדיל משמעותית את ההטבות למשפחות אברכים שהאישה שלהם עובדת, בלט במסמך הנוכחי.

1,400 שקל בחודש מלגת הבטחת הכנסה

סל ההטבות הנוכחי לא כולל את מרכיב קצבאות הילדים שמקבלים האברכים, וזאת מפני שמדובר במשפחות קטנות יחסית. גם מרכיב ההנחות בגני ילדים הוצא מהמסמך בשל הרפורמה של חינוך חינם מגיל 3. מה שכן נכנס בהקשר הזה, הוא מימון השהות בפנימיות של תלמידי הישיבות.

אילן מבקש לציין, כי לא כל אברך מקבל בהכרח את כל ההטבות, אבל הוכנסו לסל רק הטבות שהנגישות אליהן גדולה מאוד. לדוגמה מלגת הבטחת הכנסה לאברכים שניתנת לכל אברך שיש לו שלושה ילדים ואשתו מצהירה שאינה עובדת או שהכנסתה נמוכה מאוד. כן שולבו הטבות הדיור לאחר שבתקופה האחרונה שווקו כעשרת אלפים דירות לציבור החרדי עם הטבות של כ-200 אלף שקלים לדירה.

עוד לפי הנתונים, כל אברך במוסד מוכר מקבל מהמדינה לאורך כל תקופת לימודיו בכולל (שיכולה להימשך עד גיל 67) קצבה של כ-800 שקל לחודש. קרוב ל-10,000 אברכים עם 3 ילדים ומעלה ושרעייתם מצהירה על עבודה בהיקף מצומצם, מקבלים מהמדינה מלגת הבטחת הכנסה של 1,040 שקל לחודש. "כמעט כל מה שדרוש כדי שיקבלו את הקצבה הוא להביא ילד שלישי וכן שהאישה לא תעבוד או תעבוד בהיקף מצומצם", כותב אילן. "כלומר מדובר מבחינת רבים מהאברכים בתספת אוטומטית של 1,040 שקל לחודש לקצבת הילדים של הילד השלישי.

אילן מבקש להדגיש, כי מלגת הבטחת ההכנסה לאברכים היא קצבה מיגזרית שעוקפת את קצבת הבטחת ההכנסה של הביטוח לאומי בשתי דרכים. הקצבה של הביטוח הלאומי מותנית במיצוי כושר ההשתכרות, והאברכים הם הציבור היחיד שמקבל קצבת הבטחת הכנסה למרות שאינו עובד. בנוסף, קצבת הבטחת ההכנסה של הביטוח הלאומי אינה ניתנת לתלמידים, בעוד שהאברכים הם ציבור התלמידים היחיד שמקבל קצבה עוקפת.

עוד מרכיב ב"סל ההטבות לאברך", הוא מס הכנסה שלילי - רבות מהמשפחות שבהן האם עובדת, מקבלות תחליף משמעותי לקצבת הבטחת הכנסה לאברכים. אילן מציין כי דוח של בנק ישראל מגלה שמימוש ההטבה באוכלוסיה החרדית הוא הגבוה ביותר בישראל בשיעור של בין 64% ל-78% מהזכאים במגזר זה, משום שהיא "תפורה" למאפייניהן של משפחות אברכים.

אילן נותן לדוגמא משפחת אברך עם 3 ילדים, שהאישה בה משתכרת 5,000 שקל לחודש, תקבל כ-400 שקל כמס הכנסה שלילי. משפחת אברך שבה האישה משתכרת 4,000 שקלים לחודש תקבל מענק של 470 שקל.

בנוסף, לפי הנתונים במחקר, בגלל השילוב של הכנסה נמוכה לנפש והעדר קריטריון של מיצוי כושר ההשתכרות, מקבלות משפחות אברכים הנחה בארנונה של 60%-90%. בהנחה ששומת ארנונה לדירת 3 חדרים ברחבי הארץ עומדת על 2,000 עד 2,500 שקל לשנה (בירושלים היא גבוהה בהרבה), הרי ששווי ההטבה לחודש יעמוד בממוצע על כ-150 שקל.

עוד עולה, כי אברך ישלם במשך כל תקופת לימודיו, וללא הגבלת זמן, סכום של 120 שקל לחודש עבור ביטוח לאומי וביטוח בריאות, לו ולמשפחתו. אם היה האברך עובד ומשתכר שכר ממוצע במשק (8,935 שקל), היה משלם 633 שקל. כלומר, מדובר בהטבה של 513 שקל יחסית לשכר הממוצע במשק.

לפי אתר העמותה, חדו"ש שואפת לתיקון הפגיעות הנגרמות בשם הדת, לישראליות וליהדות של תושבי ישראל. חדו"ש תומכת בזכויותיהם של שומרי מצוות ובהגנה על חופש הדת שלהם. הם מאמינים שאין סתירה בין ערכי הדמוקרטיה וחופש הדת והשוויון לבין היכולת לקיים את אופיה היהודי של ישראל. הם מאמינים שהצורך לממש את החזון המכונן של מדינת ישראל, כפי שבוטא במגילת העצמאות, הוא הכרח קיומי. הם פועלים להגברת המודעות והדיון הציבורי בנושאים אלה ופועלים לקידומם בחקיקה ולאכיפה של החוקים הקיימים.